כל מי שעבר ליד שתי המכוניות המנופצות בצומת נווה ימין בכביש 55, בלילה שבין רביעי לחמישי שעבר, סמוך לחצות, קרוב לוודאי הניד את ראשו כלא מאמין. תאונות הדרכים הפכו כבר מזמן למכת מדינה, אבל עדיין קשה היה לעכל את עוצמת ההרס שיכולה להביא התנגשות בין שני רכבים. נופר רווח מועלם, בת 23, אמא לתינוקת בת ארבעה חודשים, כפר סבאית שנישאה לאלי רווח לפני כשנה והתגוררה עם בעלה בדרום הארץ, נהרגה בתאונה הקשה כשרכב מסחרי פגע ביונדאי בה נסעה עם חבריה. בתאונה נפצעו גם שלושת החברים הקרובים שלה, שנסעו כולם יחד ברכב בחזרה מבילוי משותף.
מועלם רווח וחבריה הקרובים חזרו ממסעדת "אצל עובד בכפר" באור יהודה. מדובר בחבורה של חמישה חברים טובים בלב ובנפש, שצמודים אחד לשני מימי תיכון אורט בכפר סבא ועד היום. בוואטסאפ כינתה עצמה החבורה "המלך והנסיכות" – המלך אלעד אוקנינו וארבע הנסיכות נופר מועלם, בת חן ששון, קרין טביב ובר מדמון. "החבורה שלנו תכננה להשכיר וילה ולקרוע את החיים אחרי ליל הסדר, לרגע לא חשבנו שכולנו נהיה מעורבים בתאונה ושנופר שלנו תמות ולא תהיה כאן יותר. לא יודע איך נעבור את החג שהפך מחג של כיף לאבל וכאב בלתי נסבל", אומר השבוע אוקנינו.
הסרטון האחרון של נופר, במסעדה, זמן קצר לפני התאונה:
החבורה קבעה לצאת לאכול כשרק מדמון לא מצטרפת בגלל מחויבות קודמת. בחצות, בדרך חזרה מהמסעדה, סמוך לצומת נווה ימין שבכביש 55, אירעה התאונה הקטלנית. המשטרה סבורה שהרכב המסחרי נסע באור אדום והתנגש בעוצמה ברכב בו נסעו ארבעת החברים. מועלם רווח נפצעה אנושות ופונתה לבית חולים מאיר כשהיא ללא רוח חיים. כעבור מספר שעות נקבע מותה. טביב נפצעה קשה בתאונה והיא עדיין מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ בבלינסון כשהיא מורדמת ומונשמת. אוקנינו שבר את האגן והצלעות ומתנייד זמנית באמצעות קביים וכסא גלגלים, ושוחרר ביום ראשון השבוע מבית החולים מאיר שם היה מאושפז. ששון שוחררה ביום שני מבית חולים מאיר לאחר ששברה את הרגל ועברה ניתוח. "זה לא נתפש איך כל החבורה שלנו עוברת כזו טרגדיה, איך בשנייה אחת נהרסו לנו כל התכניות, נופר היפה שלנו נהרגה וקרין עוד לא התעוררה", אומר השבוע אוקנינו לצומת השרון.
מועלם רווח, תושבת שכונת קפלן בכפר סבא, התגוררה בתקופה האחרונה עם בעלה והתינוקת במושב ליד אשקלון, ועבדה לעיתים כמעצבת שיער. היא הותירה אחריה זוג הורים, שני אחים ואחות. אחות נוספת, מספרים חבריה, מתה בצעירותה מדום לב, נושא שלדבריהם הדחיקה והעדיפה לא לדבר עליו. "נופר בחרה תמיד לראות את החיובי ואת הטוב שבכל דבר, והייתה כמו המלאך השומר שלנו", אומר אוקנינו, "על המוות של אחותה היא סירבה לדבר ותמיד אמרה לי לעבור נושא, אבל חוץ מזה היינו מדברים על הכל. היא הייתה חברת הנפש שלי והיינו בווטסאפ כל יום, כל היום. גם בקבוצה של 'המלך והנסיכות' וגם בפרטי. ידענו הכל אחת על השני ולהפך".
קבוצת הווטסאפ הוקמה לפני כמה שנים טובות, לאחר שחבריה הכירו כאמור בתיכון אורט והקליק בין החמישייה היה מיידי. "היינו יחד באותה כיתה, ונופר ממש הייתה כמו אחותי ותמיד תמכה בי", מספר אוקנינו, "למשל, לאחרונה סבלתי מבעיה קשה בעין שמנעה ממני מלצאת מהבית והיא חיזקה אותי והייתה איתי 24/7 בלי בכלל למצמץ. כל יום היינו מדברים על הכל. היא הייתה חולקת איתי את כל הסודות שלה ואת כל החיים שלה. הייתי גם בקשר טוב עם בעלה והילדה, נסעתי לבית שלהם והייתי מחובר לילדה המתוקה שלהם. תכננו לנצל את חופשת הפסח כדי לעשות כיף ביחד כולנו, כל החבורה ובני הזוג שלנו, עד לאותה תאונה ארורה".
מדמון מספרת: "תכננו לסגור וילה בפסח, אחרי ליל הסדר. כבר התחלנו לשלוח תמונות ומקומות יפים בארץ כאופציה ללינה בחג. נופר יזמה את כל העסק הזה של לצאת כולנו לחופש פסח, וכל הזמן היינו סביב זה. בכלל, קבוצת הווטסאפ שלנו הייתה הדבר הכי פעיל שיש, כל הזמן עדכונים, דיווחים, שיחות. לפני כמה ימים, כשכל החבורה שלנו התכנסה יחד, נופר לא באה איתנו, שלחנו לה סלפי וכתבנו לה כמה היא חסרה. נפגשנו כל הזמן ביחד כחבורה שמחזקת אחד את השני, והנה מחמישייה מנצחת נשארנו ארבעה שבורים ומרוסקים, פיזית ונפשית, הלב מדמם".
מדמון ניצלה מהתאונה אחרי שהחליטה להשתתף ביום הולדת של חברה ו"הבריזה" לחבורה מהבילוי השבועי. "עד עכשיו אני חושבת שזה כוח עליון ששמר עלי", היא אומרת, "הרי יום לפני התאונה התלבטנו מה עושים, ובסוף יצא שהם החליטו לנסוע למסעדה באור יהודה וכולם נסעו ברכב אחד ורק אני לא. ואז בחצות של יום רביעי בת חן שלחה לי הודעה בוואטסאפ 'בר…', כאילו היא קוראת לי שאעזור להם. לא עניתי לה ורק בשתיים בלילה בת חן התקשרה אלי וסיפרה לי על התאונה. נסעתי מיד לקרין כי הבנתי שהיא הפצועה הקשה ביותר. לצערי, אז התקבלה הידיעה שנופר שלנו נפטרה בחדר ניתוח. זה שבר אותי סופית כי הבנתי שבאמבולנס היא עוד דיברה ואמרה שיש לה בחילה שהיא לא מרגישה טוב, וזהו, הלכה לנו נופר. וכן, זה כמו גורל כזה שדאג לי שאני לא אהיה שם, כי רק אני מהחבורה לא נפצעתי. מצד שני, לפעמים אני שואלת את עצמי איך לא הייתי שם איתם ברגע התאונה".
אוקנינו סובל מפלשבקים מרגע התאונה, ולמרות הפציעה שלו הוא נע בין הבית שלו בשכונת קפלן כפ"ס לבית חולים בילינסון, שם עדיין מאושפזת חברתו הטובה קרין טביב. "יש לי פלשים מרגע התאונה למרות ששנייה אחרי שהיא קרתה הייתי בלי הכרה. אני זוכר שהיה רכב מסחרי שלא עצר באדום, ואז איבדתי הכרה, ואחרי כמה שעות התעוררתי ואז אחיה של נופר בא והודיע לי על מותה ואני הייתי בהלם. עדיין לא היה לי זמן לעכל את כל האבל הזה והכאב הבלתי נתפש. קרין עדיין לא התעוררה, היא עברה כמה ניתוחים ואני כל הזמן לידה. היא עדיין מחוברת לצינורות מורדמת ומונשמת. מחכים שמצבה יתייצב כדי להעיר אותה. אין לי מושג איך מבשרים לה שחברתה הטובה נופר איננה. אני כל הזמן חושב על נופר, קורא את הווטסאפ שלה, מחכה שהיא תשלח לי הודעה ושתתקשר. הכל השתנה לנו בין רגע. היינו אמורים לחגוג את החג בצימר או להשכיר יחד וילה, והכי חשוב זה שתכננו להיות כולנו יחד עם בני ובנות הזוג שלנו ולבלות אבל כרגע מי בכלל רוצה את זה? במקום לעשות פסח עם החבורה בחרנו להסתגר בחג הארור הזה, כל אחד והכאב שלו לבד בבית, כי זה פשוט קשה מדי. אנחנו צרכים גם להחלים פיזית ובעיקר נפשית, אם זה בכלל אפשרי אחרי שאיבדנו את נופר".
תגובות