תלמידת כיתה ו' בבית הספר יוחנני בעיר, ירדן גונן בת ה-12, זכתה באולימפיאדת "המתמטיקאי הצעיר" לתלמידי בית הספר היסודיים. אתמול (שלישי) הוענקה לה תעודת הצטיינות בטקס חגיגי שהתקיים במכון ויצמן למדע ברחובות. "הייתי ממש שמחה שזכיתי באולימפיאדה ולא ציפיתי לזה בכלל", מספרת ירדן, "הייתי שמחה שעניתי על כל השאלות. היו שאלות די קשות אבל לא נלחצתי במבחן. אני לא אחת שנלחצת ממבחנים. אם לא הייתי זוכה, לא הייתי מאוכזבת כי לא ציפיתי לזכות. אני בטוחה שהמקצוע שלי יהיה קשור במתמטיקה, זה המקצוע שאני הכי טובה בו. אני חושבת שעכשיו אחרי התחרות יש לי הרבה יותר ביטחון גם במתמטיקה וגם בלהתחרות בכלל. מפני שהצלחתי כאן באולימפיאדה אז אני יודעת שיש לי איזשהו סיכוי באולימפיאדה הבאה אז שווה לי להשקיע יותר לקראת התחרות. הייתי רוצה להמשיך לתחרויות בעולם".
האולימפיאדה שהתקיימה בחודשים האחרונים אורגנה בפעם הראשונה בישראל על ידי מריה גרינגלז, שגם הכינה חלק מהמתמודדים לתחרות ומשתתפת בהכנה של נבחרת ישראל במתמטיקה ובהעברת אולימפיאדות מתמטיות ארציות לתלמידי החטיבה והתיכון. בשלב הראשון של התחרות השתתפו כ-500 תלמידים מכל חלקי הארץ שענו על שורה של שאלות מתמטיות מאתגרות. 120 תלמידים שהפגינו מצוינות מתמטית הוזמנו להשתתף בשלב הגמר שנערך באוניברסיטת תל אביב בתחילת מאי. בשלב הגמר באולימפיאדה הצעירה 25 אחוזים מהמשתתפים היו בנות, וגם שיעורן בקרב הזוכים היה גבוה. למקום הראשון למקצה כיתות ה'-ו' הגיעו שתי תלמידות, ירדן גונן ונוגה פרידמן מבית הספר בכור לוי ברחובות.
אמה של ירדן, עינת, מספרת שבתה מאוד אוהבת חידות מתמטיות ושירדן אותרה כמחוננת והיא משתתפת בתוכנית "שחפים" למחוננים ולמצטיינים בהרצליה. "נחשפתי לחוגים למתמטיקה, לשיעורים ולמשחקיה של מריה דרך עמוד הפייסבוק 'הורים למחוננים'", מספרת האם עינת, "לא חשבתי לרגע על אולימפיאדה כי תחרות זה לא הכי חשוב. הכי חשוב לי להעשיר את הילדה בתחום שלי אין שום מושג בו, וזה המקום לעשות אאוטסורסינג ולהיעזר באנשים מקצועיים יותר. סיפרתי לירדן על השיעורים במתמטיקה. ירדן ניסתה חוג אחד ואמרה שמאוד נהנתה והיא תשמח ליותר ואז המשכנו. זה לא היה מונחה אולימפיאדה. כשהגיע הזמן להירשם לאולמפיאדה מריה מאוד עודדה את ירדן להירשם.
"כל מי שמאותר כמצטיין בספורט מקבל כבר מגיל צעיר תוכנית אימונים שבה מתאמנים שלוש-ארבע פעמים בשבוע. לספורט מתייחסים בצורה מאוד רצינית, אבל לעניינים אינטלקטואליים פחות. אולי אפשר למצוא יוזמות בהיקף מצומצם מאוד, פרטיות ברובן, שבהן תינתן העשרה מתמטית, אבל לא עולה בדעתם של הורים ושל משרד החינוך להקים מסגרת הרבה יותר רצינית, יותר תובענית, מסגרת שלא תמיד רק כיף בה כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בילדים".
את חושבת שההישג של ירדן יוצא דופן בגלל שהיא בת?
"בהשוואה לבנים שחווים את העולם התחרותי באמצעות הספורט, בנות אינן מאומנות בדרך כלל בהצלחות ובכישלונות כמו בנים שחשופים יותר לספורט. ילד שרגיל מגיל צעיר מאוד לשחק ולהתחרות יודע שיש הצלחות ויש כישלונות. הוא יודע גם שלא צריך להיות פרפקציוניסט בשביל להמשיך ולהתקדם ולעשות מה שהוא אוהב. אצל בנות זה אחרת. יש לי שתי בנות ואני רואה המון מעצורים. אם זה לא מושלם וזה לא מספיק טוב אנחנו לא נמשיך, ובטוח שיש הרבה אנשים שיכולים לעשות את זה הרבה יותר טוב ממני. ירדן תשמח מאוד להמשיך בחוג קבוצתי, כי ההיבט החברתי יותר חשוב לבת שלי מאשר התחרותי".
אם דואגת
תענוג לקרוא שיש ילדים שרוצים ויכולים יותר, חבל שעריית הרצליה לא דואגת למספיק מקום (פיסי) לכל המחוננות והמחוננים המאותרים בה כך שהם נאלצים ללמוד על הרצפה במבואת. אשכול הפיס ובמסדרונות….
עמית
כל הכבוד לירדן התותחית!
ליאור שמש
ווואוווו כל הכבוד ירדןןןן!!!! אלופההה!!!! גאווה לבית ספר שלנווווו!!!!!