גל שני או לא, ועם כל ההוראות הסותרות של הממשלה וההחלטות הלא ברורות, בחצר השוק בכפר סבא מנסים לחזור לשגרה כמו פעם, אבל גם קצת אחרת. הבעלים של חצר השוק, היזם גיא יצחקי, פותח בסדרת "אקוסטי בחצר" שבמהלכה יופיעו בשבועות הקרובים, במופעים אקוסטיים, להקת הג'ירפות במופע טריו (23 ביוני), קרולינה (30 ביוני) ואסף אמדורסקי (7 ביולי). בניגוד להופעות שהיו בעבר במקום, שהיו המוניות ובחינם, מדובר בהופעות בתשלום עם מספר מקומות מוגבל. כרטיסים יימכרו במחיר של 88 שקלים (במכירה מראש באפליקציית Eventbuzz), כולל משקה ראשון, והישיבה תהיה במסעדות הסובבות את החצר. אם הכל ילך כמתוכנן, ולא יהיו הגבלות נוספות, באוגוסט מתוכננות הופעות אקוסטיות של להקת לולה מארש, גיא מזיג ודנה ברגר, וגם הופעות שישי לצעירים יותר עם אלישע בנאי והראפר ג'ימבו ג'יי (עומר הברון).
אבל מסתבר שלא הכל הלך חלק ליצחקי עם תחילת משבר הקורונה. יצחקי, שכבר חווה משבר לא קטן כשהתמודד עם שריפה במרכז הצעירים העירוני מעל השוק לפני קצת יותר משנתיים לקח ללב את משבר הקורונה ואת סגירת עסקיו בכפר סבא ובפרדס חנה ושקע בלחץ נפשי. בתחילה חשבו שמדובר בצהבת, אבל מהר מאוד הבינו שתקפה אותו שוב מחלת ילדות שבה לקה, מחלת דם נדירה בשם TTP, שפוגעת במערכת החיסונית ושהתסמינים שלה הם שטף דם על פני העור, כאבי בטן ותחושה כללית רעה.
"זה נדיר ביותר שמחלה כזו חוזרת בגיל 47, אחרי 30 שנה, זה פשוט לא קורה", אומר יצחקי בשיחה עם צומת השרון, "זה נתן לי אגרוף והוריד אותי על הרצפה. מנגד, זה גם נתן לי פרופורציות מה ערך החיים ולאן אנחנו רוצים לחזור".
מה בדיוק הרגשת?
"הייתי שבועיים עם בעיות בבטן. חשבו שזה מלחץ. אושפזתי במחלקה כירורגית כי חשבו שזו צהבת. ואז קשרו את זה ללחץ ולדיכאון. הרגשתי שכל העולם חרב עלי. ביום שבו הגעתי לבית החולים הרגשתי שהוציאו אותי אחרי שלושה ימים מתחת להריסות של בניינים אחרי רעידת אדמה. הגעתי לבית החולים בשארית כוחותיי הנפשיים והפיזיים. לקח לי זמן להרים את עצמי מזה. בלי טיפול תרופתי זה לא היה קורה".
ובאיזו תחושה יצאת מזה?
"כשיצאתי מזה שוב קיבלתי את השוק של הקורונה. פתאום שוב אין עבודה, צריך לשלם שכר דירה, ארנונה, יש חובות ותשלומים, ובתוך כל זה אתה לא יכול לקבוע שום דבר. גם החזרה לשגרה הולכת להיות מאוד קשוחה. חזרנו עם המון מגבלות ואנרגיה מאוד קשוחה בעולם של בילוי אווירה ופינוקים".
מה זה אנרגיה קשוחה?
"המאמץ שאתה צריך להשקיע כדי להרים את רוחם של האנשים, כדי שיחזרו לבלות ולקנות, גדול יותר. אבל זה אפשרי. אנחנו לא בתפוקות של השנה שעברה אבל מנגד אנחנו לא מתלוננים".
איך אתה מרגיש עכשיו?
"עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב. הקורונה החזירה אותי לקצב ולדינמיקה למרות חוסר הוודאות. זו מומחיות להתגבר על זה. מבחינתי, כשיצאתי מבית החולים ויצאתי מהטראומה הרגשתי שאני מוכן כי הזמן שעבר מאז השריפה חישל אותי. השבר הפיזי והנפשי שלי – שברון הלב משריפת הקומה ההיא – אין שני לו. אז הייתי לבד והיום זה כולם. חברות ביטוח, בנקים וגורמים מוניציפליים התנהגו אז באותה אלימות שבה הם מתנהגים היום. והנה זה קורה שוב. אז יש לי יתרון יחסי נפשי כדי להתגבר על זה".
וכך התחלת לתכנן את היציאה מהמשבר?
"תוך כדי האשפוז בבית החולים, אחרי הימים של החושך שלא חשבתי על כלום ולא רציתי לעשות כלום, התחלתי לחשוב. אחרי כמה ימים התחלתי לכתוב במחברת והבנתי שאין אירועים גדולים, אין פסטיבלים, אין תקציבים עירוניים וחשבתי שצריך לנצל את יתרונות החצר. היא נמצאת בשטח פתוח תחת כיפת השמיים, יש לי כניסות ויציאות מוגדרות, יש אצלי קהל מקומי בקפסולות. התחלתי לבדוק את הדברים, בתקווה שהאמנים יבינו שלא יהיו להם הופעות קיץ גדולות והם ילכו לקראתי. לדעתי האמנים לא הבינו בשלב הראשון כמה זמן הם לא יופיעו. ככה התחלנו למתג את עצמנו והאמנים זרמו. הפעם אני עושה הכל לבד. זה לא כמו פסטיבל בירה שהעירייה עוזרת. הקטנתי סיכונים. אני מקווה שהקהל יחבק אותנו כמו בשבועיים האחרונים. החזרה בינתיים מעודדת".
איך לדעתך הדברים יראו בשנה הקרובה מבחינת השוק?
"ימשיך להיות לא פשוט. לדעתי לא גמרנו את הגלים. יש מי שלא פתחו בכלל ויש מי שחזרו חלקית. יהיו הזדמנויות אם אנשים יעשו דברים נכונים. אבל כרגע זה שמירה על הקיים, שלא יהיו טעויות. גם אצלי עזבו שוכרים ואנחנו מחפשים אלטרנטיבות. התהליך קשה והמדינה לא כל כך איתנו ביום יום. אנחנו כרגע במוד הישרדותי".
תגובות