המח האנושי הוא הרכיב החכם והמתקדם ביותר שיש לאנושות, אבל עדיין נותר כחידה לא פתורה גם במאה העשרים ואחת. המרוץ להבנתו במאה הקודמת הוביל ללא מעט תגליות ופריצות דרך, אבל עדיין סך השאלות עולה על התשובות. למשל, איך מגיעים לרגשות שליליים שהמח שלנו הדחיק, כמו תחושות חרדה, טראומות ילדות, זיכרונות כואבים, כעסים ופחדים.
אחד הכלים השכיחים ביותר שהמח שלנו מפעיל בעת מגננה מפני אותם רגשות נקרא הדחקה (לעיתים גם הכחשה). מדובר במנגנון הגנה יעיל ביותר, אך גם מסוכן מאד, שבו המח האנושי, שמתפקד בתור שומר סף, לא מאפשר לרגשות ולתחושות השליליות להיכנס אל המודע, ומחזיר אותם אל התת מודע (אם תרצו ארון השלדים שלנו). באופן מאד פרדוקסלי, ההגנה מפני אותם רגשות שליליים, גם עשויה לייצר נזק נפשי גדול יותר.
אחת משיטות הטיפול החדשות והבולטות בסימפטומים הללו היא טיפול באמנות. מדובר בטיפול היברידי, המורכב מדיסציפלינות האמנות והפסיכולוגיה, שנועד לעזור לאנשים לפתח מודעות עצמית, לחקור את רגשותיהם, להתמודד עם קונפליקטים רגשיים לא פתורים, לשפר מיומנויות חברתיות ולחזק את ההערכה העצמית. טיפול מסוג זה נועד בעיקר לאנשים החווים את אותם אתגרים רגשיים ופסיכולוגיים כדי להשיג רווחה אישית ולשפר את רמות התפקוד במישורים הבלתי נראים לעין.
מחקרים גילו שלטיפול באמנות יש השפעות מרפאות וטיפוליות, למבוגרים וילדים כאחד. כך למשל, בעיתון הארץ פורסם על מחקר איכותני שנערך על מטופלים באמנות ומצא שהשיטה הזאת משיגה מודעות ותפיסה עצמית, תחושת זהות ודימוי עצמי חזקים יותר, שינויים בדפוסי התנהגות ותובנה והבנה רגשית עמוקה מצד המטופלים. מהצד השני, מטפלים דיווחו כי תהליכי היצירה אפשרו להם לשפוך אור על מצבם הנפשי של המטופלים ולפתור את הסוגיות שאיתם הם הגיעו.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, ניסיון אמנותי קודם או יכולת אמנותית טבעית אינם נחוצים לטיפול מוצלח. במובן הזה היצירה היא לא המטרה אלא הדרך להפגיש את המטופל עם הרגשות, הפחדים והמחשבות שאין ביכולתו להגיע אליהם בצורה ספונטנית. בארץ קיימות לא מעט שיטות יצירתיות ומיוחדות לטיפול באמנות. רגע לפני שנצלול לרשימת המטפלים המומחים בתחום כדאי לציין: אל תרימו גבה, וכדאי לכם לצאת מהקונספציה. טיפול באמנות לא יכול להתבצע באופן עצמאי בבית, אלא רק על ידי מטפלים מומחים שיש בידם את הכלים לעבוד עם כל מטופל בהתאם למצבו.
גליה בביוף-כדורי
גליה בביוף-כדורי, מטפלת באמנות חזותית מזה כ- 9 שנים. היא בעלת תואר ראשון באמנות וחינוך לאמנות מ"המדרשה" בבית ברל, ותואר שני בטיפול באמנות מ"אוניברסיטת חיפה"
לטיפול באמנות פנתה גליה מתוך כך שהבחינה בתהליכים אשר משוחזרים בשיעורי האמנות שהעבירה בהיותה מורה לאמנות: "נוכחתי לראות פעם אחר פעם, בכל הקבוצות הרבות שלימדתי, שהתכנים שעולים בשיעורים הופכים להיות מאוד אישיים וחושפניים מבלי שכיוונתי לכך. נזכרתי גם במשמעות העמוקה שהאמנות היוותה עבורי עוד כילדה. הבנתי שישנם אלמנטים רגשיים שעולים באופן טבעי דרך המפגש עם החומרים, והרגשתי צורך לחקור אותם ולרכוש כלים לטפל באמצעות האמנות".
"טיפול באמנות מאפשר למטפל לבצע התערבויות שיקדמו את המטופל, בהתאם לדברים שעולים. לייצר תנועה דרך התערבויות טכניות. שינוי הוא אחד מהפחדים הכי גדולים שלנו כיצורים אנושיים וחלק מתהליך הריפוי נעשה באמצעות שינויים ותזוזה".
במי את מטפלת בקליניקה שלך?
"אני עובדת עם ילדים, בני נוער ומבוגרים אשר נתקלים בקשיים בחייהם ומעוניינים להתחבר למקורות הכוח שבהם, ולהוביל תהליך של שינוי לקראת חיי רווחה נפשית. היצירה מזמינה אנשים לגלות חלקים פחות נגישים בתוכם, לבחון דפוסי התמודדות נוספים, להתחבר לאינטואיציה הפנימית שבהם ובאופן כללי – לפתח את עצמם. מנעד החומרים וטכניקות העבודה כה רחב שניתן מענה למגוון אוכלוסיות במצבים מנטאליים, קוגניטיביים ורגשיים שונים".
על אילו עקרונות הטיפול מושתת?
"טיפול באמנות נעזר בתהליכי יצירה מתוך הבנה שכולנו נולדים יצורים סקרנים עם תשוקה לבדוק, לגעת ולחקור. עם השנים אנחנו מתרחקים מהמקומות הללו משלל סיבות. העובדה כי אנחנו חיים בחברה פרודוקטיבית שמכוונת לתוצאות שאפשר לאמוד תורמת להתרחקות הזו. בטיפול נוצר מרחב שבו חוזרים לשפה הראשונית של הבעה דרך הגוף והחיבור לחומרים. המפגש עם החומרים הוא ממקום של סקרנות, עם חיבור לאינטואיציה, ללא דגש על התוצר אלא על התהליך".
"אדם מגיע למרחב שיש בו מגוון חומרים ובאופן ספונטני ואינטואיטיבי בוחר ויוצר, כמו גם מפרק והורס. לכל חומר יש את האיכויות שלו ובמפגש של הגוף עם החומר, עולים באופן טבעי תחושות, זיכרונות, מחשבות ורגשות. דרך היצירה עצמה המטופל נפגש עם חלקים בתוכו כמו דפוסי התמודדות אל מול תהליכים שמשתבשים, מציאות שאינה בהלימה לכוונה הפנימית, שחזורים של דימויים ומצבים קדומים. המטפל נמצא שם כ'יד שלישית' מכוונת ומציע התערבויות בתהליך היצירה שמסייעות לתנועה ולקידום התהליכים. ברגע שהמטופל יסכים להיפגש עם החלקים השונים בתוכו, יידע איך להרחיב את היצירתיות, את הגמישות המחשבתית ויתנסה בפתרונות אחרים מהדפוסים המוכרים, כך הוא יוכל ליישם זאת גם בחיי היומיום".
מהי הגישה הטיפולית שלך?
"ליבו של טיפול באמנות בעיניי הוא תהליך היצירה, ולכן החומרים והעשייה האמנותית נמצאים במרכז. האמנות, מעצם היותה שפה רחבה ממילים, מאפשרת לדייק במקומות שבהם המילים לא קיימות או שאינן מדייקות. ביכולת זו של האמנות להביע את הדיוק והאותנטיות הגלומים בכולנו, טמון הכוח לתקן, לשנות ולרפא".
גליה בביוף-כדורי מטפלת באמנות
כתובת: קיבוץ גלויות 185, הרצליה
טלפון: 050-2688684
קישור לעמוד פייסבוק עסקי
אימייל: [email protected]
בת שבע בלכמן
"טיפול באמנות הוא מקצוע טיפולי מתחום בריאות הנפש", אומרת בת שבע בלכמן, "אנשים מגיעים לטיפול עם כל מצוקת חיים, משברי חיים, דימוי עצמי, אובדן, אבל, אנשים שרוצים לעשות שינוי שנתקלים בתקיעות, חרדה ודיכאון"
בת שבע בלכמן היא פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות חזותית. בקליניקה הפרטית שלה בתל מונד היא מטפלת במבוגרים, ילדים והורים. היא בעלת תואר שני בטיפול, הבעה ויצירה מאוניברסיטת תל אביב ובעלת הכשרה לטיפול באמנות מבית ברל. כמו כן, למדה בת שבע פסיכותרפיה דינמית בתלמ ולפני כשלוש שנים סיימה לימודי פסיכותרפיה יונגיאנית בסמינר הקיבוצים. בנוסף לעבודתה הפרטית, עובדת בת שבע במסגרת הציבורית ומדריכה מטפלים באמנות לעבודה בגנים ובבתי ספר עם ילדים בסיכון. בנוסף, היא עבדה במשך שנים רבות עם משפחות רווחה ובמרכזים ציבוריים.
כיצד נעשה הטיפול?
"בתחילה מתבצעת היכרות עם המטופל. חלק ההיכרות וכן הטיפול שונים מילד למבוגר וממטופל למטופל. המטופל מסביר מדוע הוא הגיע לטיפול כשאצל מבוגרים זה נעשה בשיחה, ועם ילדים פעמים רבות דרך משחק ואמנות. יש ילדים ורבליים מאוד וכאלו שמתקשים לבטא את עצמם, וכשהערוץ המילולי פחות זמין ויותר מאתגר, האמנות במקום הזה מקלה ונותנת ערוץ ביטוי נוסף.
"אמנות חורגת מהצורך בשפה, כך שאנשים יכולים לתקשר את הפחדים והסוגיות שלהם באמצעות עבודה באמנות ותפקיד המטפל, בין היתר, הוא לנסות להבין את התחושות שעולות בזמן היצירה ולתת להם שם. השימוש בצבעים וצורות, משיכות נועזות וקווים עדינים יכולים לספק למטפל תובנות לגבי רגשותיהם העמוקים של המטופלים. המטפל והמטופל יחד יכולים להעלות לשיח את המסרים, הסמלים והביטויים הלא מילוליים שעולים לעיתים קרובות דרך האמנות, ולהביא להבנה טובה יותר של רגשותיהם והתנהגותם של המטופל, כך שיחד הם יוכלו להמשיך לפתור סוגיות עמוקות יותר.
"מעבר לכך, ליצירה יש כוח מרפא משל עצמה. אני מזמינה את המטופל לשיח על דימויים ביצירתו, במחשבתו, בחלומותיו. כל אלו מעמיקים את העבודה וההכרות עם עולמו הפנימי.
"כיוון שלמדתי פסיכותרפיה אני משלבת את השיחות בטיפול, תלוי כמובן במטופל ובמה שמתאים לו. אני מגיבה ליצירה שלו בעדינות ובהתאם לשלב בו אנו נמצאים במהלך הטיפול.
"הטיפול מתבצע בדרכים הישירות על ידי שיחות, וגם בהתבוננות ביצירה שמבטאת את תחושות המטופל כמו כעסים, פחדים, עצב, תקיעות, משאלות ועוד. הקשר בין המטפל והמטופל הוא משמעותי מאוד. זו זכות גדולה עבורי להיות עם אנשים בזמנים יותר מסובכים ובודדים בחייהם".
עם אילו חומרים את עובדת במהלך הטיפול?
"עם כל החומרים. חומרים יבשים, רטובים, גואש, אקריל, פנדות, חימר, פלסטלינה, גרוטאות לילדים, עיתונים ועוד".
מה אורך הפגישות?
"הפגישות אורכות כחמישים דקות ונעשות לרוב אחת לשבוע, אם יש מצב אקוטי יותר, פעמיים בשבוע. כשאני עובדת עם ילדים, ההורים הם חלק בלתי נפרד מהטיפול ואנחנו נפגשים לליווי והדרכת הורים פעם בחודש וחצי".
בת שבע בלכמן – מטפלת באמנות
כתובת: דליה 2, תל מונד
טלפון נייד:0546996515
דנה בליץ
דנה בליץ מטפלת באמנות חזותית בילדים החולים במחלת הסרטן, בילדים המתקשים במציאת כוחות להתמודדות, ובילדים בעלי קשיים רגשיים שונים ומבוגרים
דנה בעלת ניסיון של מעל 20 שנה במערכת החינוך, היא בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד מאוניברסיטת תל-אביב, תואר שני בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שני נוסף בטיפול באמנות מהמדרשה לאמנות במכללת בית ברל. כיום עובדת דנה במסגרת חינוך מיוחד לילדים על הרצף האוטיסטי, עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות לימודיות שונות ועם ילדים חולי סרטן בגן מיוחד וסטרילי עבור ילדים אונקולוגיים.
אילו אלמנטים מאפיינים ילדים אונקולוגיים?
"ילדים שחלו בסרטן נמצאים בסיטואציות קשות עד בלתי אפשריות מכמה וכמה היבטים", מתארת דנה. "ראשית, הפחד שמלווה את האבחנה וקיים לכל אורך המחלה – יש גם את החשש שלהם וגם את הפחד והדאגה המתמדת של ההורים ובני המשפחה, שהילדים כמובן ערים לו. במקרים מסוימים הילדים פוחדים מהמוות עצמו ולעיתים מתקשים למצוא את שמחת החיים שכה מאפיינת ילדים".
"מאפיין נוסף הוא חוסר שליטתם על חייהם. הם יכולים לעבור ביום אחד ממצב של שגרה בטוחה (גן, בית ספר, חברים( לאשפוז בבית חולים, תוך התרחקות מהמסגרת ומהחברים. הם עוברים בדיקות לא פשוטות, רופאים ואחיות נכנסים ונוגעים בהם, בודקים אותם, לוקחים דם, מחדירים להם עירויים, והשליטה על חייהם למעשה נלקחת מהם. זהו מרכיב שמאוד קשה להם איתו והוא עולה בטיפול".
כיצד הטיפול באמנות מסייע בכך?
"הטיפול באמנות מספק להם שקט, ביטוי לתחושותיהם ומחזיר להם את השליטה. בטיפול הם יכולים לשלוט בחומרים בהם הם משתמשים ובמה שהם מייצרים, לבטא את הפחדים שלהם ולשחרר אותם החוצה כיוון שילדים לא תמיד יודעים או רוצים להסביר את הפחדים שלהם במילים. תוך כדי העבודה אני מתייחסת למה שהילדים יוצרים ודרך זה אפשר לגעת בפחדים שהם מתמודדים איתם ולתת להם מענה. הם יכולים גם לבטא את תחושת חוסר היציבות שהם חשים ויחד אנו מנסים למצוא את הנקודות היציבות ועל מה כן אפשר להישען. התנועה המעגלית של הפעולות בזמן היצירה מובילה לתחושת חיים, שליטה והתמודדות עם הפחד. המבנים המאורגנים והאסתטיים של היצירה והטקסיות שבה יוצרים הכלה ועוגן בתוך תחושת הכאוס שחווים המטופלים ועשויים להביא להקלה".
באילו אוכלוסיות נוספות את מטפלת?
"אני מטפלת בילדים ובמבוגרים עם מגוון של קשיים ובעיות: קשיי הסתגלות במעברים, דיכאונות, חרדות, לחצים, קשיים בעקבות מחלות שיצרו שינויים משמעותיים בחיים, פחדים, בעיות תקשורת ובכלל בהתמודדויות רגשיות שמלוות את כולנו בחיי היום יום.
"כשאני עובדת עם ילדים אני מתחילה בשיחת 'אינטייק' עם ההורים כדי לשמוע מהם על הילד, ההתנהלות שלו במסגרות השונות, כיצד הם רואים את הילד ואת הכוחות שלו והיכן הם מרגישים שיש מקום לחזק. אחר כך אני מתחילה בפגישות עם הילד ולומדת להכיר אותו בעצמי – לפעמים מה שההורה רואה זה לאו דווקא מה שהילד חש ותפקיד המטפל, בין היתר, הוא לזהות את המצוקות ולתת לילד ולהורה כלים להתמודדות, להעצים את החוזקות שלו ואת הביטחון העצמי.
"המטרה העיקרית של טיפול באמנות היא טיפוח כוחות הנפש וחיזוק כישורי ההתמודדות וההסתגלות של המטופל. הייחודיות של הטיפול היא השימוש באמנות כדרך ביטוי המאפשר שיח עקיף בעזרת סמלים. התהליך האמנותי משקף את האישיות, היכולות והמקומות שיש לחזק, ומאפשר גם להעלות דברים מתת המודע ולקבל ביטוי במודע דרך היצירה והשיח. היצירה היא מעין 'העצמי' של המטופל ויחד עם המטפל ההתבוננות בעצמי מסייעת להבין ולעבד את הדברים שצריך".
דנה בליץ טיפול באמנות לילדים החולים במחלת הסרטן
כתובת הקליניקה: מושב גינתון (סמוך לשהם, לוד ומודיעין)
טלפון נייד: 052-9289393
נטע אמיתי: מטפלת בפסיכודרמה
פסיכודרמה היא גישה טיפולית יצירתית לטיפול בקשיים רגשיים על ידי שימוש בדרמה ומשחקי תפקידים. טיפול בפסיכודרמה עוזר לבטא את החוויה הסובייקטיבית של המטופל , לספק תובנות חדשות, ולתרגל מיומנויות ודפוסי פעולה חדשים.
נטע אמיתי, מטפלת בפסיכודרמה מזה כעשור היא בעלת תואר שני בטיפול באמנויות עם התמחות בפסיכודרמה מ- Lesley college ישראל. עם תום לימודיה, עבדה בבתי ספר ומרכזי טיפול פרטיים עם ילדים ונוער, ועם נוער בסיכון בקידום נוער ובפנימיות. כיום היא מטפלת בילדים ונוער ומדריכה הורים בקליניקה פרטית בכפר סבא. כמו כן, היא מנחה בשיתוף עם מטפלת נוספת קבוצת פסיכודרמה לשיפור מיומנויות חברתיות.
על טיפול בפסיכודרמה, אומרת נטע אמיתי: "הפירוש המילולי של 'פסיכודרמה' הוא 'הנפש בפעולה', זה מה שעומד במרכז. אנחנו לא רק מדברים על מה שקורה – קונפליקטים, קשיים, בעיות, אלא 'פועלים' אותם. דרך פעולה על הבמה או פעולה דרמטית/משחקית עם ילדים אפשר לראות את הקושי, לתת לו ביטוי וליצור שינוי דרך התערבות משחקית ופעולה".
באילו כלים את עושה שימוש במהלך הטיפול?
