ארנון פרוינד ידיד
המשפט הראשון שלמד ארנון פרוינד ידיד בלימודי ריפוי בעיסוק בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מדבר על האדם כשלם, גוף ונפש. ביסוד הפילוסופיה של ריפוי בעיסוק האדם מתואר כיישות שלמה, אוטונומית, בוחרת, עצמאית, מתפתחת, מסתגלת, מונעת במוטיבציה פנימית לפעילות עם מטרה ומשמעות, יצירתית, וחברתית. זהו בדיוק המשפט המנחה את ארנון בעבודתו עד היום, למעלה מ- 25 שנה אחר כך.
"עוד לפני שלמדתי ריפוי בעיסוק", מספר ארנון, "למדתי מדעים בפקולטה לחקלאות. עשיתי שינוי כי חיפשתי מקצוע שישלב גישה מדעית רפואית, עם התייחסות לאדם כשלם, על כל מרכיביו, מישורי קיומו, וסביבתו. להבנתי, ריפוי בעיסוק הוא המקצוע היחידי מכל מקצועות הבריאות הקונבנציונליים ששמר גם במהות שלו, ובדרך כלל גם בפרקטיקה שלו, על התייחסות זו".
כיצד עובד ריפוי בעיסוק?
בתהליך עבודה של ריפוי בעיסוק, ניתן לשלב מגוון כלים שונים לכדי פרקטיקה טיפולית אחת המתאימה למטופל. "הכלי המרכזי של המקצוע נקרא ניתוח והתאמת פעילות", מסביר ארנון, "בו אנחנו בוחרים פעילות המותאמת לאדם ולמצבו. מנתחים את כל מרכיבי הפעילות, מבינים מה צריך אדם שיהיה לו כדי שיוכל להשתתף בה בצורה פעילה, עצמאית ומקדמת, ואז מארגנים את ההתאמות והתהליכים שיאפשרו למטופל השתתפות מאתגרת במידה, מספקת ומשמעותית, כך שתעזור לו במקום הייחודי שלו. כלי נוסף הוא שימוש מודע בעצמי. פיתוח משוכלל של כלי זה מאפשר למטפל להציע עזרה ממשית גם כאשר מדובר בטיפול רגשי ונפשי. כאשר מטפל מודע לעצמו יש לו את הפתח להבין מה קורה לאדם שיושב מולו, לשלב את הידע וההכשרה הקלינית ואז להציע למטופל את הפתרונות שיהיו מוצלחים עבורו. בנוסף לכך, בריפוי בעיסוק אנחנו עובדים באופן מקצועי עם מגע ותנועה. כלים אלה נותנים מענה לצרכים התפתחותיים, לימודיים, שיקומיים תפקודיים ובריאותיים בטיפול בתינוקות, פעוטות וילדים עם התפתחות לא תקינה או איטית, הפרעות קשב וריכוז, קשיי למידה – מצד אחד, ובפרק אחר בחיים – טיפול בקשישים עם מחלות זקנה, קשיי תנועה, דמנציה, לאחר ארוע מוחי, ומכוון אחר מטופלים עם פיגור, שיתוק מוחין, אוטיזים וקשיי תקשורת, פגיעות ראש ועמוד שידרה, טראומה, פגיעות ונכויות גופניות, קשיי תנועה, ליקויי תחושה וחושים, והתמודדויות נפשיות.
"נסיון של 30 שנים בטיפול, ועם ידע וכלים מתחומי טיפול נוספים, מאפשר לי לתת מענה מיטבי לאנשים בהתמודדויות בתחומים האלה, שמשפיעים מאוד על תפקוד בחיי היומיום. בגישה של התייחסות לאדם כשלם אני מתייחס למשל לצד הרגשי המגיע בעקבות הפיזי. לדוגמא, ילד שנולד עם כף יד לא תקינה, יתכן ויסבול גם מקשיים בתחום החברתי, בטחון עצמי, חרדות. אני מתייחס גם לצדדים הללו וחושב שהם מהווים פן קריטי ביכולת של הילד ליישם את הטיפול ולהתפתח".
