מירב טל רונאל
כשהורים שוקלים את האפשרות להדרכת הורים מה חשוב שיידעו? נפגשתי עם מירב טל רונאל, מדריכת הורים ותרפיסטית בעלת קליניקה ברמת השרון, כדי להכיר יותר את הנושא . מירב בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בטיפול באומנות. וכן בעלת הכשרה כמטפלת בהתמקדות , כמטפלת אימגו וכמדריכת הורים. היא עוסקת בהדרכת הורים ובטיפול רגשי מזה 25 שנים. "התמצית של מה שאני עושה הוא לעזור לילד ולהורים להרגיש טוב בחייהם. זאת המכוונות שלי וכל כלי שהתווסף לארגז הכלים שלי במהלך הדרך נועד להשגת המטרה הזאת. מה זה להרגיש טוב? זה כולל את ההרגשה שנעים לבני המשפחה ביחד, שיש קירבה ופתיחות בבית, שיש כבוד ושיתוף פעולה בין בני המשפחה, שיש מקום בו מקבלים ואוהבים אותם כמו שהם. וזה כולל גם מציאות בה הילד מרוצה ושלם עם מי שהוא, מביע את עצמו בפתיחות, מפתח רוגע פנימי ובטחון ומתמודד היטב עם מצבים שונים בחייו."
איך נדע מתי צריך לפנות להדרכת הורים?
"כדאי שנשאל את עצמינו, האם בדרך כלל נעים לנו בהורות שלנו או האם אנו חשים בתסכול וחוסר אונים כהורים? האם לילד שלנו טוב? האם האווירה בבית היא זו שאיחלנו לעצמינו שתהיה. אם תנסו לעצור לרגע ולענות על השאלות הללו, התשובה תתברר מאליה. תנסו להתבונן על המצב ללא שיפוטיות עצמית אלא במבט מפוקח הרואה את התמונה בבהירות".
נניח שהילד לא בתקופה טובה, איך נדע אם להפנות אותו לטיפול רגשי או ללכת להדרכת הורים?
"מהניסיון שלי, הרבה פעמים שילוב בין שניהם הכי עוזר. בהכשרתי אני מדריכת הורים, מטפלת באומנות ומטפלת אימגו. השילוב של טיפול בילד, הדרכה להורים ולפעמים גם שיחות הורה -ילד הוא האפקטיבי ביותר בעיני. זהו טיפול שלם וכולל, המאפשר שיפור במצב הרגשי של הילד, באווירה בבית , ובתקשורת בין ההורה לילד".
מה זה טיפול אימגו?
"באימגו יושבים הורה מול ילד, או שני בני זוג, ועורכים שיחה מאוד קרובה בהנחיית המטפל. בדרך הזו, לומדים ממש להקשיב אחד לשני. נוצרת שיחה מאוד קרובה ואישית. אלו שיחות מרגשות מאוד, בהן הילד יכול לספר איך הוא מרגיש במשפחה ולמה הוא זקוק מההורה".
אבל אם בכל זאת רוצים לבחור או בטיפול לילד או בהדרכה איך נחליט במה לבחור?
"במקרה כזה, צריך לבדוק עם עצמינו האם התגובות שלנו תורמות באיזשהו אופן להתנהגות ולהרגשת הילד? ישנם מקרים בהם התשובה שלילית, ואז צריך רק טיפול רגשי. זו שאלה שלא פשוט לענות עליה ולפעמים צריך פגישה או שתיים בהם ההורים יכולים לברר זאת עם איש המקצוע".
שני ההורים צריכים להיות בהדרכת ההורים ?
"זה מאוד רצוי. זה מאפשר מעורבות של שני ההורים ותיאום ביניהם. כששני ההורים שותפים לתהליך הם פועלים כצוות, ומשדרים מסר אחיד לילד. שניהם מודעים לאופן בו כדאי לפעול ולמה שיכול להיטיב עם הילד. הם יכולים גם לתת גב וגיבוי זה לזה ברגעים קשים".
תספרי עוד על התהליך שעוברים בהדרכת הורים.
"הרבה פעמים, כשאנחנו נמצאים באינטראקציה עם אדם אחר, הפוקוס שלנו מתמקד בו. כך גם בהורות. הרבה פעמים הורים לא שמים לב לחלק שלהם, למה הם תרמו בסיטואציה. בהדרכת הורים, ההורים מפתחים יכולת להתבונן מהצד. יכולת לזהות בזמן אמת איך התגובה שלהם גורמת לילד להרגיש ולפעול. מתאפשר לא לפעול על אוטומט . דוגמא קטנה, לפני זמן קצר הגיע אלי זוג הורים שסיפרו שכל ערב ילדם צורח ומקלל אותם והורס את האוירה בבית. הם היו מיואשים ומותשים. במפגשים איתי הם יכלו לשחזר את ההתרחשות , להבין כיצד המצב מתפתח ומסלים. הם למדו למה הילד היה זקוק באמת. הם למדו לשנות את התפקיד שלו בבית מ"המפריע" לזה שעוזר ושאפשר לסמוך עליו. להתאים את עצמם לקצב שלו, לספק לו את השקט והמנוחה שהוא צריך, ועוד. ההדרכה נותנת להורים תחושת שליטה ותקווה. במקום להיות חסר אונים מול התנהגות הילד, יש עכשיו להורה כלים שהוא יכול להשתמש בהם כדי לשפר את המצב. כמו כל שינוי שרוצים לקבע, זה דורש אימון. אבל זה מציב את ההורה בעמדה שמחזירה את הביטחון ביכולותיו ומוביל את הילד ואת המשפחה בכלל למקום טוב".
מירב טל רונאל
גאולים ב' 6 רמת השרון
טלפון: 0544677625
מירב טל רונאל, מדריכת הורים עם נסיון של 25 שנים בתחום
עוף גוזל – יעל שחר מדריכה ומאמנת הורים לבני נוער ומתבגרים צעירים
העולם המודרני הביא איתו המון פתיחות, שלל פיתוחים טכנולוגים, אין ספור גירויים אבל גם תופעה חדשה ולא מובנת מאליה – ילדים שממשיכים לגור בבית של ההורים הרבה אחרי שהיו צריכים לצאת אל העולם הגדול.
יעל שחר, מדריכה ומאמנת הורים לבני נוער ומתבגרים צעירים, מתעקשת לקרוא להם מבוגרים צעירים היות והגיל הוא 25 ומעלה, אבל ההתנהגות היא של ילד מתבגר. לא אחת היא נתקלת במשפחה בה הילדים כבר מזמן היו צריכים לצאת מהבית ולהתחיל את חייהם הבוגרים, אך במקום זאת הם ממשיכים להישען כלכלית ורגשית על ההורים בלי תאריך תפוגה. בעוד ההורים מתקשים לשים את הגבול, יעל עוזרת להם להגיד 'עד כאן'. זה אולי לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי ואף הכרחי לטובת הצעיר.
"לא הבנתי עד כמה זו תופעה עד שיום אחד התקשרה אליי אמא וסיפרה לי שקשה לה מאוד עם הבן שלה. היא אמרה שהוא לא לומד, לא עובד ובעצם יושב בבית באפס מעשה", נזכרת יעל. "כששאלתי אותה בן כמה הילד, היא ענתה 29. אפילו אני לא הייתי מוכנה לתשובה. אבל ככל שקבלתי יותר שיחות בסגנון הבנתי שמדובר בבעיה רצינית שמאפיינת את הדור הצעיר של היום. יש מי שיושב בבית ופשוט 'חי' על חשבון ההורים, יש מבוגרים צעירים שמוצאים עבודה אך נשארים בבית ההורים כי הם חוששים מלהיות עצמאיים ומלהתמודד עם מה שבחוץ ויש סטודנטים נצחיים שמעשירים את הידע שלהם, אבל לא לומדים כלום באוניברסיטה של החיים. נורא נוח להמשיך להתפנק על ההורים, להישאר במקום בטוח ולתרץ למה לא כדאי לעזוב את הבית, אבל אם אף אחד לא מגביל אותו הוא תמיד יישאר ילד. הוא לא רוכש לעצמו מיומנויות עצמאיות, הוא לא מתמודד עם אחזקת בית, אין לו שום מושג בחלוקת משאבים, אפס ידיעה בכל הנוגע לתשלומי שכירות, ארנונה וחשמל. ושני הצדדים בסופו של דבר יוצאים מופסדים וחווים מצוקה, ההורים המפרנסים והצעיר שמפתח 'תובענות תלותית'".
מהי בעצם אותה 'תובענות תלותית', ממה היא נובעת?
"מדובר בתלות שמתרחשת מכמה סיבות. ראשית, הגישות החינוכיות שהשתנו עם השנים שמות את הילד במרכז והרגילו את ההורים לעשות הכל, להשתעבד ולהקריב כדי ליישם זאת, עד שזה כבר מזמן הפך להיות לא פרופורציונאלי לילד ולמצב. סגנון חיים שכזה גם הרגיל את הילדים שלנו לצפות שהבקשות שלהם יענו תמיד על ידי הוריהם. כל אופציה אחרת תראה להם מוזרה ולא הגיונית. לעיתים ההורים אף חשים רגשות אשם, שאינם מוצדקים בהכרח, כאשר הצעיר מאשים אותם שבגללם הוא יצא כך או אחרת והם מפצים על כך ביתר שאת. כך נוצר מעגל של ריצוי-פיצוי תובעני ומתיש שלא מאפשר לכל הנוגעים בדבר לחיות חיים מלאים. התנהגות שכזו מובילה למציאות שמטשטשת את הגבול של מתי על הצעיר להתחיל לדאוג לעצמו. ואם כבר מדברים על תרבות השפע, העולם הווירטואלי מאפשר לצעירים 'ללכת עם ולהרגיש בלי', כך שלמעשה הם יכולים לנהל את חייהם מהספה בבית ולהימנע מחשיפה ללחצים של החיים בחוץ. והכי קל ונוח כמובן, לנהל את אותם חיים מהספה של ההורים. בל נשכח שגם הפינוק של ההורים גורם לתלות. הם מספקים את כל צרכיו של הילד, ממשיכים לטפל בו למרות גילו, חוששים שלא יצליח להסתדר לבד וחווים מידה רבה של מצוקה ודאגה. בכך הם משדרים לו שהכל בסדר, שכל עוד הם יכולים הם יעשו זאת עבורו. למרות שהם יודעים שזה לא בהכרח נכון וכשאנחנו יודעים שלצערנו הם לא יחיו לעד".
מדוע התלות הזו מהווה סכנה עבור הילדים וההורים?
"מבוגרים צעירים שלא מתנסים מספיק בחבלי העולם עלולים לאבד את הביטחון העצמי. גם תחושת המסוגלות יורדת והם מאבדים או כלל לא רוכשים שום מיומנויות בסיסיות. ההורים עצמם, שמרחמים על הילד הצעיר שמביע קושי ותומכים בהישארותו בבית בעצם כמו אומרים לו שהוא לא באמת מסוגל להתמודד עם המציאות. כך נוצר מעגל קסמים שלעולם לא ייפרץ, כי בכל פעם שינסו לעשות זאת הילד ישתמש במילים שלהם נגדם. לא פעם אותה תלות מונעת מהילד גם לחלום. כשאני שואלת את הצעירים אם בעולם שבו הכל היה אפשרי מה החלומות הגדולים שהיו רוצים להגשים, רבים מהם לא מעזים כלל לחלום. הם מפחדים והפחד הוא שמנהל וינהל אותם עד לדיראון עולם".
מה על ההורים לעשות כדי להשתחרר מהתלות?
"חשוב להבין שעובר קו דק בין גיל ההתבגרות שבו ההורים צריכים לטעת בילד שלהם את האמונה בעצמו לבין גיל הבגרות שבו מתוך אותה אמונה עליו לפרוש כנפיים ולעוף. הם צריכים לסמוך על הילדים שלהם שיש להם את כל הכלים להתמודד עם החיים עצמם אחרי שיצקו בהם את כל הטוב שיש להם להציע.
על ההורות להתאים עצמה לשלב ההתפתחותי, כאשר המעבר מגיל ההתבגרות לגיל הבגרות הצעירה צריך להיות מותאם למען המבוגר הצעיר ולמען ההורה שאמור לחזור ולהתרכז בחייו ובעיסוקיו. חשוב להבהיר, גם להורים וגם לצעירים, כי האווירה המגוננת של הבית מחלישה את תחושת היכולת של הצעיר וגורמת להעמקתה של תחושת המלכוד. ההורים, מצדם, חשים לעזרתו וממהרים להקל על סבלו, ובכך מעמיקים את תחושת הכישלון. בד בבד, הם מעמיקים את תחושת התלות וכך נפגעת יכולת ההתמודדות של הצעיר. יציאה מהבית מאלצת את המבוגרים הצעירים להסתפק בפחות ולהתאמץ יותר. דווקא מתוך האין נוצר היש. רק מתוך אי הנוחות ניתן לצמוח. על ההורים להבין שגם אם הם רוצים שהילד יישאר קרוב אליהם הדבר הנכון הוא לשחרר אותו להתמודד. מדובר במערכת יחסים של יחסי גומלין שמנציחה את התלות. זו התנהגות משותפת שאם אחד הצדדים לא ישים לה מעצור היא לעולם לא תשתנה".
כיצד את עוזרת לאותם ילדים והורים לשבור את מעגל הקסמים?
"ההורים שפונים אליי הם כאלה שיודעים שמשהו לא מתפקד כראוי. הם רואים את הצעירים של חברים שלהם מחזיקים בקריירות, בבן/בת זוג, והצעיר שלהם עדיין גר בחדר נעוריו. הם מאוד רוצים לשחרר אבל לא יודעים איך. על מנת לייצר שינוי חיובי יש לפעול בנחישות וקודם כל להבין שאכן מדובר בבעיה שככל הנראה לא תחלוף מאליה.
שיטת האיזון הנכון שפיתחתי מדברת על גדילה, הן של ההורים והן של הצעיר, על-ידי גישה מערכתית. גדילה זו נוצרת על-ידי הבנת החסמים שמונעים מהצעיר לפרוש כנפיים ולצאת אל חייו, ובניית תכנית עבודה סדורה, שזוכה להצלחות מרשימות, בשיתוף ההורים והצעיר גם יחד.
אני מקפידה לתכנן ביחד עם ההורים את 'שעת השין' שזה הרגע שבו אנחנו מתחילים לעבוד מול המבוגר הצעיר ולהכין אותו לעצמאות. אנחנו לא עושים שום צעד שהוא אגרסיבי, אלא מצליחים בדרכי שלום להעצים את הצעיר ולגרום לו להאמין ביכולותיו.
לאחר שכבר התחלנו בתהליך, אנחנו נתמודד עם החששות, הספקות והחרדות שעולים בדרך, תוך התגברות על דפוסי התנהגות ישנים, כדי ליצור נורמת התנהגות והתנהלות חדשה. זאת, כדי שיאפשרו לצעיר ללכת לחייו הבוגרים בדרך של שחרור, הרמוניה, תקשורת ושיח משתף. הטיפול הינו מערכתי ונועד להכין גם את הילד וגם את ההורים לעצמאות מוחלטת.
בעזרת שיתוף הפעולה של שני הצדדים והצמדות לתכנית שהותאמה להם אישית ניתן לראות כיצד בתוך זמן קצר יחסית הם מצליחים לנתק את אותה תובענות תלותית בדרכי שלום, תוך חיזוק הקשר והביטחון העצמי ביכולותיו של הצעיר, והקשר הורה- צעיר עולה לשלב ההתפתחותי הרלוונטי.
חשוב שההורים יפעלו כחטיבה אחת כשהם מונחים בשיטת האיזון הנכון. נחישותם חשובה ביותר לצעיר, היא מראה לו בראש ובראשונה כי הם סומכים עליו ושמכאן הוא יכול ומסוגל להמשיך בעצמו.
בסופו של דבר כשאתה עומד על הרגליים שלך תחושת המסוגלות עולה וכך גם האמון בעצמך, ואיזה הורה לא היה רוצה לראות את ילדו עובד בעבודה שמכלכלת אותו, עם בן/בת זוג ואולי אפילו ילדים?
ניתן לפנות ליעל שחר בטלפון: 052-8037080, במייל: [email protected] ובאתר
כתובת הקליניקה: הנרייטה סולד 44, רמת השרון
עוף גוזל – יעל שחר מדריכה ומאמנת הורים לבני נוער ומתבגרים צעירים
פשוט הורות – עדיה מאוטנר ייעוץ והדרכת הורים
עדיה מאוטנר, מדריכת הורים בשיטת מיכל דליות, יודעת שהתמודדות עם גידול ילדים יכולה להיות משימה לא פשוטה שמלווה לא פעם בצעקות, עצבים, התרגזויות או תסכול. אבל היא גם יודעת שאת התחושות האלו ניתן להחליף בכלי אחד שלעיתים נראה לנו כל כך מובן מאליו ועם זאת קל מאוד לפספס אותו – תקשורת. מגמילה מחיתולים ועד גמילה מהתמכרויות בגיל ההתבגרות, השיטה של עדיה עובדת בכל גיל ובכל פעם מחדש.
עד לפני עשור עדיה, נשואה ואם לשלושה, הייתה טכנולוגית מזון ואחראית על פיתוח מוצרים. לידת ילדה השלישי הובילה אותה להרצאה של מיכל דליות, יועצת בנושא הורות ומי שמוכרת כסופר נני של המדינה. בתום ההרצאה סיפרה דליות שהיא פותחת את הקורס הראשון בראשותה להדרכת הורים ועדיה הרגישה שהיא הגיעה הביתה.
אחרי שנתיים של לימודים, התואר מדריכת הורים התאים לה כמו כפפה ליד ועולם חדש נגלה לפניה. היא המשיכה לחקור ולהתפתח בתחום, עבדה במרכז לצעירים בכפר סבא והדריכה הורים צעירים שעשו את צעדיהם הראשונים בעולם ההורות, היא התנדבה במחלקת הרווחה בעיריית תל-מונד, עברה במרכז הרפואי שניידר הכשרה מיוחדת בשיטת הסמכות החדשה של פרופ' חיים עומר ולבסוף פיתחה טכניקה ייחודית לה להתמודדות עם שלל ההתנהגויות הלא בריאות שרוכשים ילדינו במשך השנים.
פשוט הורות – עדיה מאוטנר ייעוץ והדרכת הורים. צילום Sharon Buchbinder Marom
הטכניקה של עדיה מתבססת על מספר קצר של מפגשים וכוללת בניית תכנית עבודה מעשית וכלים פרקטיים ליישום. היא יוצאת מנקודת הנחה שהורות היא דרך חיים המשלבת אחריות והנאה פשוטה. נשמע קצת אופטימי להורים שמתמודדים עם בעיות גמילה של הילד או לחילופין עם האתגרים הרבים שמלווים את תהליך ההתבגרות שלו. אבל בעזרת הדרכה מקצועית, קצרה וממוקדת, עדיה יודעת שתוכלו לצלוח את גידול הילדים בשלום, ואפילו בהצלחה. תהליך הליווי הוא אישי, יעיל ובעיקר מהנה ומניב תוצאות. בסדרה של 6 מפגשים בממוצע עדיה מסייעת להורים להתמודד טוב יותר עם חיי היומיום. במפגשים אלו תלמדו על הורות, על המשמעויות של הורות עכשווית, תגלו את החזון ההורי ותקבלו כלים שישכללו את המיומנויות ההוריות שלכם במטרה למצוא את הפתרונות הנכונים המתאימים לכם, שיהפכו אתכם להורים משפיעים במקום מושפעים.
הייחודיות של עדיה היא היכולת שלה להדריך הורים לילדים מגיל אפס ועד 18. החל מבעיות שינה, גמילה מחיתולים, ממוצץ או מחפץ מעבר, התקפי כעס ותסמונת הילד המשתטח במרכולים, מאבקי שליטה, קנאה ומריבות בין אחים, סינדרום הילד הנודניק, התמודדות עם תקופת ה'לא בא לי', גיל ההתבגרות הראשון, מעבר לכיתה א', הרטבות לילה ודיבור מחוצף ועד הפרעות אכילה, אלכוהול, סמים, התבגרות מינית ושקרים בגיל ההתבגרות. לכל אותן התנהגויות הפתרון שמציעה עדיה הוא זהה – שיפור התקשורת של ההורה עם הילד.
עדיה מאוטנר, יעוץ והדרכת הורים
"ההורים שמגיעים אליי לא פעם הם הורים טעונים, כועסים, עייפים ותחושות אלו נובעות בעיקר מהיעדר שיח עם הילד ומהקושי בלתקשר איתו", מספרת עדיה. "בניגוד להדרכות הורים שונות, המטרה שלי היא לטפל בהורים ולא בילד כי הם האחראיים בלעדיים על התהליך. אני שומעת מה מפריע להם, מבררת על מה זה יושב ובונה מחדש את התקשורת הנכונה עם הילד שדרכה ניתן לפנות אליו. השיטות אומנם שונות, אבל הבסיס הוא זהה. גמילה לא נכונה של הילד מבוססת על תקשורת לא נכונה בתוך הבית. חוסר הבנה או השלמה עם ההתנהגות. כך גם בגיל ההתבגרות. הילד לא עושה דווקא להורים, זה פשוט נובע מחוסר הבנה של מה מותר ומה אסור, מה לגיטימי ומה לא ובדיקת גבולות. הפתרון לכל אותם המצבים הוא תקשורת נכונה. פתרון שנמצא אצל ההורים שרק צריכים לבנות אותה בצורה טובה ונכונה יותר".
בעזרת תהליך קצר של 5-8 פגישות מטפלת עדיה בבעיה או בתחושה הלא נעימה שיש להורים. התהליך מתחיל בפגישת אבחון והכרות ראשונית בת שעה שתתמקד בבעיות הקיימות בבית ויצירת סדר עדיפויות לטיפולן, ובניית תכנית לפתרון תוך התמקדות בקשיים השורשיים, כאלו שברגע שיפתרו יסירו יחד איתם מכשולים נוספים. עם סיום תהליך האבחון תדע עדיה לספר להורים מראש לכמה מפגשים הם ידרשו, כאשר התשלום הוא פר פגישה. התהליך כולו מתבצע אצלה בקליניקה במושב בצרה שבשרון, ולעיתים כולל גם תצפיות בבית, כשבמקביל מקבלים ההורים כלים מעשיים שיעזרו להם למצוא את הפתרונות הנכונים והמתאימים להם ביותר. היתרון הגדול והעיקרי שלה הוא בשימוש בשיטות לשינוי ההתנהגות ההורית שמשיגות שיפור מהיר ותוצאות שמורגשות מיד. האווירה בבית משתנה כמעט בן לילה והסיפוק הוא אדיר.
"הדרך שבה אנו הולכים, ההורים ואני, היא בשיתוף פעולה מלא. אין עשה ואל תעשה, אלא אני עוזרת לשלב את החזון ההורי ביחד עם יכולות ההורים לפתרון הבעיות. ממש יד ביד, עקב לצד אגודל לפי קצב ההתקדמות של כל משפחה ומשפחה", מסכמת עדיה. "ההורים לא לבד בתהליך. אני יוצרת עבורם קבוצת עידוד ומלווה אותם בכל רגע של משבר או קושי, כל הדרך לפתרון אמיתי, נכון ומותאם אישית".
לפרטים נוספים ניתן לפנות לעדיה מאוטנר בטלפון: 050-4539554, במייל: [email protected], באתר או בפייסבוק
כתובת הקליניקה: מושב בצרה בשרון, רח' הנרקיס 9
עדיה מאוטנר. צילום: Sharon Buchbinder Marom
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות