מנהל אגף החינוך בעיריית הרצליה, ד"ר יעקב נחום, מתנגד ל"תיוג תלמידים בכיתות אתגר וכיתות מב"ר", כלשונו. כך אמר הבוקר לעיתונאית מרב בטיטו בראיון שהתקיים על הבמה בוועידת החינוך של הרצליה שמתקיימת בשעה זו. "אני מתנגד לתייג תלמידים בקבוצות, כולל כיתות אתגר וכיתות מב"ר. אני לא רואה שום סיבה שילד יהיה מתוייג בכיתה כזו או אחרת. שם הסיכוי שלו להתפתח קטן. כשאתה מעמיד אותו בשורה עם הטובים הוא יפרוץ", אמר ד"ר נחום.
בראיון שהתקיים על הבמה עם בטיטו סיפר ד"ר נחום על החלטה שיקבל לפני כמה שנים, כמנהל תיכון חדש בהרצליה, על ביטול החלוקה המסורתית לכיתות וחלוקת התלמידים לקבוצות למידה. "החלטנו שבשם שוויון ההזדמניות בחינוך, ואני לא אומר את זה כסיסמה, לא יכול להיות שתלמיד לא ילמד מה שהוא רוצה. החלטנו ברמה העירונית לעשות בדיוק את מה שעשינו בזמנו בבית הספר. כך הילדים יוכלו ללמוד מה שהם רוצים".
נחום אמר שעוד לפני היוזמה של שר החינוך נפתלי בנט להעלות את מספר התלמידים הניגשים לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה, פעלה מערכת החינוך העירונית בהרצליה לפי אותה מגמה. "אנחנו מאפשרים לתלמידים, שלא היה להם שום סיכוי לעשות את זה, להיכנס למסלול של חמש יחידות מתמטיקה. זה היה הישג דרמטי".
בטיטו אמרה כי לפי ההישג הכללי של הזכאות לבגרות בהרצליה, "יש עוד דרך ללכת, גם ביחס לעצמה וגם למקומות אחרים". נחום ענה: "יש בהרצליה 85 אחוז זכאים לבגרות. זה מקום שני בארץ בערים הגדולות שבהן יותר מ-100 אלף תושבים". אז, בקריאה מהקהל, אמר המתמודד למועצת העיר מתנועת "דרך החינוך" אורן אוריאלי כי הרצליה נמצאת במקום ה-48 בארץ מבחינת הזכאות לבגרות. "בנאומים הכל ורוד", אמר אוריאלי. ד"ר נחום חזר והסביר שהמקום השני הוא מבין הערים הגדולות.
עוד אמר נחום: "אני אישית לא מאמין במספרים של זכאות לבגרות. זה לא מעניין אותי. מה שחשוב זה מיצוי הפוטנציאל של התלמידים עצמם ולתת להם את האפשרות להצליח בכל תחום שבו הם בוחרים. יש אוכלוסיה בהרצליה של כ-500 ילדים שמגיעים בלי סנדויץ לבית הספר ולא מוצא ארוחת צהריים בבית. המסגרת נותנת להם ארוחה חמה ועזרה בשיעורים. אנחנו מגדילים את התקציב. האוכלוסיה הזו שמקבלת כמעט את כל מה שבעבר לא היו מקבלים, מגיעה רחוק. הם במרכזי הלמידה עושים חמש יחידות לימוד כי האמנו בהם ביסודי. והם מגיעים גם לאקדמיה. המחוננים לא צריכים אותנו. צריך לתת יותר למי שיש להם פחות ולתת פחות למי שיש להם יותר.
"אנחנו נוגעים בתלמידים ובמורים, ולכן גם אחוזי הנשירה בהרצליה שואפים לאפס וירדו מ-1.2 אחוז ל-0.8 אחוז, נתון שאי אפשר לזלזל בו. יותר חשוב מהזכאות לבגרות הוא שאנחנו שומרים על הילדים בעיר ולא מאפשרים להם לנשור. האוכלוסיה בהרצליה מאוד קוטבית. אני מגיע מהקריות, וכשבאתי לעבוד כאן חשבתי שהרצליה זה הרצליה פיתוח. פתאום הגעתי למזרח העיר ולא האמנתי. העיר קוטבית ולא פשוטה ברמה הפדגוגית".
רוצים להישאר מעודכנים?
נחום התייחס לכיוון שאליו הולכת מערכת החינוך העירונית. "אנחנו רוצים לצמצם את מספר הכיתות החינוך המיוחד ולשלב את התלמידים בכיתות הרגילות. ההורים לא אוהבים את זה מצד אחד, אבל אין פה שחור ולבן. הרצליה פתחה כיתות משולבות וילדים אוטיסטים משולבים במערכת ויוצאים לטיולים, באים לפעילות ומשולבים במקצועות בתוך בית הספר".
ד"ר נחום נדרש לשאלה העולה באחד הפאנלים בוועידה, העוסק בהתערבות ההורים במערכת החינוך ובבתי הספר. "להורים יש חלק מרכזי בנושא החינוך בעיר. ללא ספק. אבל הפרופסיה המקצועית היא זו שצריכה להביא את הבשורה. אמרת שכולם מבינים בחינוך. זה התחום שיש בו הכי הרבה זילות. נושא ההורים חשוב לנו ומערכת היחסים עם ועד ההורים טובה. יש ויכוחים ועימותים וצועקים אבל בסוף מישהו צריך לקבל החלטה וזה הדרג המצקועי. לפעמים קשה לאנשים לקבל את זה. אנחנו מדגישים – נהיה שותפים ונריב, אבל מישהו צריך להיות אחראי ולקבל החלטה. מעורבות הורים היא חשובה וטובה, אבל כולם צריכים להבין איפה הגבולות".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
לא ברור לי כיצד בדיוק דר נחום מתנגד.
בהרצליה, בתי הספר התיכוניים ובחטיבות ישנה הפרדה מוחשית וברורה של כיתות ״איכותיות״ מכל היתר.
כיתות לווין, חלל, סייבר.
כיתות שכבר בחטיבת הביניים עורכות סינונים ושוללות מאלפי תלמידים את הזכות והאפשרות ללמוד לימודים טכנולוגיים.
תלמידי הביניים מגיעים בהמשך הדרך אל הצבא ואחר לימודי האוניברסיטה ושם הם מוצאים אח עצמם בעמדת ניחות מול תלמידים שלמדו במגמות המיוחדות.
דר נחום שכח, או לא רוצה לזכור שיש לו בעיר הרצליה בית ספר שלם, הנדסאים, שמפלה שנה אחרי שנה תלמידים ומסנן תלמידים.
בית הספר יצר חסמים שמסננים תלמידים חלשים ולראייה בית הספר להנדסאים אין כיתות אתגר ומבר, והוא לא מוכן להתמודד עם תלמידים כאלו.
התוצאות הן איומות
מצד אחד מציג את עצמו בית הספר הנדסאים כאחד הטובים במדינה, בית ספר שציוני הבגרות ואחוזי הבגרות שלו הן מהגבוהים בארץ.
ומה הפלא, כאשר בית הספר זורק החוצה את כל התלמידים עוד לפני שהחלו ללמוד ההנדסאים.
מראש הוא מוותר על התלמידים החלשים יותר ושולח אותם להתמודד ביתר בתי הספר התיכוניים בעיר.
וכאן מגיע הצד השני, הצד הנפגע.
בתי הספר התיכוניים
שמתמודדים באומץ רב, תקציבים דלים, מאבקים להחזיק את התלמידים הללו מצד אחד, ומצד שני הם רוצים למשוך אליהם תלמידי חזקים.
גם הם רוצים שבית הספר יגיע לציונים גבוהים.
ולכן גם הם פתאום שותפים למרות וגם הם מנסים לפתוח מגמות ומסלולים מיוחדים לאוכלוסיה החזקה, והנה במרום ליצור תחרות יצרנו, הסללה, ומניעה מתלמידים חשיפה, ומתן לימודי רקע שווים בתחום הטכנולוגי.
אם דר נחום רוצה שיויון שיבטל את המגמות והמסלולים בחטיבות.
שיפתח בחטיבות שיעורים רוחביים ללימודי טכנולוגיה.
בתיכונים כולל הנדסאים יאפשר קבלה של כל תלמיד.
תיכון הנדסאים יחל את הלימודים רק בכיתה י כמו שאר בתי הספר.
השוואת תקציבים בין התיכונים השונים.
לימודי התיכון בכיתות י יכללו לימודי טכנולוגיה לכל התלמידים – ורק לקראת סוף כיתה י תבוצענה הערכת יכולת של התלמיד.
אחרי שנתנה לו ההזדמנות, שהוא הוכיח או לא הצליח בלימודים הללו, יבחר לו המסלול שהתלמיד בחר.
ודרך אגב זה נכון ללימודי טכנולוגיה, מחשבים, תקשורת, משאבי אנוש, פילוסופיה, פסיכולוגיה.
תושבת הרצליה
ד״ר יעקוב נחום
איש חזון , רב עשייה !
ישר כח !!!
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כאב לילד אוטיסט בתפקוד גבוה, אני אכן מעונייןבשילובו בכיתה רגילה. העניין הוא שבמצב הנוכחי הדבר פוגע מאוד בילד המשולב מכיוון שילד אוטיסט צריך סייעת בעלת השכלה ונסיון מתאימים בחינוך מיוחד ולא סייעות בייביסיטר כפי שיש כיום (התנאי כיום הוא 12 שנות לימוד).
ללא הכישורים המתאימים הילד לא ישתלב כראוי ולא ישיג את היעדים.
כמו כן, הכיתות המיוחדות כיום נותנות מענה לאורך השנה כולה, עד אמצע אוגוסט ועד אחה"צ. בשילוב זה לא קיים וההורים, שאינם יכולים לרשום את הילד לקייטנה אחרת (כי אין משלבת) נאלצים לעזוב את עבודתם לתקופות ארוכות.
בקיצור, המענה הנוכחי לא הולם ואינו מאפשר מעבר לשילוב שכולנו חפצים בו.