בואו נדבר רגע על החוק להפללת לקוחות הזנות. אחרי שנים שאנחנו נאבקות להפוך "צריכת" זנות לעבירה פלילית, כפי שהיא צריכה להיות, מגיע כעת סבב נוסף של ניסיונות חקיקה, שאני מקווה שיצלחו. השבוע, למי שעוקב/ת אחר תכניות התחקירים בערוץ הראשון, עלה תחקיר על תעשיית הזנות.
כותבת על כך העיתונאית לינוי בר גפן, בפרומו שערכה בפייסבוק לשידור התחקיר: "כשפרצה המחאה החברתית ב- 2011 ניסו, בין היתר, לתפוס עליה טרמפ זנאים שייסדו פורום שנקרא "מחאת ה- 400", קרי: דרישה שלא לשלם יותר מ 400 ש"ח לאקט עם זונה. חברי הפורום הונחו להגיד לזונות: "אני ממחאת ה־400" ומתארים כיצד הענישו זונות שלא נענו למגבלת הסכום. אגב, תחקירנית שלנו התחזתה לזונה בת 15 ברשת ובתוך שעה היא קיבלה 400 הודעות מזנאים פוטנציאלים. זנאות מקטינים איננה חוקית. מאז קום המדינה הוגשו רק 79 כתבי אישום, רק 8 מהם הסתיימו בהרשעה ואיש לא נענש ברף העליון. היינו מצפים שכשזה מופיע שחור על גבי פיקסלים יהיה קל יותר להניח מלכודות וללכוד זנאי-קטינים, לא? הנה, תראו באיזו קלות אנחנו מצאנו אותם. בשנת 2017 הוגשו אפס כתבי אישום בנושא. אפס עגול. למה זה ככה? בדיון בנושא שנערך בכנסת ב 2015, הסביר נציג המשטרה בדיון, יצחק אלמוג, שהשוטרים פשוט לא מכירים את החוק. אולי שווה להתחיל מלהכיר להם אותו".
ואז, היא מפנה לתחקיר, על מנת למצוא בו מענה מגובה לשאלות כמו: "האם החוק להפללת לקוחות" יוריד את הזנות למחתרת? (לא, היא כבר היום מתרחשת בעיקר בדירות דיסקרטיות ולא ברחוב ומצבן של זונות רחוב לא טוב יותר משל זונות בדירות. מה גם שזנות נשענת על כך שלקוחות יודעים איפה למצוא אותן. אם הלקוחות יודעים – כולנו נוכל לדעת), האם היא תפגע רק בזונות (לא אם היא תגיע עם סל שיקום הולם) וכד'.
זנות היא אונס. למרות המיתוס, שנועד לנקות לאינוס-נשים-בזנות הילה רומנטית, אין אישה שבחרה בזנות. תעברו על קללות שנזרקות באוויר לילדות מבני כיתתן, ותמצאו את המילה "זונה" בלקסיקון. זו הסללה לסוג של ברירת מחדל בקצה הייאוש, שלמרות שיש בה גם שיעור מסוים של גברים – נועדה לנשים בעיקר, ומוטמעת ככזו מגיל אפס. המדונה מול הזונה בתרבות הנוצרית, היא גם ה"אשת חיל" מול הזונה בתרבות היהודית. כל התרבויות נגועות, בה במידה.
רוצים להישאר מעודכנים?
למול ההצעה להפליל את הלקוח, הובא מכתב של רבנים, שדחוף להם פתאום לשמור על זכות האישה לבחור להיות נאנסת ומחוללת ומוכה וחבוטה ומודרת, כי הגדרת האני שלהם מבוססת על שליטה מוחלטת ואכזרית בנשים. מי בהדרה, הגבלה והתשה מלידות, ומי על ידי עשרות חדירות ביום. שם, במקום שמתיימר לייצג את "ערכי היהדות", לא תמצאו ערכי כבוד האדם בכלל – וכבוד האדם של נשים בפרט.
תביטו ימינה ושמאלה ולכל הכיוונים, ותמצאו שרוב הגברים ה"נורמטיבים" נחשפו לזנות ועשו בה שימוש. זוהי בדיוק הנורמה שעלינו להוקיע ולשנות. צריכת זנות היא לא נורמטיבית, אלא אם אלימות מינית היא נורמטיבית בעיני מאן דהו. זו בדיוק צריכה להיות מהיום האמירה של כל אחד ואחת מאתנו, בכל הזדמנות בה עולה הנושא.
גיל הכניסה לזנות הוא 12 עד 16. לא בדיוק הגיל בה בוחרים קריירה לחיים. מי שטוענ/ת שנשים "בוחרות", משקר/ת ביודעין. המרחק בין שקרן לזנאי, קצר. אל תשתפו עם שניהם פעולה. וגשו לצפות בפרק ב"על המשמר" באתר "כאן", כדי לקבל את מלוא ההסברים בנושא.
חנה בית הלחמי
חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת
תגובות