התהליך הטיפולי
ארנון משלב בטיפול כלים משלל עולמות אותם חקר למד ופיתח. "החיפוש שלי אחר מענה שלם לכל הרבדים של קיומו של אדם, התבטא בזה שהמשכתי ללמוד הלאה. למדתי, ואני מטפל ומלמד שלושה תחומים נוספים המשתלבים היטב זה עם זה ועם ריפוי בעיסוק, לתצרף (פאזל) טיפולי שלם: שיטת פלדנקרייז למודעות דרך תנועה, ולשכלול התנועה והיכולת, ופיתוחים שנעשו על ידי מי שהוכשרו על ידי משה פלדנקרייז כממשיכי דרכו, כמו רותי אלון שיצרה את פתרונות תנועה, חיזוק העצם, ואנטליגנציה תנועתית, וחווה שלהב שיצרה דרך לטיפול בתינוקות – צ'ילד ספייס, נטורולוגיה שהיא דרך של אורח חיים ותזונה בריאים ומרפאים בגישה טבעית, רחבת היקף ומדעית, ורפואה כולית פנטטונית, שהיא שיטה טיפולית המשלבת עבודת גוף נפש בחמישה מימדים. ברפואה כולית יש הבנה יחודית וכלים טיפוליים לחמישה מימדים בקיום האנושי : גוף, רגשות, מחשבות, אמונות ומהות. כך יצרתי מכלול של מענים טיפוליים יעילים שיכולים לאפשר למטופלים ותלמידים ריפוי ממשי, חזרה לתפקוד מיטבי, שיפור איכות החיים, התפתחות והשגת מטרות.
בקרוב אני והשותף עמו פיתחתי את הרפואה הכולית, נשיק קורס ללימוד השיטה למתעניינים ולמטפלים המחפשים מענה מלא ואפקטיבי לעבודה שלהם. לאחרונה, באמצעות השיטה, טיפלנו וליווינו אישה בת 83 לאחר התקף לב קשה עם כאבים, קשיי תנועה, התמודדות נפשית חזקה, ועוד. היא היתה במצב קריטי, ובעמצעות הטיפול התייצבה. בדיוק השבוע קיבלתי דיווח שמאשר שחלק מן המדדים שלה תקינים לחלוטין וחלק מהם בדרך להיות תקינים לחלוטין. עוד צפויות עליות וירידות האופיניות במקרים כאלה. בזכות הטיפול נפתחו לה אפשרויות להפחתה משמעותית בסבל, להחלמה ולשיקום".
למי יכול ריפוי בעיסוק לעזור?
האוכלוסיות בהן מטפל ארנון הן רבות ומגוונות, וכמעט אין מי שלא יוכל להרוויח מתהליך טיפולי שכזה. במהלך השנים עבד ארנון עם קופות חולים, עם מרכזים להתפתחות הילד, עם תינוקות, ילדים ומתבגרים, עם מבוגרים עם אוטיזם, פיגור או שיתוק, קשישים או חולים סיעודיים, מטופלים מתחום בריאות הנפש ועוד, כאשר לכל מטופל הוא מציע תוכנית טיפולים המשלבת בתוכה שיטות שונות. "אם מגיע אליי מטופל עם דלקת בתעלת כף היד" אומר ארנון, "אני יכול גם להציע פעילות של ריפוי בעיסוק, גם שיטת פלדנקרייז להניע את היד והגוף בצורה יותר מותאמת ויעילה, גם את הנטורולוגיה שתעזור לו למנוע או להפחית דלקות בגוף, וגם מענה לצד הרגשי, שכמעט תמיד קשור גם הוא למצבים האלה, הכל לפי הצורך והמצב".
ארנון פרוינד ידיד
כתובת הקליניקות: החלוץ 35, ירושלים | הרב קוק 45, בני ברק
טלפון: 050-2881447
קישור לאתר
יעל זיגדון
יעל זיגדון, מרפאה בעיסוק, עובדת עם ילדים בגילאי 2-10 בקשת רחבה של קשיים ובעיות התפתחותיות בקליניקה הפרטית שלה ברעננה. הטיפול ניתן באופן פרטני, כאשר יעל מתאימה לכל אחד מהמטופלים את שיטת הטיפול באופן אישי לפי צרכיו ויכולותיו של המטופל.
יעל היא מרפאה בעיסוק משנת1987 בוגרת בית הספר לריפוי בעיסוק בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ,בהתמקצעות בטיפול בילדים. היא בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק, לימודי תואר שני בשיקום מוטורי לנכים מאוניברסיטת לובן, בלגיה, ולמדה טיפול באמצעות בעלי חיים בסמינר הקיבוצים. יעל מדריכת הורים ממכון אדלר ובעלת הכשרה לטיפול בילדים על הספקטרום האוטיסטי, מטעם משרד הבריאות.
טרם עבודתה בקליניקה הפרטית, עבדה יעל זיגדון במכון להתפתחות הילד, בבית חולים סורוקה, בשירות הפסיכולוגי, בבית איזי שפירא, במשרד החינוך בגנים משולבים ובכיתות תצפית, כמו כן, במרכזים טיפוליים לילדים עם פיגור שכלי ובמרכזי יום תעסוקתי לילדים ומבוגרים הלוקים בפיגור שכלי.
"הטיפול בקליניקה שלי נחלק לשתי קבוצות גיל עיקריות: קבוצת גילאי 2-6, וקבוצת גיל בית ספר יסודי 3-4 השנים הראשונות", אומרת יעל זיגדון.
מאילו קשיים סובלים בעיקר ילדי גן?
"ישנם ילדים בגילאי גן המאובחנים עם עיכובי התפתחות. ילדים שאינם מתקדמים ומתפתחים לפי הנורמה. ילדים המתקשים בשמירה על קשב וריכוז, כאלו הסובלים מקשיי למידה, קשיים במוטוריקה עדינה, קשיים באחיזת העיפרון, במניפולציות עדינות של תיאום בין הידיים, ועבודה עדינה כגון השחלה, ציור, בניה, הרכבה, משימות שילדים בגילאי גן ובית ספר מתמודדים איתן.
חלקם סובלים מקשיי תפקוד במוטוריקה גסה: יציבה, ישיבה נכונה ליד שולחן, יכולת לעשות הפרדת תנועה טובה, לעמוד על רגל אחת, לדלג, קושי בחציית קו אמצע, דימוי גוף וסכמת גוף, וחולשה בחגורת הכתפיים.
"ישנם ילדים שנמנעים ובוחרים לא להתמודד עם דברים אשר קשים להם., הם מפסיקים משימה ולא מתמידים בה כיוון שאין להם את הכלים לבצע אותה בצורה נכונה ונוחה להם. ישנם ילדים המתקשים לשבת ולעבוד, סובלים מקשיי קשב וריכוז ומוסחים בקלות, וכן ילדים עם בעיות של וויסות חושי הסובלים מרגישויות יתר ולכן נמנעים מפעילויות מסוימות: נמנעים מללבוש דברים מסוימים, נמנעים ממאכלים מסוימים, וישנם ילדים עם תת רגישות: שנוגעים בעוצמה חזקה, ללא כוונה פוגעים בדברים סביבם, דוחפים ילדים, והכל ממקום של קושי בוויסות חושי ומוטורי.
"מגיעים אליי לטיפול, גם ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, עם מגוון קשיים. וכן ילדים עם קושי באנליזה וסינתזה, תפיסה חזותית וכל נושא הרגלי הלמידה: להתחיל משימה ולסיים. יש ילדים שלא נחשפו מספיק, לא התנסו בתהליכי למידה חווייתית וחסרים את הכלים הנכונים שיאפשרו להם להתנסות ולהצליח לבצע משימות. המטרה העיקרית בטיפול היא ביסוס היכולת ושיפור הביצועים לקראת המעבר לכיתה א' והשתלבותם המייטבית בבית הספר".
מה לגבי ילדי בית הספר?
"קבוצת ילדי בית הספר לרוב מגיעים לטיפול עם קשיים מוגדרים יותר, כגון: אחיזת עיפרון, קשיים בכתיבה: עיצוב האותיות בצורה נכונה, התארגנות בכתיבה, רצף של כתיבה, קצב כתיבה. כמו כן, ילדים עם בעיות בוויסות החושי ועם אותם הקשיים בתחום כמו ילדי הגן".
מהי הגישה הטיפולית שלך?
"המערך הטיפולי שלי תמיד כולל ומערב את הורי הילד. זהו מערך משולש המורכב מ: הורה-ילד-מטפל, ובהתחשבות בסביבה המקצועית בה הילד נמצא (גן ילדים/בית הספר). ההורים הם מרכיב מרכזי בטיפול ,גם במקרים בהם ההורים אינם נמצאים בחדר (לעיתים הילד עובד יותר טוב ללא נוכחות ההורה). הם תמיד מעודכנים בטיפול בכל שלב בתהליך. הם יעודכנו עם סיום הפגישה וכן יקבלו עבודה לעשות עם הילד בבית".
כיצד את יוצרת את החיבור האישי ורוכשת את האמון של הילד?
"הדרך שלי בעבודה היא קודם כל להגיע אל הילד, ליצור איתו קשר חם המושתת על כבוד הדדי ועל בטחון. אני מאפשרת למטופל להרגיש בטוח, להרגיש שהוא יכול להעז ולנסות. הוא כמובן גם חייב לרצות להצליח, כי בלי זה שום טיפול לא יעבוד. לכן, חשוב מאוד ליצור אצלו מוטיבציה גבוהה לטיפול והתמדה גם בפעמים בהם העבודה לא קלה ולא תמיד משיגה תוצאות מהירות. מאחר ואני בעלת הסמכה לטיפול באמצעות בעלי חיים, אני משלבת בעת הצורך בעלי חיים במסגרת ריפוי בעיסוק, באישור ההורים כמובן. הילדים מתחברים מאוד לבעלי החיים וישנם ילדים אשר כך משפרים את תפקודם".
מהם הכלים הטיפוליים בהם את עושה שימוש?
"אני עובדת במגוון שיטות תוך שימוש במשחקים ואמצעים מהנים הגורמים להנאה ומוטיבציה לילדים. כל טיפול נעשה בהתאמה אישית, הן של השיטה והן של אמצעי הטיפול, וכמובן בהתאם לגיל הילד, למצבו, לקשיים שהוא חווה ולחיבור האישי שלו לכל אחד מהכלים".
מהו משך הטיפול?
"כל מפגש אורך כ-45 דקות. בטיפול בילדי בית ספר בתחום הכתיבה, לרוב הבעיה נפתרת תוך כחודש או קצת יותר. בסוגיות של וויסות חושי, השיפור הינו משמעותי ומושג בזמן קצר יחסית . בטיפול בילדים עם הרגלי למידה לא נכונים ובעיות התפתחותיות, קשב וריכוז, הטיפול אורך זמן ממושך יותר. כל מטופל זוכה לתשומת לב מלאה ואישית שלי, להמון עידוד, הכלה ותמיכה, לליווי צמוד לאורך כל הדרך – עבורו ועבור הוריו, אני תמיד זמינה עבורם ופנויה לשמוע ולקבל עדכונים במצב. המטרה שלי היא להביא כל אחד ממטופליי למקום הגבוה ביותר שיכול ולמימוש מלוא הפוטנציאל שלו, כך אדע שעשיתי את העבודה".
יעל זיגדון – מרפאה בעיסוק
כתובת הקליניקה: עציון 29, רעננה
טלפון: 052-4812441 (ניתן להשאיר הודעה בוואטסאפ)
קישור לאתר
אימייל: [email protected]
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות