הבעיות והפתרונות: מה החזון של המתמודדים לראשות העיר למערכת החינוך של הרצליה?

"נתמקד בשיטת לימוד פרוייקטנית"

משה פדלון

צילום עזרא לוי

הבעיה והפתרון: “הבעיה הבוערת ביותר בימים אלו במערכת החינוך העירונית היא התקן של מספר התלמידים בכיתה. כיום, משרד החינוך הוא הגורם שקובע את מספר התלמידים בכיתות, כאשר לפני מספר שנים שונה התקן בבתי הספר היסודיים ל-34 תלמידים בכיתה. הקיץ הזה אנו עדים למספר מקרים בהן שכבות בבתי ספר, המונות כמות גבולית של תלמידים, נאלצות לפתוח כיתות חדשות ו/או לסגור אותן שנה אחרי שנה. זאת, תוך כדי תהליך הכולל את ערבוב כל הכיתות בשכבה והחלפת המחנכות. פנינו לשר החינוך בדרישה לאפשר לעירייה לממן תפעול של מספר כיתות ‘לא-תקניות’ בגודלן למשך שנת לימודים אחת, על-מנת למנוע את המצב האבסורדי הזה. בהמשך התהליך אני מתכוון להוביל, באמצעות מרכז השלטון המקומי, שינוי בתפישה זאת, המדירה את הרשויות – שמכירות הכי טוב את תושביהן, מהשתתפות בהחלטות קריטיות כאלה. בעיה נוספת שיש לנו כיום היא בכוח האדם בגני הילדים. משרד החינוך מממן רק באופן חלקי העסקת סייעת שנייה לגני ילדים טרום-טרום חובה, רק אם לומדים בהם 30 ילדים ומעלה. לכן, עיריית הרצליה נדרשה לנושא ובחרה לממן את אותה סייעת, גם במקרים בהם למדו בגן רק 24 ילדים, על אף העלות הגבוהה הכרוכה בכך”.

החזון: “מאז שנבחרתי להנהיג את העיר ומיניתי את סגניתי איה פרישקולניק לממונה על החינוך בעיר, אגף החינוך הרחיב את היקף הפעילות של מרכזי הלמידה העירוניים, בהם ניתנים שיעורים פרטיים וקבוצתיים לילדים במחיר סמלי. כך, כל ילד הזקוק לסיוע בלימודים, זכאי לקבלם במחיר שווה לכל נפש ובסמוך לאזור מגוריו. בנוסף, התלמידים מקבלים תכניות מגוונות ורבות בבתי הספר, בהם: שייט, שפת הסימנים, שפות זרות, רובוטיקה, סייבר ועוד ועוד. בשנת הלימודים הבאה נתמקד בשיטת לימוד פרויקטנית (PBL- Project Based Learning), המשלבת מנטורים, טכנולוגיות חדישות ומעורבות קהילתית. כל זאת, במקביל להשקעה רבה בתשתיות ובהקמת מרחבי למידה חדשניים, תואמי הצרכים הגלובליים והדרישות של שוק העבודה”.

"אקים צוות מקצועי של יועצים בחינוך"

מאיה כץ

צילום עזרא לוי

הבעיה והפתרון: “הבעיה המהותית היא שהמערכת הקיימת מתמקדת יותר מדי בציונים ובסטטיסטיקות ופחות בחינוך. עם יד על הלב, המצב כיום הוא שהורים מתחזקים את ציוני התלמידים עם שיעורים פרטיים ובזה צריך לטפל, לצד הכנסת שיטות לימוד חדשניות והקטנת הצפיפות בכיתות. אני רואה מערכת חינוך עירונית שלא תוותר על אף תלמיד ולא תוותר לאף תלמיד. מערכת חינוך שתיתן לכל ילד וילדה בהרצליה את כל כישורי החיים והכלים שיסייעו להם להתמודד עם אתגרי המאה ה-21. לא רק בסטטיסטיקות של ציונים אלא ממש בחינוך. אני אקים צוות מקצועי של יועצים בחינוך שיסייע לי להוביל מערכת חינוך שתנצל את הכישורים והיכולות של אנשי החינוך בעיר, בגני הילדים ובבתי הספר, ויחד עם משאבים עירוניים להקים מערך שונה ומוביל בחינוך, ולא רק מערך משמר ציונים. לטעמי, מערכת חינוך עירונית חייבת להגדיר את קבוצת הערכים והכישורים שנרצה לראות אצל הבוגרים שלנו, ובהתאמה להתאים את מערך הלימודים. אנחנו לא תוצר של הידע אותו צברנו, אלא תוצר של מערכת ערכים ויכולות שמשתמשת בידע על מנת ליצור תובנות חדשות. לצערי – מערכת החינוך הנוכחית מתמקדת בהקניית ידע ומדידתו, ולא בהבניית תהליכי למידה, כישורי חיים והקניית ערכים”.

החזון: “אין פתרונות קסם פשוטים שיכולים לבצע מהפך או להיות פתרון מתאים לכל התלמידים ולכל הגילאים. פרויקט עירוני אינו גחמה של ראש עירייה, אלא תוצאה של בחינת חלופות לפתרונות יעילים מיטביים. אני אנהיג שיטות לימוד חדשניות בתוך בתי הספר כדי שתלמידים לא יצטרכו למצוא אלטרנטיבות בערים אחרות. מניסיוני כיועצת שר החינוך לשעבר במשך ארבע שנים, ניתן לפתח מספר פרויקטים מקבילים, שיפנו לקהלים שונים רב גילאים, על מנת לתת מענה הן לתחום החברתי, הן ללימוד יכולות ביטוי עצמי, והן להכשרות מקצועיות אשר יספקו כלים טובים יותר לדור הצעיר”.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה

"מחנך לכל 25 תלמידים, מוסדות חינוך מתקדמים"

איל פביאן

איל פביאן

הבעיה והפתרון: “הבעיה היא שלמעשה אין דבר כזה ‘מערכת החינוך מיוחדת/ספציפית של הרצליה’. בתי הספר מתנהלים לפי תכנית משרד החינוך שמונחתת מלמעלה, ללא תרומה משמעותית של אגף החינוך בעירייה, שאפילו מפריע ומדכא במקרים רבים. אין מערך עירוני שמעודד את הגדלת האוטונומיה, העצמת היכולת המקצועית והיזמות של המנהלים ואנשי החינוך שלנו בבתי הספר ובגנים, שיכולים ליצור מערכת מאתגרת, מעצימה ומהנה, בהתאמה בשאיפה לכל ילד, ואין ניצול מתאים של המשאבים העירוניים הקיימים אצלנו. לכן, בתי הספר שלנו לא שונים מרב בתי הספר בישראל, שהמודל הקלאסי שלהם איבד רלוונטיות לעולם בו חיים ויחיו בעתיד ילדינו, וחלק מזמנם בבית הספר עובר בשעמום. הרצליה סובלת קשות ממחסור בכיתות ובמורים ורבים מאלה הנמצאים, אנשי מקצוע מעולים, מתוסכלים מהפער הגדול שהם רואים בין מה שרצוי ואפשרי לבין המצוי. הפתרון: העברת ההובלה ליזמות וחדשנות של האנשים שבשטח: מחנכים, תלמידים והורים. הקמת מועצה עירונית לחינוך לתכנון מדיניות עירונית בהשתתפות מורים, מנהלים, הורים, תלמידים ואנשי החינוך הבלתי פורמלי והקצאת משאבים למימוש תכנית זאת בתוך שנה”.

החזון: “הפיכת הרצליה לעיר החינוך של ישראל – פעילות רחבה של למידה פרויקטנית מהנה, למידת חקר רחבה, עם חשיפה לאקדמיה, למקומות תעסוקה ולקהילה , על חשבון שינון ולימוד לבחינות. עם מחנך לכל 25 תלמידים, כיתות ומוסדות חינוך חדשניים ומתקדמים, ולמידה מרחוק בטכנולגיה עדכנית וכנס הרצליה לחינוך, שייתן במה עולמית כל שנה ליוזמות החדשות של מחנכי העיר ומומחים מישראל והעולם”.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

"נקים תכנית לחיזוק חוסן לימודי רגשי"

מישל מורג

צילום מרב רביץ

הבעיה והפתרון: “מדברים אתנו על מיצוב ודירוג בסולמות האיכות השונים של מערכת החינוך, ומספרים לנו על כך שהרצליה מדורגת בין הראשונים בשרון. תוצאות בגרויות וכדומה. שוכחים לציין שאנחנו אחרי רעננה, כפר סבא ורמת השרון. מקום מכובד ובינוני שהוא בסדר גמור. כמי שמלווה את מערכת החינוך בהרצליה כבר מעל שלושים שנה, הן בתור יו”ר ועד הורים במספר בתי ספר והן בתפקיד בכיר בעברי בעירייה, לא מתאים לי ולא ראוי לנו מקום שאינו ראשון. אני נושא את דגל המצוינות, ומאמין שאפשר להחזיר את מערכת החינוך בהרצליה למובילה ומצטיינת לא רק בשרון אלא בארץ בכלל”.

החזון: “ישנם מספר פרויקטים חשובים, וקצרה היריעה מלפרט, אבל אחד שמעניין אותנו במיוחד ברשימת “שלנו”, מהיותה מורכבת גם מאנשי חינוך מהשורה הראשונה בארץ, הוא הקמת תכנית לחיזוק חוסן לימודי רגשי , וחיזוק מיומנות שפה עברית ואנגלית בקריאה ובכתיבה רהוטה וקולחת. תכנית זאת תאפשר למידה וירטואלית עם תלמידי מכל העולם ועבודת צוות פורייה בעידן הדיגיטלי. נכשיר את סגל ההוראה וניתן לו כלים ותשתיות להיות חלק בלתי נפרד ומוביל מצוינות במרחבי הכפר הדיגיטלי והבין לאומי שלנו. לטעמי, יש לשתף את הסטודנטים ואת סגל המורים של המרכז הבינתחומי בעיר בפרויקט זה בפרט, ובחיי קהילות הלמידה בבתי הספר שלנו”.

"צריכים להכניס תוכנית נגד שימוש בסמים כבר בכיתות הנמוכות"

עמי ניסנוב

צילום עזרא לוי

הבעיה והפתרון: “תחילת הבעיה היא אגף החינוך בעירייה. בגני הילדים חייבת להיות השקעה במבנים מרווחים ואסתטיים, במתקנים מסודרים ובטוחים ובהשקעה בצוות סייעות צמודות לגננות והעלאות משכורות. צמצום מספר הילדים בגנים, לדאוג לממ”דים בכל גן ושומר בכניסה לכל גן. בבתי הספר יש לצמצם את מספר הילדים בכיתה, והכנסת תוכנית לימודים מתקדמת שמותאמת לתקופתנו. גם עיצוב הכיתות צריך להשתנות, כדי שבית הספר יהיה מקום שנעים לשהות בו. חוגי אמנויות מכל הסוגים צריכים להיות על רמה ובתרבות אחרת, ותשלומים הוגנים למורים ולמדריכים”.

החזון: “אני בעד לימודי שפות. אנו נמצאים במדינה מוקפת מדינות שדוברות את השפה הערבית, וגם כ-20 אחוז מתושבי המדינה הם דוברי ערבית. אני בעד לימודי ערבית, וגם טוב שחיילים שמתגייסים יידעו את השפה. אני גם בעד לתת לכל תלמיד אפשרות ללמוד איזו תוכנית שהוא רוצה. אני בעד שיעורים פרטיים מסובסדים שיינתנו על ידי העירייה. הדברים החשובים ביותר שאכניס למערכת החינוך בהרצליה היא ללמד את התלמידים על איכות הסביבה וכן תוכנית הכנה לצבא לבנות ולבנים שתהיה במסגרת עירונית ושלא כל חאפר יעשה הון על חשבון הילדים. חשוב גם לקדם את הספורט בהרצליה מתוך בתי הספר. אני חושב שצריכים להכניס לבתי הספר תוכנית נגד שימוש בסמים שתהיה כבר בכיתות הנמוכות”.

"כל ילד שחי מחוץ לקופסת החינוך הסטנדרטי יקבל את כל שמגיע לו”

יוסי פרי

צילום אלונה פרי

הבעיה והפתרון: “ככלל, אני מעדיף לבחור בעלי מקצוע מעולים ולהניח להם להגדיר בעיות קטנות או גדולות, וכמובן לתת להם את הכלים לפתור את הבעיה. כישרוני כאיש עסקים יצירתי לא עושה אותי איש חינוך, ויש לאפשר לפרנסי העיר להעסיק את המחנכים הטובים ביותר. בתחושות בטן ראשוניות, וכתוצאה של חוויות ילדות טראומטיות בבית הספר, אבדוק את אופן ההתייחסות והטיפול בפרט המיוחד הזקוק ללמידה וחינוך פרטני. אבדוק שכל ילד שחי מחוץ לקופסת החינוך הסטנדרטי יקבל את כל שמגיע לו ויותר מהקהילה שבה צומח. אני אומר זאת גם ביחס לנגישות פיזית והסרת מחסומים מסוג מדרגות, מעברים צרים למעבר לכיסאות גלגלים, והנגשת אמצעי ראייה ושמע למי שזקוק להם”.

החזון: “אני מדגיש את המילה חינוך במכוון, כי כבר דיברנו על למידה לפי צרכים אישיים. על החברה והקהילה להתמודד עם השינויים בתפיסות הערכיות שחלו בדור שנולד בשנות האלפיים. הן בתחום ההתייחסות לסמים ואלכוהול, הן בתחום כיבוד הזולת והסביבה. יש לעסוק בכובד ראש בהתייחסות לנושאים הבוערים בסדר היום החברתי- כגון הטרדות מיניות, הפרדה מגדרית גזענות ואפליה. ללא כל אלה תעודת בגרות עם ציון 100 גורף לא תהיה שווה את הנייר עליו היא כתובה”.