יעל רוזנבוים עם ציוד למפונים, צילום פרטי
יעל רוזנבוים עם ציוד למפונים, צילום פרטי

המחשבים, ההורות והילדים: כך מסייעים תושבים מהשרון למשפחות המפונות

זה התחיל באוקטובר, עם סיוע למשפחות מפונות שהתאכסנו במלון פרימה ונמשך עד היום. "אני מודה על הזכות להתנדב, על ההכרות עם נשמות יפות ומקווה שלא נצטרך יותר מיזמים כאלה", אומרת יעל רוזנבוים

פורסם בתאריך: 14.6.24 08:42

ההתנדבות המרגשת של תושבים למען המפונים מהצפון ומהדרום: גם היום, שמונה חודשים לאחר השבת השחורה ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, נמשכת ההירתמות הנפלאה של תושבים מאזור המרכז למען מפונים מהצפון ומהדרום. אחת מהם היא יעל רוזנבוים, שהחלה בפעילות זמן קצר לאחר המלחמה יחד עם רבים וטובים, פעילות שנמשכת גם כיום.

זה התחיל בהתארגנות של תושבים מהאזור לעזרה בקליטת המפונים במלון פרימה מילניום באזור התעשייה ברעננה. מי שהייתה ממובילות ההתנדבות היא יעל רוזנבוים, יועצת הנקה והורות ופעילה חברתית מרעננה, שסיפרה השבוע איך הכל החל: "בתחילת המלחמה שמעתי שיש מפונים במלון ברעננה. מיד יצאתי להתנדב במה שאני עושה הכי טוב: הנקה והורות, זאת מתוך המחשבה שיש נשים בהריון ונשים לאחר לידה שבכל הבלאגן והחרדה של העקירה מהבית, צריכות להתמודד גם עם ההורות שלהן וגם עם הטיפול בתינוקות קטנים. כשהגעתי למלון, מעבר להתנדבות בתחום שלי, גיליתי שיש צורך עצום בארגון בהמון תחומים. ראשית, המלון לא היה בנוי לקליטה כל כך מסיבית של אנשים. הגיעו משפחות עם ציוד בסיסי והן היו צריכות ביגוד, הנעלה ואוכל, כאשר בית המלון סיפק רק את ארוחות הבוקר. בנוסף, עלה הצורך בתעסוקה לילדים ופעילויות שונות לכולם. אפילו את המתנדבים הרבים שהגיעו היה צריך לארגן לצוותי עבודה כדי להיות יעילים בתוך כל הכאוס שהיה".

מתנדבים רבים הגיעו בהמוניהם עם רצון טוב לעזור. קהילות שלמות התארגנו להכין ולתרום אוכל לכמות עצומה של משפחות. צוותים של מתנדבים פעלו במיון, סינון ואספקה של תרומות ציוד הכרחי וביגוד. צוותים התנדבו לעזור בטיפול נפשי ורגשי ובסיוע נוסף לצרכים שעלו אצל המפונים.

מימין יעל רוזנבוים, ג'וש, רונן מזרחי, לירן אקנין צילום פרטי

מימין יעל רוזנבוים, ג'וש, רונן מזרחי, לירן אקנין צילום פרטי

יחד עם זאת,  יעל מציינת כי אחד הדברים החשובים היה לדאוג לילדים המפונים למחשבים וכך נולד למעשה החיבור למיזם הנפלא הארצי של "עוטפים במחשבים", שנמשך עד היום. יעל מספרת: "כבר בימים הראשונים זיהיתי צורך במחשבים עבור הילדים שנעקרו מבתיהם. היה חשוב שהילדים ישמרו על קשר עם החברים לכיתה. באותו הזמן קהילות שלמות פונו לבתי מלון שונים ברחבי הארץ. לטובת החוסן הנפשי ואחר כך גם בפן הפרקטי של הכנת שיעורי בית, היה חשוב שיהיה לפחות מחשב אחד במשפחה. מצאתי את עצמי פונה לציבור באזור השרון ומבקשת תרומת מחשבים. ההיענות הייתה מרגשת. אנשים פרטיים ומנכ"לים של חברות פנו אליי והחלו להזרים אלי מחשבים .מצאתי את עצמי עטופה בעשרות מחשבים שהיה צריך למיין, לתקן ובעיקר להכין כל מחשב ומחשב למסירה, כלומר, לפרמט ולהתקין כל מה שצריך על מנת שהילדים יוכלו לעבוד עם המחשבים".

יעל, איך התקדם הפרויקט בהמשך?

"לא יכולתי לטפל לבד בכל כך הרבה מחשבים כך שתוך יום-יומיים הילדים יוכלו להשתמש בהם. שוב פניתי לקהילה הנפלאה ועוד באותו הלילה התייצבו לצידי במלון מתנדבים כפר סבאים: לירן אקנין ורונן מזרחי,  הבעלים של רים מערכות, שהחלו לעמול במרץ לטיפול במחשבים. נרתמו למשימה המון אנשים ומספר חברות כמו: ZoomInfo, Base, Qognify, Monday, DriveNets.

ספרי לנו על מקרים מרגשים שקרו לך.

"במהלך חלוקת המחשבים במלון, קיבלתי כמה פניות מיוחדות כמו אמא לארבעה ילדים, כולם בגילאי בית ספר, שאמרה שהיא לא יודעת איך תסתדר כי כל המפגשים בזום יוצאים פחות או יותר באותה השעה, או מורות שבעצמן היו צריכות מחשבים כדי לתקשר עם בית הספר והתלמידים. ב"ה הצלחתי לתת מחשבים לכל מי שהיו זקוקים ואפילו נשארתי עם עודף. לאחר שסיימתי להעניק לכל המפונים ששהו במלון מחשבים, נשארו לי עוד מחשבים ותרומות המשיכו להגיע, אז לקחתי את המיזם המקומי שלי וחברתי למיזם הארצי הנפלא "עוטפים במחשבים" כחלק מצוות המתנדבים שסיפקו עשרות מחשבים לילדים, צעירים ומבוגרים בכל רחבי הארץ כולל בים המלח ובאילת. נסעתי לשם בעצמי עם התרומות, זה היה מרומם נפש".

יעל ממשיכה ומספרת על הפעילות שנמשכת גם כיום: "נוצר צוות מרכזי של כ- 20 פעילות ופעילים מכל הארץ, כולנו ללא הכרות מוקדמת. בין יוזמי ומניעי מיזם "עוטפים במחשבים" נמצאים מעיין ליאור, אדוה גבע, נדב ליברמן, חלי פפושדו ואוהד ישראלי – כל אחד עזר בתחומו וההתנדבות המשותפת הייתה חוויה אדירה". במסגרת המיזם יצרנו שיתופי פעולה גם עם עמותות שונות, בהן "מחשב מהלב", "מתחשבים", ו"מחשבים ומחבקים" של אחים לנשק, שממשיכות לתרום אלפי מחשבים למשפחות מפונים ונזקקים בכל רחבי הארץ, כולל הקמה של כיתות לימוד לפי הצרכים שעולים מן השטח כולל לאוכלוסיית הגיל השלישי".

זה בטח סיפוק גדול לתרום כך למשפחות המפונים.

"סיפוק ענק. מלחמת חרבות ברזל הראתה שוב את פניהם היפות של אזרחי ישראל. כל אחד יכול לתרום משהו, לא צריך להיות עשיר גדול או מומחה מקצועי. לפעמים רק לשבת להקשיב למישהו, זו תרומה אדירה. חוויית ההתנדבות מעשירה ופותחות צוהר לעולמות שאולי לא הכרנו לפני. אני מודה על הזכות להתנדב, על ההכרות עם נשמות יפות ומקווה שלא נצטרך יותר מיזמים כאלה כי כל המפונים ישובו לביתם. בהזמנות זו חשוב לי להפנות את תשומת הלב שיש לנו עדין חטופות וחטופים בעזה שיש לנו החובה המוסרית והערכית לעשות הכל על מנת שישובו הביתה".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר