דבר תורה לפרשת "במדבר"
כניסת שבת: 19:17
צאת השבת: 20:22
צחי וייס מספר על פרשת השבוע:
סופרים אותך?
הרבי מלובביץ זצ"ל היה מקבל קהל כל יום ראשון במשך שעות תוך שהוא עומד על רגליו, כאשר אלפים חולפים על פניו, משוחחים עימו ומקבלים את ברכתו בצירוף שטר של דולר.
פעם אחת שאלו אותו כיצד אינו מתעייף מכך?
הרבי ענה: ראית פעם יהלומן סופר יהלומים?
– כשסופרים יהלומים לא מתעייפים!
הפרשה שלנו מתחילה במניין שלישי של בני ישראל תוך שנה.
רש"י כותב: "מתוך חיבתן לפניו, מונה אותם כל שעה.."
הקב"ה לא מתעייף מלספור את בניו -יהלומיו.
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם" (במדבר א', א-ב).
התורה נוקטת במפקד בלשון מיוחדת לספירה: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ"
כאשר באים לערוך מפקד צריך להרים את ראש.
להתרומם למבט כללי, לאומי.
מצד שני, יש בספירה חשש שהיחיד יאבד את מקומו, את יחודו. שהפרט יבלע בהמון. כגרגיר חול 'אשר לא יספר מרוב'..
מממשיך הפסוק: "בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם"
– לכל איש יש שם..
יהלומן אמיתי יודע גם להבחין במיוחדות ובערך השונה של כל יהלום.
האומה לא מבטלת את היחידים. 'דבר שבמניין' אינו בטל .
בספר דברי אמונה (האדמו"ר מתולדות אהרן – אברהם יצחק קאהן זצ"ל) כתב: " ומבאר הכתוב ואמר 'במספר שמות כל זכר לגלגלותם', היינו שירוממו בפרטות את כל יחיד ויחיד מישראל, לפי שכל יחיד ויחיד מישראל יש לו חשיבות מיוחדת לפני הקב"ה..וגם זה שיש לכל אחד ואחד שם בפני עצמו מורה על חשיבות של כל אדם ואדם, כל נפש בפרטות חשובה לפניו יתברך עד למאד"
בזוהר (זוהר החדש שיר השירים צא ע"ב) מובא שלכל אחד מישראל יש אות בתורה שנשמתו קשורה אליה.
גם ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, יחודה יכול להיגלות רק כאשר כל שבטי ישראל מאוחדים
וכל אחד מקבל את מקומו, ומכבד את מקום חבירו.
שבת שלום ויום ירושלים שמח!
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות