אורלי אתאייש, ששירתה 30 שנה במשטרה והגיעה לדרגת רב פקד, לא דמיינה שהחיים שלה ישתנו מן הקצה אל הקצה בנסיבות מצערות. בחודש ספטמבר 2020, אתאייש, בת 54, תושבת כפר סבא, גילתה כי היא חולה בסרטן הריאות ומצבה הידרדר. כל זאת, כשהקורונה מסביב רוחשת וגועשת.
בראיון מיוחד היא מספרת על תהליך גילוי שארך חצי שנה שהוביל למקום אחד, בלתי נמנע, סרטן. "התחלתי לעשות עבודות יצירה אחרי הפרישה מהמשטרה, ואז לפתע הרגשתי כאבים בכתף, ייחסתי את זה לעבודות. זה היה תהליך הדרגתי של חצי שנה עד ששבקתי. בחודש האחרון לפני הגילוי לא יכולתי בכלל לזוז וללכת. במהלך סדרת הבדיקות קיבלתי את הבשורה".
שתפי ברגעים בהם קיבלת את הבשורה הקשה?
"אני חושבת שכל הזמן ידעתי, הרגשתי שמשהו לא בסדר. אחרי שעשיתי את הביופסיה בבי"ח מאיר בכפר סבא נתנו לי מועד להגיע לקבלת התוצאות ואחר כך התקשרו והקדימו בשבוע. אז כבר אמרתי את זה בקול רם. התקשרתי לאחי ואמרתי לו שבטח יש לי סרטן. כשהרופא בישר לי רשמית לא בכיתי, כבר ידעתי. לקחתי את הכוחות שלי וניתבתי אותם להתגבר ולא להתעצב על מר גורלי. השארתי את כל הביורוקרטיה לאחי".
מי היה שם לצדך ברגעים הקשים?
"המעגל הראשון – אמא שלי, אחי, אחותי וחברים, בלעדיהם לא הייתי פה. וכמובן הרופאה שליוותה אותי וטיפלה בי, ד"ר נטלי מימון. הייתי שבועיים לסירוגין בבי"ח עם טיפולים והקרנות, הם לא עזבו אותי לבד לשנייה. כשחגגתי יום הולדת ב-22.11 התאספו כ-30 אנשים וחגגו לי למטה. לאחר מכן, עברתי לגור אצל אמא שלי וכל הזמן הייתה תנועה של אנשים אלינו".
איך הרגשת מבחינה בריאותית?
"הייתי על כיסא גלגלים, לא יכולתי לעשות כלום".
היו מחשבות על מוות?
"האמת, לא ממש חשבתי על זה, אולי בתת מודע. זה לא משהו שהתעסקתי בו ביום יום. ניתבתי את המחשבות למקום חיובי".
אורלי אתאייש לפני גילוי המחלה
נס חנוכה
הטיפול הכימי והביולוגי התחיל עם נר ראשון של חנוכה בדצמבר שנה שעברה. הטיפול הוא קומבינציה של תרופות אימונותרפיות בשילוב שני סבבים של כימותרפיה. אחרי שני טיפולים אליהם הגיעה אורלי על כיסא גלגלים, היא החלה להראות שיפור ולזוז. אורלי משתפת: "בהתחלה קיבלתי מיטה שהייתה מיועדת לחולים קשה, כשהורידו לי את המיטה, כבר התרגלתי ורציתי לחזור אליה, כי היה קצת כיף עליה".
המפגש עם הרופאה שלה בבי"ח מאיר, ד"ר נטלי מימון רבינוביץ', היה הרגע בו הבינה אורלי כי היא בידיים בטוחות: "היא המלאך השומר שלי. בפעם הראשונה אצלה הייתי במצב טוטאל-לוס, שקלתי 40 ק"ג ועל כיסא גלגלים, מחוקה. היה בה משהו בעיניים שקשה להסביר במילים, ידעתי שהיא תעשה הכל בשבילי. היא המליצה על טיפול חדש יחסית, שקיבל אישור אבל כמעט לא נוסה. היא התעקשה לתת טיפול שהאמינה שיציל אותי", משתפת אורלי.
כיום, אחת לשלושה שבועות היא ממשיכה להתייצב לטיפולים וכבר הספיקה לעשות שלוש הדמיות, האחרונה לפני שלושה שבועות והמצב נראה טוב מתמיד. אורלי כבר שוכרת דירה לבדה וחזרה לחיים מלאים".
במבט לאחור, היית יכולה לדמיין את השנה האחרונה?
"ממש לא. אבל אני אגיד משהו שיישמע הזוי – לא רק שזו לא השנה הכי קשה שהייתה לי בחיים, אלא זו הייתה השנה הכי מלמדת. למדתי על עצמי כ"כ הרבה דברים, גיליתי בי חמלה. אחרי כ"כ הרבה שנים במשטרה, אתה קצת הופך אדם קצת יותר קשה. למדתי שאני יכולה לעשות הכל. כשאתה נמצא בפרשת דרכים כזו אין לך יותר מדי ברירה".
קיננו בך תחושות כעס ואשמה?
"אני נשבעת שלא, הבנתי שזה לא יעזור".
אורלי מתעקשת להעביר מכאן מסר אישי לרופאה שהצילה את חייה: "בלעדיה לא הייתי פה, יש לי איתה חיבור אלוהי. היא אישה מושלמת שהחזירה לי את החיים. אני חבה לה את חיי, כמו שאני חבה למשפחתי, לחבריי ולתרופה".
ד"ר נטלי מימון רבינוביץ
"היא הייתה בסכנת חיים"
ד"ר נטלי מימון רבינוביץ', מנהלת השירות לגידולי ריאה במכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, שהייתה אחראית על הטיפול באורלי אתאייש, מספרת על המפגש עם אורלי מהזווית שלה: "כשאורלי הגיעה אליי היא הייתה במצב כללי מאוד ירוד ובסכנת חיים. בטווח הקצר המטרה הייתה לעזור לה להשתפר ולחיות, בזמן שאח שלה סידר וארגן את הכל מסביב. היא קיבלה 4 תרופות – שתיים ביולוגיות ושתיים כימותרפיות, כששתי הראשונות נחשבות מיוחדות. בגלל משקל גופה הירוד לא היה ברור אם היא תצליח לעמוד במשלבים האלה, אבל עשינו התאמה אישית עבורה".
הפתיעה אותך הצלחת הטיפול?
"זה פרוטוקול חדש יחסית, הוא קיים רק כשנה. כן הופתעתי מההתאוששות המהירה כאשר ממצב של סכנת חיים מיידית, היא פשוט קמה על הרגליים תוך שני טיפולים, ממצב של חצי סיעודית – חזרה להיות עצמאית".
רוצים להישאר מעודכנים?
האם היא יצאה מכלל סכנה?
"אורלי מגיבה יפה לטיפול, היא נראית נהדר, היא בחורה מרשימה ויפה שחוזרת לחיים. עוד קשה לדעת מה צופן העתיד, אבל סביר שהיא תמשיך להגיב יפה".
ד"ר מימון רבינוביץ' מזהה כי החלמתה של אורלי החלה בחג החנוכה עם גרף שיפור מתמיד עד חג הפורים האחרון: "הסיפור מאוד מרגש, זה קרה בחנוכה שנה שעברה בנר הראשון, אורלי הגיעה לטיפול הראשון, ממש נס חנוכה. באותה עת, הבת שלי תרמה סביבונים עם ברכות לחולים במחלקה. נתתי לאורלי באופן אישי את הסביבון של הבת שלי מתוך מקום בלב. ההוכחה האמיתית שהגידול נסוג בצורה משמעותית הייתה בפורים, חג של שמחה, קיבלנו את תוצאות ה-ct והיה שם שיפור משמעותי. אז יש פה שילוב של נס אישי ושמחה, אור-לי, האור שהיא קיבלה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות