"ההורה שר לפג שירים שמתקשרים בתוכן שלהם לחוויה בפגייה"

בסוף שנות ה-90 החלו לעשות שימוש במוזיקה כדי לטפל בפגים במרכזים רפואיים שונים בעולם. בשנת 2008 הצטרף המרכז הרפואי מאיר למגמה זו, והצוות החל לעשות שימוש במוזיקה כדי לטפל בפגים כמו גם בהוריהם.
פרופ' שמואל ארנון, סגן מנהל מחלקת פגים וילודים במרכז הרפואי מאיר, מסביר על הטיפול: "בעשור האחרון אנו בודקים, הלכה למעשה, האם לטיפול במוזיקה יש השפעה על הפגים ועל ההורים שלהם. בשנים הראשונות התמקדנו בעיקר בהשפעה שיש למוזיקה על הפגים עצמם, אך לאט-לאט הבנו שטיפול יעיל בעזרת מוזיקה צריך להתרכז בחיזוק הקשר בין ההורים לבין הפג. זאת, במיוחד לאור העובדה שאחרי לידה, הפג מתנתק מהאם ונמצא באינקובטור במשך שבועות רבים".

פרופסור ארנון מסביר כי הנתק שנוצר בין הפג להוריו הוא בעל השפעה רבה,. הטיפול בפגייה יוצר מצב בו הורים הולכים הביתה בלי התינוק, כשהם חרדים ומתמודדים עם קשיים. "התקשרות של אדם עם אדם נוצרת בדרך כלל על ידי היכרות קרובה", מסביר פרופסור ארנון, "התקשרות של אם לתינוק שלה נוצרת בדרך כלל על ידי זה שהיא מחזיקה אותו, מסתכלת עליו, מדברת אליו ומאכילה אותו. הוא מרגיש אותה והיא אותו בכל החושים, כולל שמיעה וריח. התהליך הטבעי הזה נפגע כשמדובר בפגים, מאחר והאחריות על הטיפול בתינוק עוברת מההורים לצוות הרפואי. בנוסף, מרבית ההורים חווים טראומה עקב הלידה המוקדמת ומתמודדים עם חששות לגבי עתידו של הפג. את כל אלה לקחנו כאחת מהמשימות המרכזיות איתן אנחנו מתמודדים בפגיה".

הפגייה במרכז הרפואי מאיר היא היחידה בארץ שמוכרת כפגייה תומכת התפתחות על פי השיטה האמריקאית NIDCAP. בפגייה נמצא צוות שהוכשר בשיטת טיפול זו, בראשות ד"ר דליה זילברשטיין. בשנתיים האחרונות הטיפול במוזיקה נעשה תוך שיתוף פעולה עם החוג לאומנויות באוניברסיטת חיפה. במסגרת שיתוף הפעולה מגיעה לבית החולים, דנה יעקובסון, מטפלת במוזיקה, שמסייעת לחיבור בין ההורים לבין הפג בעזרתה. "הטיפול נעשה במרבית המקרים כאשר ההורה והפג נמצאים במגע, עור לעור", מסבירה ד"ר זילברשטיין. "לאחר הרפייה וארגון נשימה, עוברים לחימום קולי כדי לעזור להורה להמהם, ולאחר מכן ההורה שר לפג 2-3 שירים שהוא בחר, שירים אהובים עליו או שירים שמתקשרים בתוכן שלהם לחוויה הנוכחית בפגייה. הוא שר את השירים במקצב של שירי ערש, שהוא יכול לשמוע".
בימים אלה מצטרפת הפגייה, בהנהלתה של פרופ' איטה ליטמנוביץ' ובשיתוף פעולה של הצוות הסיעודי, בראשות גב' חולוד שביטה, למחקר בינלאומי, שיבחן את ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפול במוזיקה על הפגים והוריהם. בבדיקות שנעשו אצל משפחות, שלושה חודשים לאחר השחרור מהפגייה, מתגלות תוצאות חיוביות וחד משמעיות לטיפולים אלו, הפחתת החרדה של ההורה ושינוי באינטראקציה בין ההורה לבין התינוק, שמבין טוב יותר את מצבו דרך התגובות שלו ומגיב אליו בהתאם.

המדור רופא/ה מומחה/ית הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים "מאיר"