עזבו אותה מבן חמו: אושרת גני גונן מסתערת על ראשות המועצה האזורית דרום השרון

את אומרת שהיית בהלם. לא ידעת מה קורה מאחורי הקלעים?

"התשובה היא לא מוחלט".

בכתב האישום נגד בן חמו מצוינת שיטה מאוד ברורה לכאורה, על הדרך שבה הוא עזר לחברו הקרוב בעסקיו, באמצעות ועדות העירייה ובעלי תפקידים. גם בעניין התלושים, היו שמועות כבר לפני יותר משנתיים, אם לא הרבה יותר.

"אם הבוס שלך היה הולך לפגישה אישית והיה הולך ומקבל ממישהו תווים לכאורה וזה לא עובר במנגנון העירוני, לא נכנס לתקציב עיריית כפר סבא שכל שקל שם אני רואה, לא עובר דרך הגזבר, לא עובר דרך הרווחה ומועצת העיר…".

אבל אנשים ידעו.

"הלא שלי הוא מוחלט לחלוטין. לא ידעתי, לא הכרתי וכראייה גם לא נחקרתי על זה. נתנו עדויות, אבל לא נחקרנו. מי שנחקר, הם העוזר שלו והנהג שלו. בכוונה אספתי את כל הבכירים. אמרו 14 נעצרו, קיבלתי טלפונים איפה אני כי אנשים לא ידעו על מי מדובר. הייתה כאן עמימות נורא גדולה. לאט לאט הדברים התבהרו ואז הבנו שכל מי שמדברים עליהם הם קבלנים וכאלה, אבל המנגנון העירוני יצא נקי, שעבד כמערכת נפרדת למערכת שבן חמו יצר לכאורה. אבל אני לא רוצה לדבר עליו".

אני מבין שלא, אבל את היית המנכ"לית שלו.

"אני הייתי מנכ"לית של עיריית כפר סבא".

את כועסת עליו?

"עצוב לי. זה רגש של עצב".

בתקופה האחרונה משהו ביחסים אתו התערער. הוא עבד מרחוק.

"יחסינו לא היו כתמול שלשום".

מה זה אומר, שקשה יותר לעבוד, שמים רגליים אחד לשני?

"אני עבדתי עם צביקה בשנה הזו כי הוא בפועל ניהל את העירייה כממלא מקום ראש העיר".

הוא העביר את התקציב, וניהל את המשא ומתן עליו.

"ממש לא. מי שאישר את התקציב היו חברי מועצת העיר באחריות גדולה. זה בזכותם ובזכות הצוות המקצועי, זו הייתה אחת המטרות שלי לפני שאני עוזבת, להעביר את התקציב".

האם בן חמו ניסה לשים לך ולצביקה רגליים?

"היו דברים שלא ראינו עין בעין. להיות מנכ"לית עירייה בתקופה כזו, זה היה אתגר גדול ומורכב שעברנו אותו בהצלחה גדולה ולראייה גם זכינו לחמישה או שישה פרסים, וכפר סבא דורגה השנה כעיר החמישית שהכי טוב לחיות בה בישראל".

יהודה בן חמו. צילום עזרא לוי

החלום מגיל 17

כשגני-גונן, ילידת מושב נווה ימין, היתה בת 17, והיתה יו"ר מועצת התלמידים במועצה האזורית דרום השרון, לקחו את התלמידים ל"יום חילופי שלטון" במועצה האזורית. "אני ישבתי על כיסא ראש המועצה אברהם לזר, ואני זוכרת שאז עלו בי המחשבות שאני רוצה לשבת כאן להשפיע ולעשות. אפילו בספר המחזור כתבו עליי שאני פוליטיקאית. ידעתי שבעוד כמה שנים אחזור למקום הזה".

כיום בגיל 47, נשואה לדרור (מנכ"ל חברת גליל סופטוור) ואם לארבעה (סתיו 18 לפני גיוס, שחר 16 י' ויובל ועומר התאומים בני 12 וחצי), היא רוצה להגשים את החלום. זה אמנם התחיל כשהייתה חברת מליאת המועצה האזורית דרום השרון במשך שלוש שנים (2013-2016 – תפקיד אותו נאלצה לעזוב עקב לחצים בכפר סבא בשל טענות לניגוד עניינים), אבל כעת היא הולכת על כל הקופה.

גני גונן, שדאגה לאורך השנים לשמור על פרטיותה, למרות שעמדה בראש עיריית גדולה כמו כפר סבא, מתראיינת לרגל הכרזתה על ריצתה לראשות המועצה האזורית דרום השרון. על ראשות עיריית כפר סבא לא התכוונה להתמודד וגם לא היתה יכולה בשל הוראות משרד הפנים.

משהו בשקט שלה, בקור הרוח, בדיבור המתון אך הסמכותי גורם לאנשים סביבה לכבד אותה מאוד. גם כשבאו בטענות על בעיה כזו או אחרת, היא מעולם היא לא עמדה באור הזרקורים. בישיבת מועצת העיר בה הכריזה על פרישתה, החמיאו לה חברי מועצה מכל קצות הקשת הפוליטית, מהאופוזיציה ומהקואליציה על תפקודה ואיחלו לה בהצלחה.

הוריה, ניצולי שואה שעלו מיוון, היו ממייסדי נווה ימין. אביה היה המזכיר הראשון של המושב בגיל 17 בזכות העברית הטובה שבפיו. ילדותה עברה במושב בין לולים ופרדסים ואחיה המשיכו במסורת החקלאית. היא בחרה בדרך אחרת. "אבא שלי תמיד אמר לי שעבודה קשה זו עבודה בשמש", היא מספרת, "לכי תלמדי, תהיי מורה. זה נוח, תוכלי לחיות חיים מאוזנים. נושא החינוך תמיד היה בליבי. הייתי יו"ר מועצת הנוער האזורית, מד"צית, הייתי קצינת חינוך וכשהשתחררתי למדתי הוראה וחינוך בלתי פורמלי. התחלתי לעבוד ביישובי המועצה האזורית דרום השרון כמדריכה בוגרת במשך ארבע שנים תוך כדי לימודים וסיום התואר. לכפר סבא הגעתי לפני 21 שנה כמדריכה חברתית, ועד עכשיו אני שם".

גני-גונן המשיכה לניהול המחלקה לנוער, צעירים וקהילה. לאחר שלמדה משאבי אנוש נכנסה לתפקיד מנהלת האגף למשאבי אנוש. אחרי ארבע שנים בתפקיד, מונתה לפני כשלוש שנים למנכ"לית העירייה. "זה תפקיד שהייתי משלמת כדי לעשות אותו", היא אומרת, "הוא כל כך מספק וכל כך משמעותי מבחינתי. כמי שרואה את עצמה כמשרתת ציבור, הרגשתי שהייתה לי זכות גדולה לשרת 107 אלף תושבי כפר סבא. אני חושבת שראשות מקומית יכולה להשפיע, והיא אחראית על איכות החיים של התושבים הרבה יותר מאשר השלטון המרכזי. חשבתי שיש לי זכות להשפיע על תחומי איכות סביבה, תשתיות, חינוך ותרבות, גמלאים, הכל. מרגע הלידה ועד שבן אדם הולך לעולמו. כל מעגלי החיים שלו נמצאים ברשות המקומית. היופי הוא היכולת לחלום ולהגשים".

אושרת גני גונן. צילום עזרא לוי

אם חושבים על זה, גני-גונן מסיטה את עצמה מהמסלול המקצועי שלה. היא היתה יכולה בקלות להתמודד לתפקיד מנכ"לות של משרד ממשלתי, ראשות מקומית גדולה יותר, או ניהול חברה במשק. אפילו חבריה, לדבריה, שואלים למה לה פוליטיקה עכשיו. "התשובה לזה נמצאת עמוק בתוך ההיסטוריה שלי. יש לזה מחיר, גם כלכלי כי לא אקח תרומות. אני עושה קמפיין צנוע על תשתית מתנדבים, אנשים מדהימים שמאמינים בדרך. יש כאן גם מחיר משפחתי, כי אני מבוקר עד לילה בפעילות, וגם מחיר מקצועי כי הפסקתי קריירה בפעילות ציבורית".

אבל למה פעילות ציבורית? יש מנכ"לים שמנהלים עיר גם כשראש העיר נמצא.

"יש בזה משהו מאוד אמוציונאלי, ברצון להשפיע ולהוביל מדיניות ולהוביל חזון ולהשפיע על הקהילה שלך. אם אתה רוצה להוסיף למחירים, אז גם שכר של ראש מועצה בדרום השרון הוא פחות משכר של מנכ"ל עירייה. המוטיבציה היא לא גשמית, היא ממקום רוחני, חברתי וקהילתי. זה מלווה אותי מאז שאני ילדה".

החזון לדרום השרון

את ההכרזה בחרה לעשות דווקא ביום האישה הבינלאומי. "אני שמחה להימנות על  נשים מנהיגות שהחליטו להקדיש את מרצן למען התושבים בתחומי החיים הנוגעים לכל אדם ואישה, בכל יום מימות השנה", היא אומרת ומפרטת את החזון: רמת שירות גבוהה, חיזוק מערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית, גיוון מערכות החינוך, חוסר פשרות לאלימות, לקדם שיח עם ועדי ההורים, בניית מערך שילוב לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, קידום פעילויות תרבות ופנאי לצעירים, הקמת מרכז צעירים שייתן מענה בקבלת החלטות לגבי עתידם, תכניות מתקדמות לבני גיל הזהב בתחומי הבריאות, החברה וההעשרה וכמובן המאבקים הציבוריים נגד בניית תחנות הכוח באזור והטיפול בזיהומי האוויר משריפות ומפגעים סביבתיים נוספים. יש לה גם חזון לגבי תחבורה ציבורית  שהיא צרה צרורה בימים אלה בדרום השרון, יצירת מקומות תעסוקה הכולל אזורי תעסוקה חדשים, חממות חדשנות ויזמות ושיפור השירות במועצה.

"עברתי כבר בכל יישובי המועצה בחוגי בית ונפגשתי עם ועדים וזה חוזר בכל מקום – כולם מרגישים שלא רואים אותם, שלא מתייחסים אליהם, ואיש לא כואב את הבעיות שלהם", היא אומרת. "הם רוצים שינוי והתחדשות. יש לנו 20 מושבים, שבעה קיבוצים, שלושה מושבים קהילתיים ויישוב אקדמי אחד, בית ברל. המטרה של המועצה היא לחזק את ההנהגות היישוביות ולתת להם כלים ומשאבים כדי שיוכלו לנהל את עצמם".

וזה לא קורה עכשיו?

"אני לא רוצה לדבר על מוטי (דלג'ו, ראש המועצה; א.א). יש סטגנציה, צריך להביא חדשנות ויזמות ורעיונות חדשים. אני רוצה לייצר מיזמים תעסוקתיים – אזורי תעסוקה שיתנו תעסוקה לתושבי האזור שלא יצטרכו לנוסע שלוש שעות ביום בפקקים. צריך לייצר אזורי תעסוקה מניבים שיתנו איתנות פיננסית למועצה, שיאפשרו מימון לתרבות חינוך ודברים נוספים עבור הוועדים. השיטה היא לחבר ישובים ואשכולות וליצר שירותים משותפים. אני לא מפחדת, אני חדורת מוטיבציה, הייתי בזה ויש לי את הניסיון. אחת הדוגמאות הטובות זה שיתוף פעולה מוצלח עם משרד התחבורה. במשמרת שלי הצלחנו לקבל 220 מיליון שקל עבור שיפור התשתיות בכפר סבא. אני מאמינה שביצירת הקשרים הטובים עם משרדי הממשלה אני אוכל להביא משאבים לדרום השרון".

מוטי דלג'ו. צילום ניר קידר