ביום חמישי שעבר נפל דבר במלחמה הארוכה בעזה, בעת היוודע דבר חיסולו של יחיא סינוואר, מנהיג החמאס. כמו משפחות רבות, גם אורלי גלסוע מקווה שזהו האירוע שיזרז את השבת בתה היקרה דניאלה, אחת מחמש התצפיתניות השבויות בידי החמאס ברצועת עזה כבר למעלה משנה. "היינו בתקופה קשה מאוד, ללא אופק ולא שביב של תקווה לשחרור החטופים. עכשיו, לאחר חיסולו, יש תחושה שדברים יכולים לקרות ולהשתנות".
אורלי, מדוע את סבורה כך?
"כי לא מדובר בעוד מח"ט או מחבל. סינוואר הוא מי שמייצג את השלטון שם. כל הזמן נאמר לנו שאנחנו מחסלים יכולות צבאיות של חמאס אבל סינוואר מסמל יותר מכל את היכולת השלטונית ועכשיו הוא מת. לצערי, למרות שכל הזמן אמרו לנו ששתי מטרות המלחמה, הכרעת החמאס ושחרור החטופים, חשובות באותה מידה, בחלוף הזמן אנחנו מבינים שמבחינת מקבל ההחלטות הכי חשוב זה להכריע את החמאס, הרבה יותר מאשר להשיב את החטופים".
דניאלה גלבוע, צילום באדיבות המשפחה
עד כמה זה מכעיס אותך?
"ברור שזה מכעיס אותי. ציפיתי שיגידו שהחזרת החטופים זה הדבר החשוב ביותר, יותר מהרג של עוד מחבל כזה או אחר".
היו נציגי משפחות שהביעו חשש שבגלל חיסולו יעונה רע ליקיריהם. זה עבר לך בראש?
"חיסולו של סינוואר זה מבחינתי זרז לקדם את העסקה להחזרת שבויים. אני לא מאמינה שהקריאה של נתניהו לאזרחים בעזה להחזיר חטופים תמורת כסף תוביל לאנשהו. צריך לנצל את הימים הקרובים לקדם עסקה שזאת הדרך היחידה להביא אותם ולא לחכות שאיזה מחבל כזה או אחר ישחרר אותם".
אז אם יש בך טיפת אופטימיות זה בגלל חיסול סינוואר?
"כן, כי אני מבינה איך הראש של מקבלי ההחלטות עובד. אם הוא היה עובד בצורה הגיונית שבכל מקרה נחתור להסכם שיחזיר אותם אז יכול להיות שהייתי יכולה להיות אופטימית. בגלל שאני מבינה איך דברים עובדים, חיסול כזה יכול לשנות משהו אצל מקבלי ההחלטות. מעתה ידברו יותר על חלופה שלטונית בתיאום עם האמריקאים, ששמו את הנושא הזה על השולחן".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך אתם כמשפחה שורדים את השנה הנוראית הזאת?
"כל אחד מאיתנו מתמודד עם זה בדרך אחרת. בעלי, שחזר בתשובה לפני 3 שנים, מתמודד בדרך של תפילות בבית כנסת, לימוד תורה וגמרא. אני יותר מתמקדת בעשייה, פגישות, טלפונים ושיחות עם מקבלי החלטות. הנושא של האמונה התחזק אצלי אבל לא כמו אצל בעלי. התחלתי לשמור שבת ועל טהרת המשפחה, קריאת תהילים, ברכות השחר, אלו דברים שלא עשיתי לפני. אני כל הזמן בשיחות, פגישות אירועים. אתמול עשינו בכפר גנים, שכונת מגורינו בפתח תקוה, חלוקת תמונות של דניאלה שתושבים לקחו ופיזרו בכל העיר. אין היום תחנת אוטובוס ומקומות מסחריים שלא יראו את התמונה של דניאלה. מנסים לעשות אירועים שיעלו את המודעות להחזרת החטופים. אני גם בתקשורת מנסה כמה שיותר, יש לי תקופות שאני מתראיינת יותר".
איפה את בעניין ההפגנות?
"אני לא הולכת להפגנות. רק אחרי רצח השישה הלכתי כי היה כעס או תסכול שגרמו לי להתנהג אחרת. אני חושבת שמה שיכול להזיז דברים זה הקשר הישיר מול מקבלי החלטות ולשים להם את זה מול הפנים. אני לא רואה שהפגנות עוזרות. אני לא חושבת שזה תורם לקרוא להחלפת הממשלה ואני לא חושבת שזה נכון להחליף ממשלה כעת. אני קוראת למי שנמצא במוקד קבלת ההחלטות שיעשה מה שצריך לעשות וייקח את ההחלטות הנכונות. אני פחות בגישה של אנטי, יותר בגישה של לרתום לטובת העניין. ככה אני עושה עם קבוצת הורים שנפגשים, זאת הדרך הנכונה לפעול".
אנחנו מדברים יום לפני ערב שמחת תורה. בטח מדובר בתקופה קשה במיוחד.
"זו תקופה מאוד קשה, במיוחד כשאנחנו מדברים רגע לפני החג שדניאלה נחטפה בו, אז זה אפילו יותר קשה".
את אופטימית שדניאלה תחזור?
"אני חייבת להיות אופטימית. אם לא הייתי אופטימית שדניאלה תחזור לא הייתי יכולה לקום בבוקר ולתפקד. יש רגעים שאני יותר אופטימית ויש שפחות, אבל היום אני יותר אופטימית מאשר לפני שבוע".
רות רזניק, הרצליה
לו יהי, לו יהי. אנא לו יהי. כל שנבקש אנא לו יהי. בהמון אהבה ותקףוה