המקום שנולד בקורונה: "כל מי שנכנס הרגיש בבית, אנשים היו צמאים ליחס"

"פתחנו את המקום הזה בשביל הנשמה שלנו וכדי לקרב בין אנשים, בטח אחרי תקופת הקורונה והסגרים", מספרות אליענה קרמרמן ולילך שחר מהרצליה, המפעילות את "המקום" בשכונת נווה ישראל.

אליענה ולילך הן בנות זוג מזה 18 שנים ומגדלות שני בנים, בני 9 ו-6. "אנחנו קוראות לזה שתיים על שניים. הבאנו כלבה כדי שיהיה לנו רוב נשי", צוחקות השתיים בתחילת הראיון. שתיהן באות מתחומי האמנות והתרבות. אליענה הייתה בעברה ציירת, הוציאה שני ספרים, כתבה מוזיקה ושירים ועבדה גם בשיווק. לילך היא שחקנית וקומיקאית. השתיים מפעילות מזה 15 שנים את תיאטרון חוויה, תיאטרון ילדים שמציג 20 הופעות ילדים במערכות החינוך והתרבות ברחבי הארץ.

המקום בהרצליה צילום פרטי

הסיפור של "המקום" החל כשאף אחד ואף אחת לא שיערו שלחיינו תפרוץ מגפה שתהפוך כאן הכל. כחצי שנה לפני הקורונה פתחו השתיים את "המקום", הנמצא היכן ששכן בעבר מפעל השיש ברחוב דוד אלרואי 5 בשכונת נווה ישראל בהרצליה. "חלמנו שיהיה לנו מקום משלנו, שנוכל לעבוד בו", מספר אליענה, "מצאנו מקום מלא אנרגיה, מוקף עצים וציפורים. במשך חצי שנה עשינו שם ימי הולדת לילדים עד שהגיעה הקורונה ועצרה הכל למשך שנתיים".

כאשר נרגעה קצת הקורונה, החליטו השתיים להפעיל את המקום בקונספט אחר, כאשר המטרה העיקרית הייתה פשוט לחבר בין אנשים. "החלטנו שאנחנו חייבות לעשות משהו כדי לאחד בין אנשים כי כולם היו מסוגרים בבתים. אמרנו שיש לנו מקום מדהים וניתן לו טאץ' חדש ונעשה מקום מפגש", משחזרת אליענה וממשיכה: "זה הצליח הרבה מעבר לציפיות שלנו. חבר הביא חבר והתחלנו לעשות ערבים של במה פתוחה, של אנשים מוכשרים שמתים להופיע. המקום הוא בלתי אמצעי וגם אנחנו כאלו, חיות את הנשמה ואת הרוח, כל מי שנכנס הרגיש בבית והגיעו אנשים מכל הארץ. אנשים היו צמאים ליחס".

לילך שחר, אליענה קרמרמן, והילדים צילום פרטי

לילך: "הרגשנו שאנשים ממש נכנסו לסלון שלנו. מדובר על מקום קטן שיכול להכיל 40 אנשים. הכרנו בין אנשים ותוך שניות נוצרה אנרגיות של שמחה ואחדות. הקונספט היה פחות דגש על אירועים אלא יותר לחבר בין אנשים, אחרי תקופה קשה של קורונה וסגרים. זה היה המקום של השפיות שלנו. אנחנו עושות את זה בשביל הנשמה. זה ממלא אותנו".

אליענה: "לא הייתה לנו איזו תכנית מסודרת. הגיעו אמנים אנונימיים, נגנים, סטנדאפיסטים, אנשים מדהימים שהייתה לנו הזכות לתת להם במה. זה היה פתוח למחאה, הומור, קריאת שירה, עצבים. נתנו לאנשים להתבטא. הקורונה נגמרה ולאט לאט החלטנו להמשיך בימי חמישי כבמה פתוחה ואנשים המשיכו לבוא. זה הפך לבית, מועדון ומקום מפגש, כל יום חמישי באים למקום, עושים צחוקים ומדברים וזה ממשיך. תחשוב שפתאום באים ילדים בני 20 עם גיטרה חשמלית ומנגנים מול אדם בן 80 ששותה תה. זה מקסים. ההופעות אצלנו הן דברים יותר מהשוליים, מופרעים. מיוחדים יותר".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

אלו תגובות קיבלתם?
"אנשים אמרו לנו 'איך לא ידענו ואיך לא שמענו עליכן', כי אנחנו די עבדנו במחתרת ולא ניסינו לשווק יותר מדי. כל אחד זה זרק אותו למקום אהוב בעולם. אנשים אמרו לנו שזה מזכיר להם את יוון, הודו ושאר מקומות. אנשים שפחדו להופיע קיבלו כאן אומץ. יש כאן אווירה מחבקת. אומרים לנו שזה לא דומה לשום מקום אחר".

ומדוע בחרתן בשם המקום?
"כשפתחנו אותו לא היה לנו שם עדיין אבל אמרנו אחת לשנייה בואי נלך להמקום וככה השם נשאר".

בעלות המקום הרצליה, לילך שחר (מימין) ואליענה קרמרמן צילום פרטי

המקום פתוח פעמיים בשבוע, בדרך כלל בימי שלישי וחמישי, לערבי קונספט. פרט לערבי במה פתוחה תוכלו למצוא שם גם ערבי טורניר שש בש, מרתון סטנדאפ, ערבי שירה ועוד.

איך אתן רואות את המקום בעוד שנה – שנתיים?

אליענה: "בעוד שנה שנתיים המקום יהיה מרכז תרבות ואומנות, מקום שבאים להתעדכן בו על יוצרים ואומנים שלא תשמעו עליהם במיינסטרים, מקום מפגש בלתי אמצעי, להתערבב עם אנשים כמוך וליצור אינטראקציות חדשות מלב אל לב".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה