הבוקר: ועידת החינוך הגדולה של הרצליה. בואו להיות חלק מהעתיד

לראשונה בהרצליה, תתקיים היום (שלישי) ועידת חינוך של עיתון צומת השרון ורשת שוקן. זאת במסגרת חודש החינוך של הרצליה, וכחלק מוועידת החינוך של ערי ישראל שתתקיים ב-11 ערים ברחבי הארץ. מטרת הוועידה היא להעלות על סדר היום את החינוך בעיר, על מורכבותו, הישגיו והאתגרים הגדולים איתם מתמודדים הצוותים החינוכיים, התלמידים וההורים.

ועידת החינוך של הרצליה: יום שלישי, 14.8, החל מהשעה 9:00, בית חיל האוויר בהרצליה

לפרטים נוספים ולהרשמה הקליקו כאן

ועידת ערי ישראל לחינוך

את הכנס תנחה מרב בטיטו ויפתח אותו ראש העירייה, משה פדלון. לאחר מכן יישאו דברים מנהלת המחוז במשרד החינוך, וראשי הסתדרות המורים וארגון המורים. בהמשך יתקיים ראיון מיוחד עם מנהל אגף החינוך בעיריית הרצליה ד"ר יעקב נחום.

“אני מברך את צומת השרון ואת רשת מקומוני שוקן שהרימו פרויקט נרחב וחשוב כמו סדרת ועידות החינוך העירוניות”, אמר ראש העירייה משה פדלון, “לתפיסתי, החינוך הוא מוקד העשייה העירונית, הוא הדרך בה אנחנו בונים את דור העתיד, ולכן ההשקעה בו היא המשתלמת ביותר. חשוב לזכור שחינוך זה לא רק בתי ספר. החינוך מתחיל בגיל אפס, ולכן אנחנו משקיעים רבות בגיל הרך. חינוך זה גם חינוך לבעלי צרכים מיוחדים. וכמובן, שחינוך זה לא רק ידע, אלא גם ערכים כמו אלה שניתנים בתנועות הנוער ובבתי הספר”

ד"ר יעקב נחום צילום דוברות העירייה

יפה בן דויד, מזכ”לית הסתדרות המורים: “ועידות החינוך שהסתדרות המורים מובילה מתקיימות בכל הארץ ומכאן החשיבות שלהן. המטרה שלנו היא להיות בכל מקום, לראות את עובדות ועובדי ההוראה ולשמוע מהם את הסוגיות שמטרידות אותם כדי לתת פתרונות, ללמוד ולייצג את העמדות האלה מול הגורמים הרלוונטיים. היה לנו חשוב גם להתאים את הדיונים והתכנים באופן ספציפי לאתגרים המקומיים איתם מתמודדים עובדי ההוראה בכל עיר. התכנים שאנחנו הולכים לדון בהם אלה תכנים שמעסיקים ומטרידים את עובדי ההוראה בשטח, למשל התערבות הורים מול מעורבות הורים שזו בעיה רוחבית. התחלנו לעסוק בנושא הזה והמטרה שלנו היא לשרטט מחדש את הגבולות באופן נחרץ שיבהיר שההורים הם שותפים ומעורבותם מבורכת אך הם לא ינהלו את מערכת החינוך, כפי שלצערי קורה היום לא מעט ובאופן בוטה. אני בטוחה שהוועידות האלה יסייעו לכולנו לקדם שינויים שייטיבו עם עובדי ההוראה ועם מערכת החינוך כולה״. מטעם ארגון המורים תישא דברים נילי ציוני.

יו"ר ועד ההורים העירוני ניסן משכיל

את החלק המקצועי יפתח מנהל אגף החינוך בעירייה ד"ר יעקב נחום, בשיחה עם העיתונאית מרב בטיטו. בהמשך יתקיים פאנל אשר ידון במעורבות ההורים במערכת החינוך בעיר, ביתרונות ובחסרונות, בשאלה האם מדובר במעורבות או בהתערבות. הפאנל ידון גם בשיתופי פעולה, במאבקים אשר הובילו הוועדים ועוד, וייקחו בו חלק יו”ר ועד ההורים העירוני ניסן משכיל, יו”ר הנהגת ההורים בבית הספר לב טוב בהרצליה תומר שילה, יו”ר מועצת הנוער העירונית הילה זיו,, טובה בן ארי – מפקחת ארצית ליישום חוק זכויות התלמיד ומנהל תיכון היובל עופר אילות,

“מעורבות של הורים זה דבר חשוב ביותר”, אומר אילות, “ההורים שולחים את הילדים שלהם לשליש מחייהם – בין הגילאים ארבע עד 18 – למערכת שנקראת בית ספר. לי יש שבעה ילדים משלי. המעורבות שלי באה לידי ביטוי בכך שאני מתעניין מה הם לומדים וכיצד, איך הם מרגישים בשיעור, בהישגים שלהם ובאקלים בית הספר – שזה הדבר העיקרי שמעניין אותי. אני פחות מצפה שמערכת החינוך תהפוך את הילדים שלי למחוננים, אלא שתיתן להם כלים לפתח את עצמם. אחד הכלים המשמעותיים של ילד שיוכל לפתח את עצמו זה אקלים ראוי בבית הספר”.

למשל?

“שהוא יכול לדבר בלי חשש בכיתה, שהוא לא סובל מאלימות פיזית או מילולית בבית הספר בכל השלבים, שיש לו איזושהי פעילות מעבר ללימודים נטו, וזה מה שאני מצפה מהמערכת. כפי שאני נוהג כלפי הילדים שלי כך אני נוהג כלפי התלמידים שלי בבית הספר. זאת השנה ה-17 שלי בניהול ואני חייב להודות שלא היו לי קונפליקטים גדולים עם הורים. אלפי הורים וילדים עברו תחת ידיי בשנים שאני מנהל. קשה לי למנות על כף יד אחת מקרים של עימות עם הורים. זה שלא התעמתי עם ההורים וזה לא בגלל העובדה שהתקפלתי ועשיתי מה שהם רוצים, אלא בגלל העובדה שהם הבינו מהר מאוד שאני מתנהג בהגינות, שיש גבולות וכללים ושזאת מסגרת שצריכים לעמוד בה. גם אני מחויב לכללים, וגם בעולם הבוגר שלהם הם יהיו מחויבים לכללים. ההורים לא יוכלו לרוץ אחריהם לעולם ולעשות עבורם את העבודה או את התיווך. ככל שנקדים לתת לתלמיד לעבוד עבור עצמו בעצמו כך ייטב, בתנאי שבית הספר נוהג בשקיפות ובהגינות ובשקיפות מלאה כלפי כולם. הרעיון הוא שמצד אחד יש כללים ברורים וגבולות, ומצד שני ההגינות היא מעל לכל וכשיש טעות מתקנים אותה ומודים בכך”.

מתי מעורבות של הורים הופכת להתערבות?

“ההורים צריכים להיות מעורבים חד משמעית. איפה מתחילה הבעיה? כשההורים מתערבים בתכנים של בית הספר, בתוכנית הלימודים, בשיטות הוראה, בהגזמה לגבי מורים שלא מוצאים חן בעיניהם או לגבי פעילות שבית הספר מבצע ולא מתאימה, ובאיזו מגמה יהיה הילד שלי. אני שואל שאלה מאוד בסיסית: למה בפקולטה לרפואה יש כללים למיון? למה לקורס טיס יש כללים למיון, ולמה למגמת פיזיקה או הנדסת תוכנה הכללים לא מקובלים על ההורים? התשובה המאוד ברורה לכך היא בגלל שמערכת החינוך לאורך שנים מעדיפה שקט על מקצועיות. הרבה מאוד פעמים כשההורים לא מקבלים תשובה שמספקת אותם הם פונים לרמה שמעל, שפונה חזרה אלינו וכופה את רצונם של ההורים. פעמים רבות ההורים פונים לרמה הממונה לפני שהם פנו בכלל לבית הספר. ברגע שההורים מקבלים את מבוקשם בצורה הזאת כל הסמכות של בית הספר מתערערת”.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

פאנל שני במסגרת הועידה יעסוק בשאלת החינוך למדעים בהרצליה. יקחו בו חלק רכזת פרויקט הלווינים במרכז המדעים הרצליה שרון משאל, תלמידת פרויקט הלווינים הילה ריבלוב, מנהלת תיכון הראשונים סיגל דוד ומנהלת תיכון הנדסאים אורית רוזן.

“בראייה שלי תחום המדע והטכנולוגיה הוא הקטר של המשק והכלכלה בישראל”, אומרת רוזן, “לכן בעיניי, יש חשיבות עצומה בעידוד בני הנוער לבחור את לימודי המדע והטכנולוגיה בתיכון, ויתרה מכך כבר לחשוף אותם בגילאים צעירים יותר, אפילו מכיתות ג’-ד’, לתחום המדע והטכנולוגיה, כמובן בהתאם ליכולת של הילדים באמצעות קורסים וחוגים מיוחדים בתוך בתי הספר, כדי שכשהם מגיעים לבחירת המגמה בתיכון תהיה להם מוטיבציה לבחור את תחום המדע והטכנולוגיה אחרי שהם נחשפו לתחומים האלה”.

איך את חושבת שהלימודים תורמים לבוגרים אחרי התיכון?

“מהניסיון שלי, אצלנו בבית הספר אנחנו מעודדים את התלמידים להירשם לעתודה האקדמית. הם בוחרים במסגרת העתודה לימודי מדעים מדויקים, לימוד הנדסה ולימודי רפואה. החשיפה שלהם ללימודי המדעים בתיכון משמעותית בבחירה. תלמיד שלא לומד בתיכון מדע וטכנולוגיה, רוב הסיכויים שהוא לא יבחר ללמוד את התחומים האלה באקדמיה. מי שיש לו את היכולת ללמוד מדעים ומתמטיקה מורחב ייטה לבחור בתחומים האלה. כמובן שגם התחומים האחרים הם חשובים, ההומוניסטיקה וכו’, אבל הגישה שלי אומרת שתלמיד שמסוגל ללמוד מדע וטכנולוגיה והוא ריאלי – אני חושבת חשוב שמערכת החינוך תעודד אותו לבחור את התחום הזה.

“לעיתים התלמידים מחפשים דרך קלה או מסלול בתיכון שהוא יותר קליל. התפקיד שלנו המבוגרים ואנשי החינוך, היא לעודד אותם ללמוד את התחום של המדע והטכנולוגיה בתיכון גם כי זה פותח להם צוהר לתחומים האלה באקדמיה וגם הצורך של תחום המדע והטכנולוגיה בשירות הצבאי, ביחידות טכנולוגיות, ביחידות של מחקר ופיתוח בצה”ל וביחידות מובחרות כמו מודיעין 8200, שהרבה מהבוגרים שלנו משתלבים שם. יש צורך בידע קודם של המדע והטכנולוגיה וכמובן חמש יחידות מתמטיקה, לימודי הנדסה, מחשבים וכל התחומים של סייבר שהם לומדים בתיכון והם משתלבים בו בשירות הצבאי.

"הצבא כמובן מעדיף את התלמידים שנחשפו לתחומים האלה בתיכון ולא להכין אותם בקורסים לבוגרים שאין להם ידע קודם. לתלמידים שיש ידע קודם יש יתרון גם בזה שהם תורמים לצבא בכל מדד אפשרי מהידע שלהם ומשתלבים בהצלחה וגם הידע והניסיון שהם צוברים משרת אותם הלאה לאקדמיה או בעיסוק שלהם בהמשך הדרך. כשליש נרשמים לעתודה האקדמית ומתקבלים שישית מהבוגרים, והם בדרך כלל הולכים לאחר מכן לעולם ההייטק. מי שמתגייס ישר מתגייס ליחידות טכנולוגיות ובתום השירות הם בדרך כלל לומדים את המקצועות הנדסה, מדעים מדויקים וחלקם גם הולכים ללימודי רפואה.

“יש לנו מספר בוגרים שהשתלבו בעולם ההייטק והצליחו לעשות אקזיט. אנחנו גם משתדלים לעשות שיתופי פעולה עם עולם ההייטק לטובת התלמידים. אנחנו מפתחים בין 60-50 פרויקטים בשנה היקף של חמש יחידות לימוד בתחום הטכנולוגיה, הנדסה, תוכנה וחומרה. אלה פרויקטים מאוד יצירתיים וייחודיים גם אם זה פרויקט פירסט, הרובוטיקה, פיתוח אפליקציות, משחקי מחשב שיש להם תרומה לקהילה. אנחנו משתדלים שהפרויקטים בבית הספר יתרמו לקהילה ואני בעד לגייס את הידע במדע וטכנולוגיה לטובת הקהילה”.