שגיא קוטה ואחותו שירז מהרצליה העלו לפני כמה ימים לפייסבוק קליפ של השיר "כולנו כאן שווים", שאמא שלהם, מזי אלהנדי, והדודה שלהם, חן דבח כתבו, הלחינו והקליטו. הקליפ, שצולם על מרפסת הבית של המשפחה, הפך מהר מאוד ללהיט וזכה לשיתופים רבים בפייסבוק. שגיא, בן 22 ומאובחן על הספקטרום האוטיסטי, עושה כעת שירות לאומי בבית החולים מאיר בכפר סבא. הוא משחק כדורסל ובאולינג מקצועי בקבוצות לצעירים עם צרכים מיוחדים והוא חניך כבר שבע שנים בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו". בימים האלה שיש סגר הוא נמצא בחלק מהזמן בבית אמו ובחלק מהזמן בבית אביו ואת הפעילויות של כנפיים של קרמבו החליפו מפגשי הזום עם החניכים והחונכים ולמרות הגעגועים לשגרה ולספורט הוא מאוד אופטימי.
"לפני שנה היתה לי יוזמה לכתוב המנון לכנפיים של קרמבו", מספרת אלהנדי, "אני מורה לחינוך מיוחד והייתי מורה למוזיקה ואני מנגנת על גיטרה ואחותי חן תרפיסטית למוזיקה בבית ספר לאוטיסטים ויש לה אולפן הקלטות בבית. סיפרתי לאחותי על היוזמה והיא הצטרפה. כתבנו אותו לפני שנה ולא ידעתי מה לעשות איתו. רצינו לעשות איזה קליפ. בהתחלה חשבנו להזמין את כל החברים של שגיא מכנפיים של קרמבו והחונכים ולצלם את הקליפ באולפן של אחותי והם נענו בשמחה, אבל אחותי גרה בצור יצחק והקטע של הצילום והעריכה זה פחות אני והיה לי הרבה עומס בעבודה וזה נתקע לצערי. הקלטנו רק את שירז שרה את השיר באולפן ושם זה נשאר. עכשיו, בגלל הקורונה, התפנה לנו זמן ועלה לי הרעיון ששירז ושגיא ישירו את זה וכתבנו את המשפטים המשמעותיים בשיר על דף שאותו הם יציגו. רצינו גם שהשיר הזה יקדם את כנפיים של קרמבו ואת המודעות לתנועה ולפעילות שלה".
אלהנדי מוסיפה: "ב-2013 היתה יוזמה של 12 הורים מקבוצת הורים מיוחדים הרצליה ואני הייתי אחת מהם להביא את כנפיים של קרמבו להרצליה. הייתי בטוחה ששגיא לא יאהב את זה והתפללתי ממש שהוא ירצה כי הוא לא רצה להצטרף לצופים ולכל מיני פעילויות חברתיות. הוא יותר מתחבר לחוגי ספורט. זו היתה בשבילי ממש הפתעה ששגיא הצטרף לכנפיים של קרמבו והוא לא רצה לעזוב. זו השנה האחרונה שלו והוא מנצל כל רגע שהוא יכול להישאר שם. זה הרבה מעבר לפעילות שהוא הולך אליה כל יום שלישי בשעה 17:00, הוא גם יוזם מפגשים בבאולינג עם חונכים מכנפיים של קרמבו והם יוצאים לאכול יחד המבורגר. הם אמנם בני נוער אבל הם ממש דואגים לו ואני סומכת עליהם בעיניים עצומות. התנועה מאוד תורמת לו חברתית הוא מרגיש שהוא יכול לדבר איתם הרבה, להיות איתם בקשר והוא מחכה לפעילויות. הוא היה גם בוועד מנהל צעיר והם עשו ישיבות והחליטו מה הם רוצים לשפר ולשנות וזה ממש העלה לו את הביטחון".
"התלהבתי מאוד מהשיר והתרגשתי לשיר אותו", מספר שגיא, "אהבתי מאוד את המנגינה ואת המילים בשיר 'אנחנו את העולם נשנה' כי יש שינויים טובים ויש שינויים שאני לא אוהב. עשינו בערך 20 חזרות עד שהצלחנו שהכל יעבוד טוב ביחד, בעיקר הדפים שהיו הפוכים. עשינו אותו כדי לעודד את הילדים באופן כללי ואני מניח שהוא מעודד עכשיו את אלה שנמצאים בבית בגלל הסגר. היו הרבה תגובות טובות לקליפ בפייסבוק והרבה גם שיתפו אותו. אני מאוד מרוצה מהקליפ שיצא לנו. זאת פעם ראשונה שעשינו קליפ ואולי נעשה עוד קליפ. אני אוהב מאוד לשמוע שירים".
מה אתה עושה מאז שהתחיל הסגר?
"עד יום ראשון לפני שבועיים עבדתי בבית החולים מאיר. מספטמבר אני עושה שם את השירות הלאומי שלי. עבדתי במחסן ציוד רפואי ובכמה חודשים האחרונים הם עושים שיפוצים במטבח ואין להם מדיח עכשיו אז אני אורז סכו"ם ואורז לחולים לחמניות. כל פעם שצריכים עזרה באחד המחסנים מבקשים ממני לעזור. יש שם אנשים טובים ולכל אחד שרואה אותי אני נכנס לנשמה. אני אוכל בחדר אוכל עם כל העובדים אבל כשהתחילה הקורונה קיבלנו חמגשיות וכל אחד יושב במקום שבו הוא עובד. אני מחכה כבר לחזור לשגרה, לפעילויות הרגילות של כנפיים של קרמבו, לשחק כדורסל ובאולינג ולחזור לעבודה שלי בבית החולים מאיר כחלק מהשירות לאומי שלי שהתחלתי בספטמבר האחרון. בינתיים אני משחק סנוקר ואני מבלה הרבה בפייסבוק ומשתתף בפעילויות של כנפיים של קרמבו ואחרים דרך הזום".
איך מצב הרוח שלו בתקופה הזאת של מגפת הקורונה והסגר?
"הוא בסדר מבחינה רגשית", מספרת מזי, "האמת שחששתי שזה יהיה יותר קשה. הוא מבין את הסיטואציה ומתמודד. אנחנו מנצלים את האפשרות שיש לנו לצאת ליותר מ-100 מטר ואני לוקחת אותו הרבה פעמים לים, לשדות ולפרדסים, למקומות שאין הרבה אנשים. הוא מאוד אוהב את המרחבים ולטייל. במשך היום יש לו פעילויות בזום מכנפיים של קרמבו, בימי שלישי ובימי רביעי יש שיחות עם החונכים האישיים ויש לו עוד פעילויות בזום מעוד מקומות שהוא פעיל בהם. הוא לא ממש אוהב לראות טלוויזיה ולשחק במחשב. הוא יותר בסלולרי, בפייסבוק. הוא גם משחק סנוקר בבית והוא מאוד אוהב משחקי ספורט והוא משחק כדורסל בקבוצה של בני השרון ובקובצת טוליפ בבאולינג והוא גם מתאמן במכון כושר. אבל את כל הדברים האלה אין לו כרגע וזה ממש קשה.
"בתחילת מרץ, בשבת האחרונה לפני הסגר, הוא היה אמור לנסוע לאילת כדי להשתתף בתחרות ספורט ארצית של העמותה למשחקים מיוחדים המיועדת לאנשים עם צרכים מיוחדים בכל הגילאים ולהתחרות בבאולינג, אבל ברגע האחרון היא בוטלה בגלל מזג האוויר וההנחיות של הממשלה אז שאסור היה להתקבץ יותר מעשרה אנשים בגלל הקורונה. בשנתיים האחרונות הוא נמצא בעשירייה הראשונה בבאולינג. היינו אמורים להיות עכשיו בטיול משפחתי בלונדון אבל בגלל הקורונה גם זה התבטל. הוא קצת מבואס אבל הוא יודע לקבל דברים בחיים בצורה יפה והוא טיפוס מאוד אופטימי. הוא גם מאוד קשור להורים שלי וקשה לו שהוא לא יכול להתראות איתם עכשיו וגם סדר היום התהפך לו. אני מקווה שאחרי פסח הוא יחזור לעבודה במאיר, זה יעזור לו הרבה, ואני מקווה שגם החוגים יחזרו בהדרגה. אנחנו מאוד אופטימיים".
מנהלת מחוז שרון בתנועת הנוער כנפיים של קרמבו, קארין כהן, סיפרה על הפעילות של התנועה בהרצליה בתקופת הקורונה. "סניף הרצליה החל את פעילותו באונליין, באמצעות אתר 'קרמבו קורונה', החל מהשבוע הראשון שבו הופסקו הלימודים בעקבות המצב והפעילות הרגילה בסניפי התנועה הופסקו בהוראת משרד הבריאות", אומרת כהן, "הסניף מיהר להקים מערך פעולות סניפי שפונה לפעילים עם הצרכים המיוחדים, וגם לאלו בלי הצרכים המיוחדים. אנחנו מבינים את החשיבות הרבה בשמירה על שגרה עבור הילדים, על אחת כמה וכמה בתקופה כגון זו היכולה להוביל אף לרגרסיה רגשית ונפשית קשה. הפעילויות הסניפיות מתקיימות דרך אפליקציית הזום והם כללו: מפגשי אישי בין כל חניך לבין החונכים שלו, פעולה קבוצתית קטנה של כמה חניכים והחונכים ביחד עם המדריכים ומעגל מוראלים סניפי. הפעילויות בעיקר עסקו באיך מתרגלים למצב החדש והמורכב, יצירה, משחקי חברה והמון הפעלות שם הילדים יכולים לעשות ביחד עם ההורים בבית.
"בנוסף, בסניף מתקיימות שלל פעילויות יומיות אשר כוללות משחקים באינסטגרם, חידונים בוואטסאפ ושיחות וידאו ופעילויות של כלל השכבות בסניף. כל הפעילים בסניף בקשר יומיומי אחד עם השני, והקשר של החניכים והחונכים מקסים ועוזר לכולם ליהנות ולשמוח בתקופה הנוכחית. אנחנו ממשיכים בכל הפעילויות אונליין באופן שוטף – פעולות בזום, אירועים טקסיים, סדנאות מיוחדות ועוד. אנו מבינים כי ילדים עם צרכים מיוחדים חייבים לשמור על השגרה ואנו מחויבים לעשות זאת עבורם ועבור בני המשפחה שלהם, היום יותר מתמיד. אנו עובדים בתקופה הזו עוד יותר קשה על מנת לשמר את הקשר עם הילדים וההורים ועל מנת לצלוח את התקופה הזו. עם זאת, אנו מוגבלים מאוד כי גם אנחנו, כמו שאר המשק, במצב כלכלי קשה ולא נוכל להמשיך כך עוד הרבה זמן ללא תמיכה כספית מהמדינה וללא תרומות".
לתרומות לכנפיים של קרמבו 8849* או באתר התנועה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות