ביום שישי נבחר, ברוב קולות, סמל לבית הספר היסודי החדש ע"ש יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל. בסמל, שנבחר מבין ארבע אפשרויות, מצוייר ספר שבמרכזו סלולה דרך. תלמידי בית הספר, צוות המורים וההורים השתתפו בהצבעה לבחירת הסמל, והכניסו את בחירתם לתוך מעטפה ושלשלו אותה לקלפיות מיוחדות שהוצבו במקום. גם בנו של יצחק נבון ארז נבון, ראש עיריית הרצליה משה פדלון וסגניתו עפרה בל הוזמנו להשתתף בהליך בחירת הסמל לבית הספר. בית הספר נבון, שברחוב אלתרמן, פתח את שעריו לראשונה בספטמבר השנה תחת ניהולה של שירלי רוזמן כבית ספר צומח, ויש בו שלוש כיתות א', שתי כיתות ב' וכיתה ג' אחת.
בבית הספר הוצגה תערוכה שמסבירה את ההליך שעברו התלמידים עד לבחירת הסמל ובה הוצגו כל הטיוטות שציירו התלמידים, המילים והמוטיבים שהובילו ליצירת הסמלים. בטקס שנערך ביום שישי ובו הכריזו על הסמל שנבחר, הושמע גם השיר הבית ספרי שנכתב על ידי תלמידי כיתות ב' ו-ג' ויועצת בית ספר והולחן על ידי דנה רובינשטיין, אמא של אורי מכיתה ב' של המורה ליהי.
המנהלת רוזמן מסבירה על התהליך שעברו התלמידים עד לבחירת סמל בית הספר: "יצאנו למסע למידה בנושא סמלים, שמטרתו היתה לבחור סמל לבית הספר וללמוד על יצחק נבון שעל שמו קרוי בית הספר. בית הספר מבוסס על למידה מבוססת חקר ופרויקטים ולכן אנחנו קוראים לזה מסעות למידה. עסקנו בזה במשך חודש, כשש עד שמונה שעות שבועיות. בשלב הראשון למדנו מהם סמלים בעזרת דוגמאות שונות מעולמות תוכן שונים ודיברנו על המטרה של סמלים וחשיבותם. אחר כך למדנו להכיר את דמותו של יצחק נבון כנשיא, שר חינוך, מורה, משורר, מחזאי ומעל הכל אב מסור לשני ילדיו.
"בשיעורי שפה התלמידים בכיתות ב' ו-ג' למדו איך לכתוב מכתב וקיבלו משימה לכתוב מכתב לבנו של יצחק נבון, ארז נבון. במכתב הם העלו שאלות על אבא שלו ואותן הם העלו בפני ארז במפגש אישי שערכנו איתו ובו שמענו על חייו כילד בבית הנשיא. השיח איתו היה בעיקר סביב איך זה להיות הבן של הנשיא, שאלות שעסקו הרבה במשפחה ולאו דווקא על יצחק נבון כנשיא. שוחחנו גם עם הילדים על האם אדם יכול להיות סמל".
ואיך נוצרו הסמלים השונים?
"השלב הבא היה באמת לייצר סמל לפי מה שהתלמידים והצוות העלו. חשבנו על מאפייני בית הספר, מה מיוחד בו ומה אנו אוהבים בו והיינו רוצים שיבוא לידי ביטוי בסמל בית הספר. אחר כך ציירנו טיוטה של סמל בית הספר האישי שלנו, וקיבלנו משוב מהתלמידים. בשיח בכיתה כתבנו את המילים השונות המאפיינות את בית הספר עבורנו: מסע, בחירה, צמיחה, למידה ועוד. המוטיבים הציוריים שחזרו הרבה היו לב, כוכב, דרך, ספר וקירות אלכסוניים. את כל הציורים והמילים העברנו לשניים מהורי בית הספר, מעצבים גרפיים במקצועם: שירן בחרי, אמה של אליה מכיתה ג' של המורה ניב, ושגיא בלומברג, אביו של ארי מכיתה א' של המורה מרינה. מתוך הציורים והמילים שהעברנו להם הם יצרו ארבעה סמלים לבחירה. היה לנו חשוב שהסמל יהיה פשוט כדי שהילדים יוכלו לצייר אותו ולהתחבר אליו. המעצבים מאוד התרשמו מהילדים וממה שהם מסוגלים להפיק. הם גם הפתיעו אותנו לגמרי עם השיר הבית ספרי שהם כתבו. זה רק אומר שצריך להאמין בהם ולתת להם את האפשרות. המשפט שאני מאוד אוהבת בשיר שהם כתבו הוא 'תמיד מקשיבים לדעות הילדים'. אותי מאוד שימח שהם מרגישים את זה ושזה לא רק נאמר אלא באמת קורה בפועל".
בנו של יצחק נבון, ארז נבון, שהוזמן להשתתף במסע הלמידה ובבחירת הסמל, עוסק רבות בהנצחת אביו ומורשתו. "מאז שאבי נפטר אנחנו מנסים שדרך ההנצחה תהיה באמצעות בתי ספר", הוא מספר, "המורשת של אבי לדעתי רלוונטית היום יותר מתמיד וקוראת ללכידות חברתית. היום זה באופנה לדבר על ה'שבטים' השונים בחברה הישראלית, ומשרד החינוך קובע שנת האחדות, אבל יצחק נבון פעל ברוח הזאת לאורך כל תחנות חייו. הופתעתי כשהזמינו אותי להיות חלק מהמסלול של בחירת הסמל. שמחתי שראו אותי ואת העמותה להנצחת יצחק נבון שותפים לתהליך הזה. לראות ילדים שלומדים על מורשת נבון באלמנטים הכי פשוטים של חיבור בין דתיים לחילונים, אשכנזים וספרדים ועולים ותיקים וחדשים – זה מאוד מרגש. היה אפשר לראות את זה גם בבחירת הסמלים שכולם ביטאו מוטיבים מרכזיים מהמשנה הסדורה שלו".
מה חשבת על הסמלים שעוצבו?
"אחד הסמלים היה דרך שעוברת בתוך ספר, ששניהם כל כך אפיינו את אבי עם האהבה שלו לעברית. סמל נוסף היה מורכב מלבבות, וזה החיבור בתוכנו ובהיותנו עם אחד, חברה סולידרית יותר, בריאה יותר ומלוכדת יותר. הסמל השלישי, שהיה הבחירה שלי, היה בית הספר יצחק נבון ומעליו איור ארכיטקטוני של בית הספר. ראיתי בתכנון הזה את כל המורשת של אבא שלי שהיא בעצם פאזל – אנחנו שונים ואנחנו בכל זאת יודעים להתחבר וחשוב שנתחבר. אחד מגיע כמשולש, השני כעיגול והשלישי כמרובע והנה נוצר המבנה של בית הספר. רק כולנו נצליח לבנות את עם ישראל או העם יהודי. זה היה מרגש לראות את הילדים שרים נבון ומדברים ברוח נבונית ושואלים שאלות נבונות".
יצא לך לך להכיר את תלמידי בית הספר. ספר על המפגש.
"הגעתי שבועיים לפני הטקס לבית הספר ונשאלתי שאלות נוקבות על ידי ילדים בגילאי שש ושבע, ששאלו גם שאלות שאדם מבוגר היה חושש לשאול. היה מאוד מרגש לפגוש אותם ולדבר איתם. שאלו אותי, למשל, 'האם לאבא שלך היה זמן לשחק איתך בבוקר או להקריא לך סיפורים לפני השינה?', 'האם הוא הגיע לאסיפות הורים?', 'האם הוא חסר לך?'. לכל השאלות התשובה היא חיובית. מסתבר שאנשים עסוקים תמיד מוצאים זמן. הוא גם היה באסיפת הורים וגם היה מקריא לי סיפורים לפני השינה. שאלו אותי גם אם עזרתי לו בתפקידו כנשיא. לשאלה הזאת עניתי שאני לא חושב שעזרתי לו בשעתו, אבל עצם זה שאני עומד פה לפניכם ומדבר על המשנה שלו ואתם מקשיבים, אני חושב שזו העזרה הכי גדולה עבורו. אם יש דבר כזה שאבא שלי 'מסתכל מלמעלה', אז הוא היה קודם כל גאה בילדים האלה, ואולי גם קצת בי. הם התייחסו אלי בצורה מיוחדת בבית הספר והיה כיף לפגוש את הדור הבא. אני בטוח שהילדים האלה יהיו חוד החנית של מורשת נבון".
נועה
תענוג של בית ספר. חבל שלא מיישמים גם בבתי ספר אחרים.
רינת
מרגש עד דמעות!