"אני רק מבקש את הזרע של הבן שלי ואז נעזוב ולא נחזור לעולם"

עמרי שחר, קצין חיל הים, נהרג בתאונת דרכים ביוני 2012 והוא בן 25. אחרי שהמדינה סירבה לאשר את בקשת הוריו להביא לעולם נכד מזרעו של עמרי, התירה להם שופטת בית משפט לענייני משפחה, בהחלטה תקדימית עולמית, לגדל בעצמם בביתם את הילד כבן. הילד אמור להיוולד ללא מעורבות הורה ביולוגי כתוצאה מהפריית זרעו באמצעות תרומת ביצית מתורמת אנונימית, ביצית שלאחר הפרייתה תושתל ברחמה של אם פונדקאית שתלד את התינוק.

לאחר הפסיקה לטובת המשפחה, ערערה המדינה על ההחלטה. הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי קיבל בינואר השנה את ערעור המדינה וקבע שהזוג שחר לא יוכל להביא לעולם ילד מזרע בנם. ראש ההרכב, השופט צבי ויצמן, קבע כי "נדרשים אנו להוכחה ברורה כי רצון המנוח היה להביא ילד מזרעו אשר יינטל בנסיבות וגורל שכזה. לא הובאו ראיות ברורות כי המנוח חפץ היה כי הילד שיוולד לו יוולד לעולם של יתמות מלידה, מבלי שיהא נוכח בחייו אף אחד מהוריו הגנטיים, לא אבא ולא בעלת הביצית ולא האם היולדת. אין מדובר בהמשכיות טבעית, המשכיות שמנוח סביר יכול היה לדמיין בעיני רוחו קודם לפטירתו ולרצות בה".

בקשה של בני הזוג לערער לעליון נדחתה על ידי השופט מני מזוז. עכשיו מתכוננים אשר ואירית שחר לקרב הבא, עתירה לבג"ץ ותביעת המדינה וכל הגורמים האשמים, לדבריהם, במות בנם.

"התחלנו את התהליך הזה כשהייתי בן 50", אומר שחר, "היום אני בן 56. המדינה פשוט מעכבת אותנו. המדינה היא זו שהתנגדה וביקשה אישור של בית משפט, ואנחנו עשינו את זה. עשינו הכל לפי החוק. עמדנו מול מיטב המומחים, אתיקה, פסיכולוגיית הילד, שכול, מסוגלות הורית, פסיכולוגים קליניים ואפילו מבחינת ההלכה. כולם נתנו חוות דעת ובסופו של דבר השופטת פסקה שטוב לו לילד לגדול אצלנו ולתת לנו את המבחנות. אז למה המדינה שוב מתנגדת? אין פה צד שלישי. אנחנו לא מתכוונים לוותר.

"בנובמבר בשנה שעברה המדינה החליטה שאין לנו זכות על זרע בני. זה מאבק קשה אבל אין פה שאלה בכלל, כי אין מישהו בעולם שלא רוצה דור המשך לילדים שלו, שהם יתבגרו ויתחתנו וימשיכו בחייהם. מה ביקשנו? שיאפשרו לנו לקחת את המבחנות, להפרות אותן ולהביא ילד, המשכיות לבן שלי?".

ולמה לא פניתם לבת הזוג לשעבר שתהרה מזרע הבן?

"לבת הזוג שהיתה לבן שלי יש בן זוג אחר כיום, והיא המשיכה בחיים שלה, ולכן היא לא יכולה לעשות את זה, להביא לנו ילד מהזרע של הבן שלנו. חוץ מזה שאנחנו לא נעשה לה את זה. אתה לא יכול לעצור בחורה צעירה בת 27 שרוצה להמשיך הלאה בחיים שלה. אם זה היה מגיע מיוזמתה זה משהו אחר, אבל היא רוצה להיות כמו כולם".

בימים אלו הוקרן בערוץ יס דוקו הסרט הדוקומנטרי, "מדינת ישראל נגד אירית ואשר שחר". שידור הסרט עורר ברשתות החברתיות מחדש את הדיון אם המדינה צודקת בהחלטה למנוע מהוריו לעשות שימוש בזרע בנם. "את הסרט על הבן שלנו עשו חצי שנה אחרי שהוא נהרג והוא שודר רשמית השנה בפסטיבל הסרטים בחיפה, לפני פחות מחודש. הוא גם שודר בהקרנת בכורה בסינמטק תל אביב וביס דוקו. הקשר בינינו לבין הבמאית שירלי ברקוביץ נוצר במסגרת עמותת אור למשפחות. זו עמותה שמסייעת לאלפי הורים שכולים בכל מיני דרכים, לא בתמיכה כספית אלא בליווי ההורים, מארגנת להם אירועים, מלגות, הרמת כוסית בחגים, ממש כמו משפחה שתומכת. כולל ייעוץ זוגי להורים, דברים לנשמה ובתמיכה נפשית, להוציא את ההורים השכולים מהשכול, שיחזיקו בחיים".