בוועידת החינוך הקרובה של הרצליה, שתתקיים ביום רביעי, 21 באוגוסט, בשעה 16:00, בבר בעיר שברחוב בן גוריון 7, יתקיימו מספר פאנלים בנושאי החינוך הרלוונטיים בזווית המקומית. נושאו של אחד הפאנלים הוא “בלי שיעורי בית ביסודיים”, ויעסוק בתוכנית העירונית לביטול שיעורי הבית המסורתיים והמעבר למתכונת חדשה. ישתתפו בו ראש אגף החינוך בהרצליה ד”ר יעקב נחום, יו”ר הנהגת ההורים בלב טוב עו”ד תומר שילה, ד”ר דפנה קופלמן רובין מהמרכז הבינתחומי, יו”ר מועצת התלמידים בחטיבת הנגיד יולי יבין ועטרה כלימור, מחנכת כיתות א’-ו’ בבית הספר ברנדיס.
ועידת החינוך של ערי ישראל מגיעה להרצליה, לכל הפרטים ולהרשמה הקליקו כאן.
“הנושא של שיעורי הבית מסתמך על מאמרים אקדמיים ומחקרים”, מספר ד”ר נחום, “אחד מהם הוא מחקר גדול שעשו ב-OECD ב-2014 בנושא של שיעורי הבית ובו בדקו את הקורלציה בין הנושא של שיעורי הבית ומוכנות התלמידים להישגים שלהם. מסתבר שככל שהיו יותר שיעורי בית זה לא הביא לעלייה בהישגים אלא להיפך, במדינות שבהן היו פחות שיעורי בית ההישגים היו גבוהים יותר. התברר גם שהמוטיבציה להכנת שיעורי בית היא חיצונית, כי כופים על הילדים לעשות שיעורי בית והם לא עושים את זה מתוך הנאה או רצון. ככל שעובר הזמן מסתבר שתלמידים פחות מתמודדים עם שיעורי הבית ומוצאים דרך לא לעשות אותם. הנושא של שיעורי הבית הופך לפחות ופחות יעיל עם הזמן”.
אז מה התחליף שאתם מציעים?
“כדי ליצור אתגר ועניין בקרב התלמידים ולעורר בהם את המוטיבציה הפנימית וגם ליצור בהם תחושה של אחריות אישית צריך לשנות את אופיים של שיעורי הבית לכיוון של משימות מאתגרות. הרצליה בחרה ללכת לכיוון של שינוי אופיים של שיעורי הבית מתוך המודל של EACH, שזו פלטפורמה מאוד רחבה שמדברת בשפה אחידה בכל העיר מגני הילדים ועד התיכון. זה יוצא אך טבעי ששיטת ההערכה והמדידה של התלמידים ישתנו גם הן. שיעורי הבית שניתנים לתלמידים כיום הם זהים לכולם אבל התלמידים לא דומים לא בכישורים, ביכולות ובמסוגלות שלהם ולא בעניין שלהם, לכן השיעורים עצמם הם אינדיבידואליים, מוכוונים תלמיד ולא מורה. המודל מתבסס על ארבעה עקרונות מרכזיים של ערכים, אקדמיה, קהילה ומחקר. חשבנו שכל נושא המשימות המעניינות והמאתגרות יהיה רלוונטי לעולמם של התלמידים עצמם והם יבחרו את אופי הגשת המשימות, בין אם זה באמצעות עבודה שיתופית, פרזנטציה או מחקר. שילוב של ארבעת העקרונות המרכזיים יהפוך את שיעורי הבית למהנים יותר, מאתגרים יותר ועם ערך מוסף גדול יותר. זו לא המתכונת של דפי עבודה או סיכום כמו שהיתה עד עכשיו העבודה היא יותר רחבה והיקפית והיא לא לשיעור אחד, היא יכולה להתפרס על כל השנה. זו עבודה תהליכית שמתפתחת וצומחת”.
למה החלטתם להתמקד בבתי הספר היסודיים?
“אנחנו מתמקדים ביסודי כי אנחנו מאמינים בפירמידה שהיא הפוכה. התהליך הזה הוא תהליך עומק שצריך לבנות אותו לאורך זמן וצריך להרגיל את המערכת לעבוד אחרת. יהיו גופים אקדמיים שילוו את בתי הספר בהכשרה של המורים והמנהלים לאורך מספר שנים. השינוי כולל גם את החלפת הריהוט בבתי הספר היסודיים כדי שיתאימו לשיטות הלמידה החדשות ואנחנו מתחילים בשנת הלימודים הבאה להחליף את הריהוט בכיתה א’”.
איך המודל הזה עובד עם הבגרויות?
“השיטה שלנו מתחילה להמיר את בחינות הבגרות לעבודות גמר ופרויקטים מחקריים, חלק מהמקצועות כבר הוכרו ואנחנו הולכים ומתרחבים והשאיפה היא לבטל לחלוטין את בחינות הבגרות. אין להן מקום יותר לדעתי, הן לא נמצאות במקום הנכון למציאות העכשווית. אנחנו הולכים בכיוון הזה ואני מעריך שעם הזמן זה יקרה ובית הספר ישנה את פניו לא רק באופן פיזי אלא גם מבחינת מוכנות התלמידים לקראת החיים. משרד החינוך והרשות המקומית עובדים יחד וזו העוצמה של התוכנית. משרד החינוך רואה עין בעין את EACH ואת התהליך ואנחנו עושים את זה בתהליך משותף. אחרת זה לא היה קורה”.
יולי יבין, יו”ר מועצת התלמידים בחטיבת הנגיד, אומרת כי “שיעורי בית יכולים לעזור להתקדם בדרך משמעותית, אך לפעמים הם מיותרים או לא יעילים. המקצועות שבונים את המערכת שלנו מגוונים, ואני חושבת שלכל מקצוע יש את הדרך היעילה ביותר להתקדם בו. למשל, מתמטיקה הוא מקצוע שחשוב לתרגל בו כל שלב ולהבין את החומר שנלמד בשיעור הקודם על מנת לאפשר התקדמות כיתתית והבנה של החומר בהמשך. לכן שיעורי בית במתמטיקה הם חשובים מאוד.
“במקצועות שפה כמו ספרות, תנ"ך ועברית, לרוב שיעורי הבית מתרכזים בטקסט ספציפי ואנחנו מתבקשים לענות על שאלות המתייחסות לטקסט. לדעתי בהקשר הזה המשימות יחסית משעממות, לא מפתחות את החשיבה העצמאית שלנו ולא מנוצלת הזדמנות ללמידה יותר משמעותית. כשהייתי בכיתה ה’ בבית הספר ברנדיס ליווה אותי צוות מחנכות מדהים: בכל שבוע היינו מקבלים טקסט במסגרת מקצוע שנקרא ‘נושא שבועי’. הטקסטים היו רלוונטיים ומעניינים ולא תמיד בנושא ספרות או אגדה. במשך השבוע היינו עונים על שאלות ומבצעים משימות ופרויקטים שהיו קשורים לטקסט מהיבטים שונים ואף מרחיבים מעבר לאמור בטקסט עצמו. למשל, אם היה זה טקסט בנושא מדע, חלק מהשאלות שהיינו מקבלים היו מבוססות על חומר שנלמד בשיעורי מדעים. היו גם טקסטים שעסקו בשאלות של מוסר או אקטואליה. אני מתארת לעצמי שלעשות דבר כזה בחטיבה ובתיכון זה יותר מסובך משום שאכן לכל מקצוע יש מורה אחר ולכל כיתה יש מורים שונים לאותם מקצועות אבל דרך הלימוד הזאת איפשרה לנו להיפתח לנושאים שונים וללמוד מתוך עניין".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
מייק לבנובסקי
הזויים. הילדים מלאים 'בעניין' אבל לא יודעים לוח הכפל ולא יודעים לחבר ולהכפיל שברים. אין תחליף לתרגול. בית הספר הפך לקייטנה וההורים במקום לדרוש מהילדים עסוקים בחבר, להכיל ולעטוף את הילד בשכבות הגנה שאינן מאפשרות לו להתמודד עם קושי משימתי שמה לעשות, בחלקו הנכבד הוא מונוטוני. כמו בחיים.