השחקנית, העיתונאית והבשלנית מיכל טראוריג חולמת על מלבי ומכינה לכם קוסקוס לשבת

קצת על עצמך: מיכל טראוריג, בת 37, בת הזוג של השף שלומי בן שימול ואם לרני וסאני. אחת מבעלות מסעדת "לילות בירות" בכפר סבא. "במשך שנים הייתי שחקנית, אחר כך הפכתי להיות עיתונאית. עבדתי ב'פנאי פלוס', ב'ידיעות אחרונות' וב'מעריב'. בשלוש השנים האחרונות הייתי סגנית עורך בצומת השרון. לפני כחצי שנה החלטתי לעשות הסבה מקצועית ויחד עם בן זוגי שלומי פתחנו את 'לילות בירות' ברחוב התעש 24 בכפר סבא. המסעדה מבוססת על גריל פחמים ועופות רוטיסרי. את כל המנות אנחנו מכינים בעצמנו, הבשר מגיע בכל בוקר טרי ואת הסלטים אנחנו מכינים במקום".

רקע בעיר: "נולדתי בבית חולים מאיר בכפר סבא וגדלתי ברחוב גיבורי ישראל, רחוב קטן סמוך לרחוב רוטשילד. למדתי היסודי בגולדה, בחטיבה בשרת ובתיכון בהרצוג. בגיל 19 עזבתי את העיר לתל אביב ובמשך כמעט עשור התגוררתי בה. לאחר שהתגרשתי בגיל 27 ועם ילד בן שנתיים חזרתי לכפר סבא לגור ליד ההורים ומאז ועד היום אני כאן".

מאיפה האהבה למטבח: "מאז שאני זוכרת את עצמי בישלתי. גם בתור נערה הייתי מבשלת בבית. תמיד אירחתי חברים ומשפחה ותמיד אהבתי לפתוח שולחן ולפנק את כל מי שבא אלי. לאחר שהתגרשתי החלטתי להתמקצע והתחלתי ללמוד בבית ספר הגבוה לבישול 'בישולים'. למדתי במשך שנה ובסיום הלימודים פתחתי קייטרינג ומכרתי אוכל ביתי מהמטבח בבית. עבדתי מאוד קשה ולאחר שנה הבנתי שאני אמנם אוהבת לבשל אבל אני לא מבינה בניהול עסק שקשור לאוכל והחלטתי לסגור את העסק. כשהכרתי את שלומי, שבעברו פתח מספר מסעדות בתל אביב כמו 'פלי מרקט' בשוק הפשפשים, 'קפה שינדלר' שבו היה שותף עם צופית גרנט, והיה השף של מסעדת 'קבלייר' הירושלמית במשך שנתיים ועוד, הבנתי שיש לו את מה שהיה חסר לי. לשלומי יש את הניסיון ואת ההתמקצעות בתחום האוכל וביחד אנחנו עושים את מה ששנינו הכי אוהבים לעשות: לבשל ולארח אנשים".

שף או קונדיטור אהוב: "האוכל של שלומי הוא האוכל הכי טעים שאכלתי בחיי. אין עוד ידיים שיודעות לבשל כמו שהוא מבשל. יש לו יכולת להשתמש במינימום חומרי גלם ולהוציא מנה שמרגישה כאילו כל הטעמים שבעולם נמצאים בתוכה".

מנה אהובה: "המלבי של לילות ביירות. הוא טבעוני והכי טעים בעולם. אני מנסה לשכנע את עצמי שהוא לא משמין אבל הוא כן ולמרות זאת לא מצליחה להתאפק ויום בלי מלבי הוא יום גרוע ממש".

בישול או אפייה: "ברור שבישול. אני ממש לא בחורה שיודעת לעבוד לפי נוסחאות וכמויות מדויקות. בבישול אני יכולה להתפרע ולהשתמש בכל פעם בתבלין חדש או להוסיף ולהוריד משהו מהמנה. אפייה גם דורשת הרבה סבלנות, דבר שאני לא מצטיינת בו".

תבלין אהוב: "חד משמעית כורכום. אם הייתי יכולה היית שמה כורכום בכל דבר. זה גם בריא וגם טעים".

מה בתפריט של יום שישי: "וואי וואי, יום שישי הוא היום האהוב עלי. אני קמה בשבע בבוקר ולא מפסיקה לבשל עד שתיים בצהריים: חלות, קוסקוס, דגים, קובה, מפרום, מרק עוף, קציצות, סלטים, הכל מהכל. ביום יום שלומי הוא הבשלן במסעדה אבל בשישי המטבח שייך לי".

המנה הראשונה שהכנת: "ספגטי בולונז. לי ולאחותי היה פטיש למנה הזו והיינו מכינות אותה ביחד כמעט בכל צהריים. עד היום אני מתה על ספגטי בולונז".

מה המומחיות שלך: "קוסקוס. אין תרפיה יותר גדולה בשבילי מאשר הכנת קוסקוס. הסינון, הליטוף, הבישול. אין משהו שאני לא אוהבת בהכנת המנה הזו".

מה לא תסכימי לבשל או לאכול: "אני לא אוכלת ולא מבשלת אוכל לא כשר. חוץ מזה אני אוכלת הכל, והדבר ניכר בירכיים".

מתכון לשבת

קוסקוס

המצרכים לקוסקוס (6 מנות):

1 ק"ג סולת

חצי כוס שמן

1 כף מלח

מים לפי העין

המצרכים למרק:

2 גזרים

2 קישואים

2 תפוחי אדמה

חצי דלעת

כוס גרגירי חומוס

1 בצל לבן

גבעול סלרי

פטרוזיליה

3 שוקי עוף

1 כנף הודו

כורכום, מלח, פלפל, חוויג׳ למרק

אופן ההכנה:

מרתיחים מים בסיר אידוי. שופכים את הסולת לקערה ואליה מוסיפים חצי כוס שמן, כוס מים וכפית מלח. מערבבים עם הידיים טוב טוב כדי שכל הגרגירים יהיו ספוגים בנוזלים. מעבירים לסיר אידוי ומבשלים כשעה.

בינתיים מכינים את המרק: קוצצים גס את כל הירקות וביחד עם ההודו והעוף מכניסים לסיר, מוסיפים מים ומרתיחים. מנקים את הקצף המצטבר לקראת הרתיחה. מוסיפים את התבלינים וממשיכים לבשל עד שכל הירקות והעוף רכים. את הקוסקוס מוציאים מהמסננת ומעבירים למסננת ניפוי (של קוסקוס). על כל הגרגירים שעברו סינון ראשון מוסיפים עוד רבע כוס שמן וחצי כוס מים. מערבבים שוב טוב טוב עם הידיים ומחזירים לבישול של עוד חצי שעה. בסיום הבישול מעבירים שוב בנפת הקוסקוס וסוגרים עם ניילון נצמד למשך שעה. מגישים את הקוסקוס עם המרק.

בתיאבון!

שבת שלום