"השימוש הוא במגוון כלים יצירתיים: אומנות פלסטית, טיפול במשחק – Play therapy במיוחד עם ילדים צעירים, וכל כלי יצירתי שיכול לקדם את התהליך. בטיפול במבוגרים, אפשר לעשות יותר שימוש בפסיכודרמה קלאסית. אפשר להביא דמויות משמעותיות מחיי המטופלים או חלקים שונים בתוכם. עם ילדים זה אחרת.לרוב נמציא דמות שתסמל תחושות, חוויות והתנהגויות. לדוגמה, אצל ילד שהצד האימפולסיבי מאוד משמעותי אצלו ויש לו התקפי זעם או כל מיני דחפים תוקפניים, נוכל להמציא יחד דימוי כמו 'נמר'. הילד יכול לשחק את התפקיד של הנמר בדרמה ואנו יכולים לבדוק מתי הנמר מגיע, ממתי הילד מכיר אותו – האם מלידה או משלב מסוים בחיים, נוכל לדבר עם הנמר כדי להבין טוב יותר, ויש עוד מגוון רחב של אפשרויות בתוך הטיפול".
איך נעשה האבחון והטיפול?
"ההורים מגיעים תחילה לפגישה הראשונית ואני שואלת אותם על ההיסטוריה ההתפתחותית של הילד והקושי כפי שהם שמבינים אותו, ואנו מנסחים יחד את המטרות של התהליך. לאחר מכן, אני מתחילה בסדרת פגישות עם הילד שמטרתן לעשות הערכה לקשיים. הקליניקה שלי מאובזרת במשחקים, תחפושות וציוד של אומנות, כיוון שילדים פועלים ומתנהגים ופחות 'מדברים' את הקשיים. ילד לא יגיד 'אני חווה התקפי זעם כי ההורים שלי מתגרשים', אבל במשחק בבית בובות הוא ישחק את הדמויות שם באופן שממחיש את זה, ותפקידי כמטפלת הוא להעריך ולטפל דרך המשחק ומה שעולה שם. טכניקות נוספות הן 'הכיסא הריק', 'כפיל' וחילופי תפקידים. "אם לדוגמה, מגיעה לטיפול ילדה שבהפסקות בבית הספר היא לבד ולא משחקים איתה. נוכל להשתמש בטכניקת 'הכיסא הריק' – כשכל כיסא מייצג את אחד הילדים בהפסקות, ואנו נשחזר יחד את הסיטואציה באופן דרמטי דרך חילופי תפקידים ונבדוק מה קורה ביחסים ואיך אפשר לשנות אותם. יש טכניקה בשם 'כפיל', בה אני משחקת את הילדה עצמה ומהדהדת תחושות שאולי קשה לה לומר והכפיל עוזר לבטא אותן. חלק מהעבודה היא גם ליצור החצנה והפרדה בין הקושי לילד עצמו – הבנה שהקושי לא מגדיר אותו אלא הוא חלק מסוים בתוכו ואינו צובע את כל הזהות שלו, דבר אשר תורם לשיפור הדימוי העצמי."
עם אילו קשיים המטופלים מגיעים?
"הקשיים מגוונים. יש ילדים עם קושי בוויסות רגשי, חרדות, התקפי זעם, סוגיות של דימוי עצמי, וילדים שמגיעים על רקע של משברי חיים: פרידה של ההורים, טראומה, ועוד. יש לי ידע בנושא טראומה מינית – אני פעילה שנים במרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית, ועברתי שם הכשרה. מגיעים אליי עם כל קושי רגשי או התנהגותי שעולה. אני בודקת מה מוקד הבעיה ואם יש צורך לערב אנשי מקצוע נוספים כגון פסיכיאטר, מרפאה בעיסוק וכו', ניצור מערכת הוליסטית כדי לתת מענה לבעיה. במידת הצורך אני עומדת בקשר גם עם הגורמים החינוכיים – המורה או הגננת כדי שכולנו נדבר את אותה שפה וניתן את המעטפת המתאימה."
נטע אמיתי – מטפלת בפסיכודרמה
כתובת הקליניקה: העמק 33, כפר סבא
טלפון: 054-6353727
קבוצת מיומנויות חברתיות
קישור לאתר
כתבה שיווקית
תגובות