ציור כדרך חיים. טטיאנה סבין מכפר סבא בת ה-47 היא מאלו שעליהם נאמר אמנים בנשמתם. מאז הייתה ילדה בת 5 היא מושכת במכחול, ולפני קצת יותר משנתיים, עם פרוץ מגפת הקורונה, היא גילתה את אומנות ציורי הקיר (גראפיטי). "גיליתי שאני מאוהבת בציור מונומנטאלי, גדול עד ענק", היא אומרת.
אם תגיעו לרחוב ויצמן 121 בכפר סבא, יתגלה לעיניכם גראפיטי מרהיב על קיר באורך 42 מ"ר, שבמרכזו אישה ולצדה כיתוב: ALL WOMEN ARE CREATED EQUAL . טטיאנה מסבירה: "האישה בציור עשויה מ-17 חלקים של נשים שונות, גילים ומוצאים שונים. עומד מאחורי זה רעיון שוויון היצירה ואי שוויון בחיים, שיחקתי עם הכיתוב. יש משפט ראשון בחוקת ארה"ב – all men are created equal. זה נשמע כמו כל הגברים נוצרו שווים וזה קצת מעצבן, אז רשמתי את המשפט בציור. לקח לי כשנה לסיים, כי היו סגרים ומלחמות באמצע".
טטיאנה, נשואה ואמא לשניים, היא ילידת רוסיה. היא עלתה לארץ בנובמבר 1993. כאמור, מגיל 5 היא מציירת, בגיל 12 התקבלה לבית ספר לציור ופיסול בעיר נוגינסק, שם למדה ארבע שנים עד שסיימה בהצלחה. בבגרותה, למדה בקולג' לאנימציה קלאסית בבית הספר הגבוה לקולנוע באולפן הקולנוע "ארגוס" ברוסיה, והמשיכה לעבודה כציירת סרטים מצוירים עד עלייתה ארצה. כאן סיימה לימודיה במכון 'אבני' בתל אביב במגמת עיצוב גרפי וגרפיקה ממוחשבת תוך כדי לימודים במקביל בסטודיו לציור של וולף בולבה, כל זאת שהיא משלבת שלוש עבודות בו זמנית, כגרפיקאית, ארט-דירקטורית, ומנהלת קריאטיב במשרד פרסום. כיום היא מלמדת ציור וגם עוסקת בפרסום. "אני אוהבת לעבוד בגדול, אבל הפסקתי להאמין בכוחו המחאתי של הגראפיטי שמצויר בסתר באיזה מקום נידח. אפשר להגדיר אותי כאמן צעיר של גראפיטי", מציינת האמנית הכפר סבאית.
בימים אלה, טטיאנה לקראת סיום של שני ציורי גראפיטי נוספים בכפר סבא. אחד ברחבת כיכר מילר כץ שנמצאת בסמוך לאנדרטה לזכר הנופלים במלחמת העולם השנייה, והשני בשכונת יוספטל. עוד קודם, השאירה את חותמה בזכות ציורי חיות על ארונות תקשורת ליד התחנה המרכזית, עליהם עבדה במשך עשרה ימים. בנוסף, בשנה האחרונה השתתפה במספר תערוכות קבוצתיות.
טטיאנה מספרת על הציורים: "הציור ביוספטל התחיל מתוך ציורים שעשיתי בזמנו על ארונות תקשורת בעיר ואז עלה לי רעיון לעשות מין גן חיות, הרי כל אחד מאיתנו מין חיה מוזרה. פניתי לעיריית כפר סבא, הם נתנו לי את התקציב לצבעים, כל השאר בהתנדבות שלי. עדיין חסרים פרצופים וקצת צבעים וכיתובים. אני מגיעה לרמות ביצוע די גבוהות מתוך מטרה שהציור ייראה ריאליסטי ככל האפשר, אני אוהבת שהרעיון שלי עובר".
לגבי הציור ברחבת כיכר מילר כץ, מספרת טטיאנה על הרעיון, שם רואים אנשים עם כנפיים שעפים לעבר גאדג'טים עם סלוגנים מזמינים: "הרחבה שם היא מקום שאנשים מאכילים בו כל הזמן יונים, לרוב בלחם, וזה ממש לא טוב עבורם. חשבתי לעשות מין פראפראזה, בסגנון של מה אפשר להאכיל בני אדם שלא טוב להם. חשבתי על כל מיני גאדג'טים למיניהם שעושים לך ליטופים קטנים כאלה לאגו – "רק פה אתה לא לבד", "בוא אלינו, אתה חופשי". בעוד כחודש הציור יהיה מוכן".
בציור ביוספטל ניתן לראות סרטן גדול עם מסיכת פה ואף של קורונה על פיו כשלידו צולל ילד עם שנורקל. טטיאנה מסבירה: "שם העבודה הוא 'כשהזמן יהיה נכון'. בזמן הקורונה חשבתי הרבה על המסכות שמגינות, מבדילות, מצילות את העולם ומזהמות אותו, ומסכות של העמדת פנים, וכשיגיע הזמן הנכון – נחיה בשלום עם הטבע ועם עצמנו".
מה גרם לך להתאהב בציור?
"בעיקרון, לא יכולתי שלא לצייר. מגיל צעיר ציירתי כל מה שראיתי – נברשת, פלמינגו מגלויה, קריקטורות על מורות ועוד".
עם אילו חומרים את משתמשת לעבודות?
"אני עובדת עם חומרים שעמידים לתנאי חוץ. בציור של האישה זה צבעי שמן, שגם עמידים לתנאים האלה. אני מציירת כמעט בכל החומרים הקיימים ואף מערבבת אותם. בין הכי אהובים אצלי – דיו, אקריליק, שמן, צבעים תעשייתיים של שמן ואקריליק איתם אני מציירת על הקירות, וכמובן דיגיטלי".
אפשר להתפרנס מאומנות?
"יש אנשים שזה קורה להם, אני עוד לא שם".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות