תאגיד הביוב של הרצליה ישלם ששה מיליון שקלים אותם ישקיע בפרויקטים סביבתיים בשל הזרמת ביוב לים. כך נקבע בפסק הדין שניתן ביום רביעי על ידי השופטת ד"ר מיכל אגמון-גומן בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
פסק הדין עוסק במקרה בו בשל תקלה במערכת טיהור הביוב של מי הרצליה, הוזרם ביוב לים בהרצליה במשך מספר ימים. בעקבות זאת נסגרו חופי הרחצה, ונמנעה מהציבור הגישה לחוף (בשל הריח), ולים עצמו, בשל הזיהום. שלושה צעירים הגישו תובענה ייצוגית כנגד תאגיד הביוב של הרצליה, מי הרצליה, בסכום של 27 מיליון שקל. בשלב הראשון טען התאגיד כי התקלה לא נגרמה בשל רשלנותו, וכן כי הזרים ביוב לים על פי היתר.
לאחר שהתובענה אושרה כייצוגית, הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה יעמיד התאגיד סכום של ששה מיליון שקל לטיפול במערכת הביוב, לפרויקטים שלא היו מתוכנים לאותן שנות תקציב. בית המשפט לא אישר את ההסדר ועמד על כך שהסכום יגיע ישירות לציבור, שאחרת לא ניתן יהיה לוודא שהתאגיד אכן ישלם עבור הזיהום הסביבתי שיצר.
אז הגיעו הצדדים להסדר פשרה שני, שאושר על ידי השופטת, לפיו ישקיע התאגיד שישה מיליון שקל בשלושה פרויקטים סביבתיים לטובת הציבור: בראשון, יושקעו מיליון שקלים לטובת מימון תוכנית לימודים סביבתית לתלמידי העיר הרצליה; בשני, יושקעו 2.5 מיליון שקל במרכז לחינוך ימי בני הרצליה, שבין מטרותיו חינוך להכרת הים, אהבת ערך הטבע, ושמירת הטבע לדורות הבאים; ובשלישי, יושקעו 2.5 מיליון שקל נוספים למימון תשתיות עירוניות שלא בתחום המים והביוב במתחם חוף הים הרצליה (פיתוח תשתיות חוף הכוכבים וניקוז "שער הים"), פרויקטים שהתאגיד לא היה אמור להיות חלק ממימונם.
השופטת עמדה על הבעייתיות הנובעת מכך שתאגידי המים הם בבעלות הרשויות המקומיות, ואם יוטל קנס או פיצוי על הנתבעת, מי שיישא בכך הם תושבי העיר, שכבר סבלו מהזיהום בים.
"אישור הסדר פשרה, במסגרתו עדיין משלם המזהם מיליונים רבים, מעביר מסר לציבור, לנתבעים, ולמזהמים פוטנציאליים אחרים, לפיו גופים שיש בפעילותם לגרום זיהום, לרבות רשויות מקומיות, אינם רשאים לצמצם את הוצאותיהם ולהחצין עלויות לציבור ולסביבה, כתבה השופטת אגמון-גונן בפסק הדין. "חובה עליהם להפנים עלויות ולהוציא את ההוצאות הנדרשות על מנת למנוע מפגעים".
תגובות