כניסת השבת בהרצליה: 17:23
יציאת השבת: 18:23
פרשת ויקרא
צחי וייס מספר על פרשת השבוע
להקריב ולקרב
השבת נתחיל בספר "ויקרא", אשר רובו עוסק במצוות הקורבנות, דיני טומאה וטהרה, הכוהנים ועבודת המשכן.
הפרשה שלנו פותחת בעבודת הקורבנות:
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"
הרב קוק (מאורות הראיה, ירח האיתנים עמ' קלה-קלו) מתייחס לקשר בין התשובה למזבח והקרבת הקורבנות, ושם כותב:".. הרבה טעמים נאמרו בענייני הקרבנות בדברים העומדים ברומו של עולם, אך בפשוט יש לומר טעם, שהרי כתב רבינו יונה החסיד ז"ל (שערי תשובה א, לא) שעיקר התשובה מעיקריה הוא לכבוש תאוותו, מפני שהתאווה היא שורש לכל העבירות, וכאשר יתקן אותה יתקן העבירות. אך יש בזה עצה יותר נחוצה, דהיינו שלא די שיכבוש את תאוותו מדבר הרשות, ואין צריך לומר ח"ו דבר איסור, רק שעוד יחזיק במעוז, שאותן התאוות יכניס בקדושה לתורה ומצוות ויראת ה', ובאופן כזה יתהפכו עוונותיו לזכויות.
והנה בפשט עניין קרבן בעל חיים הוא כמו שיש בהליכה אחר התאווה בענייני הגוף, ראש לכולם הוא עניין אכילה ושתייה, וכמו שכתוב בתנא דבי אליהו שיתפלל שלא ייכנסו אכילה יתירה לתוך מעיו. ועניין הקרבנות הוא שבשר הוא ראש לתאוות האכילה כדין זולל וסובא שאינו נעשה כי אם על ידי סביאת יין וזולל בשר כדברי חז"ל (סנהדרין ע, א), ע"כ הוא מקריב זה לפני השי"ת להראות שהוא משבר תאוותו. וזה שאמר הכתוב: וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ, כמו עניין הקרבן להקריב הכח המתאווה לכבוד השם יתברך, כן נקבל על עצמינו בשפתינו באמת".
יש דרגה של כבישת וריחוק התאוות (והלוואי שנזכה למשהו ממנה בחיינו בקניין אמיתי), ועל גביה ישנה מדרגה נוספת – להעלות את כל הכוחות ולקרבם אל המזבח, אל רצון ה'.
מצד אחד להקריב על גבי המזבח את הבהמיות שלנו, ומצד שני לקרב ולהעלות את הכוחות אל הקודש.
שבת שלום!
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות