"הרעיון של קריירה צבאית דווקא מצא חן בעיניי"

היא מספרת שרעננה הייתה עבורה ועבור משפחתה נחיתה רכה. היא למדה בחטיבה ובתיכון בעיר, והרחיבה לימודי פיזיקה, כימיה וצרפתית. יש לה עוד שתי אחיות צעירות שלומדות היום באמי”ת רננים. משפחתה של ש’ היא משפחה דתית וציונית ולכן היה להם חשוב לחיות בישראל ולהרגיש שייכים. “כשרק הגענו מפריז לרעננה לא כל כך הבנתי מה המהות של המעבר הזה”, מספרת ש’, “אבל היום אני מבינה שזה היה מאוד נכון. עכשיו כשאני מסתכלת על אנשים בגילי בצרפת ואיפה הם בחיים שלהם, או על המשפחה שלי שנשארה בצרפת והתמודדות שלהם כיהודים בחו”ל אז אני מאוד מעריכה את ההחלטה של ההורים שלי. זו החלטה לא קלה לעזוב את המשפחה המורחבת ומדינת המקור ולעלות לארץ. יש ברעננה קהילה גדולה של עולים חדשים והיה קל למצוא חברים, אני לא יודעת מה זה אומר לגבי ההשתלבות כי החברה הצרפתית היא קצת בועה אבל אנחנו משתדלים להיות גם במגע עם ישראלים”.

לפני הגיוס למדה שנה במדרשת לינדנבאום בירושלים, המדרשה הראשונה שתמכה בגיוס בנות דתיות לצבא. “המדרשה פתחה גרעינים בחיל המודיעין, חיל אוויר וחיל חינוך כדי לאפשר לקבל בנות דתיות לאותם בסיסים כך שהם יוכלו לקבל ליווי מהמדרשה לאורך השירות”, מסבירה ש’. “מועמדים לשירות ביטחוני לא באמת יודעים למה הם נכנסים ולכל אחד יש את הרצונות שלו לגבי מה שהוא רוצה לעשות בצבא. אני רציתי להגיע למודיעין מבלי שידעתי באמת מה זה. לאורך המיונים שמעתי על תוכנית חבצלות. זה עניין אותי מאוד והחלטתי ללכת על זה. הרעיון של קריירה צבאית דווקא מצא חן בעיניי, גם החוויה של ההכשרה והתואר, רציתי משהו כזה שכולל פיתוח אישי ואתגר. בנוסף התוכנית הזאת וההכשרה מבטיחים לי שאני אוכל אחרי זה להשתבץ בתעשייה המודיעינית, אז זה היה נראה לי שווה”.
תוכנית חבצלות היא תוכנית מצוינות צבאית-אקדמית של אגף המודיעין, מהתוכניות היוקרתיות ביותר במערכת הביטחון. במסגרת התוכנית, שאורכה תשע שנים, עוברים החניכים שלוש שנות הכשרה מקצועית אקדמית ומודיעינית הכוללת קורס קצינים, ולאחריהן נכנסים לשש שנות שירות קבע בתפקידי ליבה מודיעיניים בכלל צה”ל. במהלך ההכשרה ש’ למדה באוניברסיטה פילוסופיה ומזרח תיכון. היא מציינת כי על אף שהמסלול אינטנסיבי ולחוץ, הוא מגבש ומיוחד. “הגעתי למיונים לפני שבכלל הכרתי את התוכנית. כששמעתי עליה זה הרגיש לי שזה מתאים להרבה דברים שרציתי לעשות ולא הרתיע אותי לשרת הרבה שנים בצבא. החלטתי ללכת על זה למרות שקשה לדעתי לקבל החלטה שקולה, כשאתה בן 18, לתשע שנים הבאות, זה תמיד קצת הימור אבל עשיתי את זה בצורה הכי רציונלית שיכולתי”.
מעבר ללימודי התואר, עברה ש’ במהלך ההכשרה, פרט לטירונות, גם קורסים שונים ביניהם קורס קצינים בבה”ד 1 ופרויקט מודיעיני בו הסתפחה ליחידת מודיעין בכדי לצבור ניסיון. “בין לבין בשילוב עם התואר עשינו גם קורסים מודיעיניים ודברים חברתיים. בשנה השלישית אנחנו למעשה היינו חלק מהסגל של התוכנית והיינו חלק מההכשרה של צוותים שזו השנה הראשונה שלהם. אז למעשה בשנה האחרונה הייתי גם מפקדת של צוות חדש”, היא מציינת. “זה דבר חשוב לדעתי, שיהיה ניסיון פיקודי במסגרת שהיא מבוקרת לפני שאנחנו מגיעים לתפקידים שלנו, זו הייתה חוויה מאוד משמעותית עבורי ולמדתי ממנה הרבה. זה משהו חשוב שהתוכנית נותנת, ניסיון פיקודי לפני שאנחנו מגיעים לצבא האמיתי. זאת תוכנית שמוציאה בוגרים חזקים ויש לה הרבה ערך לחיים”.

לאן היית ממליצה לאחיות הצעירות שלך, ולצעירים בכלל להתגייס בצבא?
“הייתי ממליצה לבנות דתיות בכלל, ללכת קודם כל למדרשה שבה למדתי ומשם להתגייס דרך הגרעינים שהם הקימו. זה גם מה שהייתי ממליצה לאחיות שלי. לכולם יש אתגרים בצבא אבל בפרט לדתיות ודתיים. הייתי ממליצה לכל אחד לפני שהוא מתגייס לברר כמה שיותר על מסלולים בהם הוא מתעניין. חשוב לי להגיד שאני לא בעד לשווק את התוכנית הספציפית שאני עברתי לכל אחד ואחד, אני לא חושבת שזה מתאים לכולם. מה שאני כן חושבת זה שיש הרבה אנשים שהתוכנית יכולה להתאים להם והם לא שומעים עליה וחבל, או שאנשים פוסלים את זה כשהם שומעים שזה הרבה שנים בקבע מבלי לבדוק מה זה אומר. ובאופן כללי אני רוצה לומר על כל המיונים לצבא, שהלוואי שאנשים היו בוחרים את מסלול הגיוס מתוך שיקולים רציונליים ושיקול מרכזי של תרומה למדינה, משהו שלא מספיק מדברים עליו בעיניי”.