טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) היא אחת משיטות הפסיכותרפיה הבודדות שנבדקה והוכחה במחקרים מדעיים כאפקטיבית ויעילה מאוד. הטיפול מיישם שינוי מחשבתי שמוביל לשינוי רגשי וכתוצאה מכך לשינוי התנהגותי רצוי.
רפאל רדובן, הוא מטפל LI CBT ((low intensity cognitive behavioral therapy – CBT בעצימות נמוכה לטיפול בסובלים מחרדה, דיכאון, OCD ופוביות, ללא רקע של מחלות נפש ונטייה לאובדנות. הוא למד והוכשר כמטפל מהלך לימודי התואר הראשון שלו בפסיכולוגיה ונחשף ליתרונותיו הרבים של הטיפול קצר המועד. כיום הוא מקבל מטופלים מבוגרים ובני נוער (מגיל 16) בקליניקה הפרטית שלו.
"הטיפול נועד להוביל לשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות של המטופל הגורמים לו לאי נעימות וקשיים בתפקוד היומיומי", אומר רפאל. "במהלך טיפול CBT המטפל מסייע למטופל לאתר את המחשבה האוטומטית השלילית ואת ההתנהגות שהיא מפעילה, וללמוד כיצד לשנות את החשיבה ובכך את ההתנהגות".
מדוע חשוב כל כך לאתר את המחשבות השליליות במהלך טיפול בחרדה?
"במהלך היום יום אנחנו חווים עשרות אלפי מחשבות, ביניהן מחשבות אוטומטיות שליליות. כשאנו נמצאים במצב של חרדה, כל ההתנהלות היומיומית השגרתית והלא שגרתית שלנו, עוברת דרך ה'פילטר' של החרדה. המחשבות השליליות המובילות לחרדה הן לרוב לא רציונליות, ורק כשנאתר את המחשבה השלילית במהלך הטיפול, נזקק אותה, נבין מהו מקורה ונטפל בה באופן ספציפי, נוכל לנהל את החרדה".
כיצד נעשה התהליך הטיפולי?
"קודם כל עורכים פגישת אינטק – מפגש היכרות עם המטופל כדי להבין את הקשיים והחרדות מהן הוא סובל ולוודא כי הטיפול מתאים עבורו. לאחר מכן אנו מתחילים בטיפול. חרדה עשויה להיות כל כך קשה ו'עוטפת' שאנשים לא מצליחים אפילו לחשוב מדוע זה קורה. הרעיון בטיפול הוא כאמור לאתר את המחשבה השלילית שהובילה לחרדה ולטפל בה ספציפית, כדי למגר את החרדה עצמה.
"חשוב להבין כי הסימפטומים הגופניים הלא נעימים של החרדה מגיעים ממקום אבולוציוני ומטרתם במקור חיובית. כשאדם נמצא בסיטואציה שיש בה איום ממשי כמו לדוגמה כשעומד מול חיה תוקפנית או מול שודד המכוון אליו סכין, המוח מתוכנת לשחרר אדרנלין כדי להפעיל תגובת 'הילחם או ברח' (Fight or Flight) – האדרנלין משחרר את תגובות הגוף האמורות (דופק לב מואץ, הזעה, וכו') במצב של פחד. מה שקורה במצב של חרדה, בניגוד לפחד, הוא שהסכנה אינה ממשית והמוח מפעיל בכל זאת את הסימפטומים הלא נעימים הללו. חרדה היא משתקת ומובילה אותנו להימנע ממצבים שנקשרים אצלנו במחשבה כטריגרים לחרדה. כשחרדה אינה מטופלת, הנטיה שלה היא להתגבר והיא מובילה פעמים רבות גם לדיכאון, בשל הצורך מהימנעות מפעילויות טריוויאליות".
כיצד מאתרים במהלך הטיפול את המחשבה השלילית – מקור החרדה, ומטפלים בה?
"התפקיד שלי כמטפל הוא להבין מהו מקור החרדה. לדוגמה, מטופלת שלי שאביה חלה ואושפז בבית החולים והיא היתה נוסעת אליו מדי יום לבקרו. כשהיא קיבלה הודעה על כך שמצבו מתדרדר, היא חוותה התקף חרדה. במקרה, היא בדיוק נהגה ברכב בדרך לבית החולים, ובאופן לא רצוני התקף החרדה נקשר לפעולה הנהיגה. מרגע זה וגם בהמשך היא לא הצליחה לחזור ולנהוג. בכל פעם שהיא ניסתה לחזור לרכב היא חוותה תחושות חרדה שהובילה אותה להימנעות מנהיגה – דבר שהקשה מאוד על התנהלות היום יום.
"המטופלת פנתה אליי לטיפול בחרדת נהיגה, מבלי שקישרה באופן מודע את מקור החרדה לבשורה הקשה על מצבו של אביה. במהלך הטיפול, התחלנו לאתר יחד את המחשבה השלילית שהובילה לחרדה והגענו לרגע ההוא – למחשבה השלילית לגבי מצבו של אביה שהפעילה את טריגר החרדה.
"מעת שאיתרנו את המחשבה השלילית אנו מדברים עליה ומפשטים אותה ומתייחסים אליה בהתייחסות של 'כאן ועכשיו'. אני מבצע למטופלים דמיון מודרך כדי להתייחס למחשבה השלילית ולהוביל אותם להבין ולהרגיש שהיא איננה מאיימת עליהם, שאין בה איום ממשי. בהמשך הטיפול במקרה לדוגמה, אנו עושים 'חשיפות' – חוזרים באופן הדרגתי לרכב ולפעולת הנהיגה, באופן איטי והדרגתי תוך התייחסות לרגשות שהמטופלת חווה בכל רגע ותמיכה טיפולית בהן, עד למצב שהיא מתגברת על החרדה ומסוגלת לחזור ולנהוג באופן עצמאי".
רפאל רדובן – מטפל LI CBT
כתובת הקליניקה: חזנוביץ 14, תל אביב
טלפון: 052-4642094
רפאל רדובן. צילום: זאב רדובן
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות