חול המועד סוכות כבר כמעט כאן, כאשר ישראלים רבים מנצלים את הזמן לטיולים. לצדם, כמו בכל סוכות, ישראלים רבים ידרימו אל מעבר לגבול, אל האהבה הגדולה שלהם, חופי חצי האי סיני, לבלות את ימי חוה"מ על החול הלבן, בחושות האותנטיות ובמלונות. המטיילים לחצי האי קיבלו זריקת עידוד משמעותית, כאשר שרת התחבורה מרב מיכאלי החליטה בשבוע שעבר להסיר את המגבלות על כמות האגרות למעבר טאבה.
רגע לפני, סיפרו לנו ארבעה חובבי סיני גדולים על חוויותיהם, ובעיקר מה זה סיני עבורם.
"אנחנו הישראלי מקלקלים את סיני"
עופר בר טל הוא בן 58, יליד אילת וגר כיום במושב ירחיב, הוא לבטח אחד מהמטיילים היותר מזוהים עם חצי האי. הוא מנהל רומן כבר 50 שנה עם המקום, ובין לבין מנהל בפייסבוק קבוצת אוהבי החושות בסיני, כשעוד קודם ניהל את קבוצת אוהבי סיני. עופר מקפיד לנסוע לפחות פעמיים בשנה לחצי האי הדרומי, ולא פחות מ-15 יום בכל נסיעה. הפעם האחרונה שלו שם הייתה בחודש מאי השנה. הוא מבקש לא להסגיר את היעד המועדף שלו, אבל כן הסכים לחשוף שהמיקום הוא צפונית לדהב, ליד הבלו-הול, לשם הוא נוסע לרוב עם בת זוגו. "אני לא אוהב את ההמון והבלגן, אני מחפש תנאים בסיסיים", הוא אומר. "אנחנו הישראלים מקלקלים את סיני, הורסים אותו לאט, לאט, אבל בטוח. עד לפני כמה שנים בקושי היה מאוורר בחדרים, היום כבר יש מזגנים, והמחירים עלו משמעותית בחמש השנים האחרונות", אומר עופר.
עופר בר טל בסיני
מה גרם לך להתאהב בסיני?
"בתור ילד בן 5 לקחו אותי לשחות בפיורדים שם, זה היה החצר האחורית שלנו, כבר מאז".
איך אתה מרגיש לגבי המצב הביטחוני?
"ההרגשה היא שבטוח, יש הרגשה טובה. בשנים האחרונות המצרים מאוד מקפידים במחסומים ובבידוק".
מרגישים את השפעת הקורונה על סיני?
"בשלב הראשון המעבר היה סגור. אחר כך הורידו את המכסה ל-300 איש ביום שרשאים לעבור. עם הזמן העלו ליותר מ-1,000 ועכשיו הסירו לחלוטין את המגבלה".
יש עלייה של נוסעים לסיני בתקופת החגים?
"בטח. לדעתי, סיני כבר מתמלא. יש פסטיבל גדול בסוכות בנואייבה, שנדחה פעמיים בגלל הקורונה. אני מאמין שסיני כבר מתמלא. אני גם די. ג'יי, פתחתי את הפסטיבל הקודם".
מה זה סיני בשבילך?
"וואו, סיני זה המפלט ולא כברירת מחדל. מפלט מכל הבבילון שקורה פה. סיני בשבילי זה לא לנסוע למלון שבוע ולחזור, זה להיות בחושות כמו אבותינו. לחיות פשוט, להיות על המים, לאכול טוב וטרי. לפעמים אני מקנח בבית מלון בסוף".
מתי אתה נוסע שוב לסיני?
הייתי אמור להיות עכשיו בסוכות, אבל ביטלתי. עניין של תחושת בטן. ויתרתי על הרבה יותר מרק טיול. אם הכל יהיה רגוע, מניח שאסע בנובמבר".
מורן אוחיון ובעלה בסיני
"האהבה שלי לסיני התחילה מזמן, בגיל 20"
מורן אוחיון מפתח תקווה, חוגגת באוקטובר 38, היא נשואה ואמא לשלושה ילדים. הפעם האחרונה שביקרה בחצי האי הייתה לפני קצת יותר משנה וחצי, ממש לפני פרוץ הקורונה. כשהתבשרה על ביטול מכסת האשרות – היא לא ידעה נפשה מרוב אושר: "עוד רגע קניתי אגרת כניסה בשוק שחור", היא צוחקת.
הפעם מתכננת משפחת אוחיון לנסוע עם הילדים לטאבה. "אישית הייתי מעדיפה את דהב, אבל זו נסיעה ארוכה יותר ולא הייתי רוצה שהילדים יאבדו סבלנות. זה יהיה בטח באחד המלונות שם", מספרת מורן.
מה מיוחד במקום שתיסעו אליו?
"מדובר בריזורט מהמם. בריכות, ירוק, מדשאות, מלון ברמה גבוהה, מינימום ישראלים".
באיזה הרכב אתם נוסעים, מה התדירות?
"בדרך כלל זה פעמיים בשנה ובהרכב זוגי. האהבה שלי לסיני התחילה מזמן, בערך מגיל 20".
מה מושך אותך לסיני?
"השקט והיופי, החופים המושלמים והלבנים, מחירים סופר מושלמים והעניין שבאמת אפשר לנוח בכיף, והכל במרחק קצר מאילת. במחיר של חופשה משפחתית באילת אני יכולה לנפוש בסיני אחת לשלושה חודשים ולהתפנק".
קיים אצלך חשש מבחינה ביטחונית?
"ממש לא. בישראל אסירים ביטחוניים נמלטים חופשי. בסיני מרגיש בטוח, כי אנחנו הפרנסה שלהם".
ראס אבו גלום צילום ליאור קפלן
"יש שקט, מדבר, כיף. נופים שאין בארץ"
ליאור קפלן הוא בן 34, ומתגורר בשכונת גליל ים בהרצליה. הוא מנהלת את תנועת צופי ים בארץ. למרות גילו הצעיר יחסית, ליאור יורד לסיני לפחות חמש פעמים בשנה. להבדיל מרוב הישראלים, הוא מקפיד לנסוע גם לאזור ההרים המבודד. "הפעם האחרונה שהייתי בסיני זה היה בשבוע שעבר בראש השנה, אני ובת הזוג שלי שהינו שם שבוע יחד עם חברים", הוא מציין. "לפני הקורונה הייתי נוסע 5-6 פעמים בשנה. עכשיו נהיה קצת יותר מסובך, אז אני נוסע קצת פחות. אני נמצא שם בין מספר ימים ועד שבוע. בשנה שעברה הייתי בחל"ת מהעבודה, נסעתי לשבועיים לבד לסיני דרך איסטנבול, כי הגבול היה סגור".
יש לך יעד מועדף בסיני?
"אני מאוד אוהב לטייל בהרים, בהר הגבוה בסיני – סנטה קטרינה. זה גוש הרים מאוד גבוה בדרום סיני שמגיע עד 2,600 מטר. אני מטייל הרבה באזור הוואדיות, בפסגות של ההרים. כל זה שעה נסיעה מדהב. בטיול האחרון היינו בהרים שלושה ימים ואחרי זה נסענו לדהב ומשם ירדנו לראס אבו גלום, שזה בין נואייבה לדהב".
מה מושך אותך באזור ההרים?
"יש שקט, מדבר, כיף. נופים שאין בארץ, הרי גרניט. תושבים בדואים אמיתיים שחיים בשטח. בארות ומעיינות ומסלולי מים במדבר, כי זה מאוד גבוה, ובכלל מאוד נעים".
רוצים להישאר מעודכנים?
מתי התחילה האהבה הזו שלך לסיני?
"לפני 5 שנים, כשנסעתי בפעם הראשונה לסיני. זו הייתה תקופה שלא נסעו הרבה, היה פחד להגיע לסיני. ומאז נסעתי עוד הרבה".
אתה חושש כיום מהמצב הביטחוני?
"כלום, שום חשש. יותר מפחיד אותי להסתובב בעיר העתיקה בירושלים. אני מרגיש בסיני בבית, אני סומך מאוד מאוד על הבדואים וגם יש הרבה מחסומים ונוכחות מצרית בכל מקום. אני מרגיש מאוד בטוח".
מתי אתה צפוי לנסוע שוב לסיני?
"בחנוכה בטוח אסע לכמה ימים, אולי גם לפני אם אצליח למצוא איזה סופ"ש".
יש לך זיכרון משמעותי מחצי האי הדרומי?
"לפני כמה שנים בסנטה קטרינה היה חנוכה וגם חג המולד, ישבנו ישראלים לצד בדואים מוסלמים ומצרים נוצרים וגם כמה חבר'ה מאירופה וחגגנו יחד. בתקשורת מראים הרבה על השנאה והרע שיש בין בני אדם, אבל יש הרבה אנשים טובים שיכולים לחיות ביחד, לא משנה מאיזו דת או מדינה הם".
מאוריסיו מלי בסיני
"היה סוג של פוסט טראומה מהפיגועים, אבל כיום אין לי חשש"
מאוריסיו מלי הוא בן 44, תושב כוכב יאיר, נשוי ואב לארבעה ילדים. מלי היה בסיני לפני 17 שנה, כאשר הייתה התקפת טרור רצחנית על מוקדי תיירות. 17 שנה מאז הוא לא היה בסיני, עד לפני חודשיים.
במתקפת הטרור בסיני, אשר התרחשה בתאריך 7 באוקטובר 2004, מוצאי שמחת תורה, בוצעו שלוש התקפות של מכוניות תופת כנגד שניים ממוקדי התיירות הישראליים המרכזיים בחצי האי. המתקפה בוצעה בו זמנית בשני האזורים: מלון הילטון טאבה, בסמוך לעיירה טאבה השוכנת בסמוך לגבול ישראל-מצרים, וחוף ראס א-שטן, הממוקם בסמוך לעיירה נואיבה במזרח סיני, כ-50 קילומטר מדרום לקו הגבול. במהלך המתקפה נהרגו 34 איש ונפצעו 171, חלקם ישראלים. מאוריסיו שהה אז דרומה יותר מאיזור הפיגועים, במלון הילטון נואיבה, אבל הטראומה הייתה חזקה. מאוריסיו: "הייתי עם אשתי, בת דודה שלה ובעלה במלון הילטון נואיבה בזמן שהתפוצצו המטענים. לא היינו בסכנה, אבל זה כמובן בדיעבד. לא ידענו את זה בזמן אמת. זה לחלוטין השפיע עליי לא לנסוע במשך תקופה ארוכה. לולא הפיגועים הייתי חוזר לסיני מוקדם יותר בוודאות".
מלי מספר על אהבתו לסיני, ומתלונן על מחירי התיירות באילת הסמוכה. הוא בטוח שלמחירים יש השפעה על התיירות הגוברת לסיני. לפני חודשיים כאמור הוא חזר לסיני אחרי 17 שנות הפסקה ומתכוון לבקר מעתה בחצי האי בתדירות גבוהה יותר. "הייתי בסך הכל פעמיים בסיני, הפעם הראשונה לפני 17 שנה והפעם האחרונה לפני חודשיים. הייתי אמור לרדת שוב לסיני ולחרוש שם, אבל לא הספקתי, כי סגרו. אני מקווה מאוד לנסוע ממש בקרוב, רוצה מאוד לטייל דרומה עד שארם".
מה מיוחד עבורך בסיני?
"צלילות, אוכל טוב, מלונות מפוארים, ובכלל, אפשר לנסוע עם הרכב הפרטי ולראות הכל בדרך, פחות בעניין של חושות. אני אוהב גם את השקט, השלווה, החופים הקסומים".
האם למחירי החופשה בארץ יש השפעה מבחינתך על ההחלטה לרדת לסיני?
"חד משמעית, כן. לדעתי, אם היו מאפשרים טיסות ישירות לשארם, התיירות באילת הייתה יורדת בין 20-30% לפחות. הרבה פוליטיקה מעורבת, כאשר מחירי החופשות באילת לא סבירים בשום קנה מידה. אילת הפכה לעיר תיירות לעשירים או לכאלו שלא יכולים לטוס, בפרט לאור מגפת הקורונה, בזמן שלא ניתן או קשה מאוד לטוס עם ילדים".
יש לך מיקום מועדף בסיני?
"כל חוף והקסם שלו, כל חושה והבעלים שלה עם המנות הייחודיות והחוף המיוחד. עוד לא ראיתי הכל, אבל מתכוון לנסוע בקרוב שוב עד שארם למספר ימים ולבדוק גם את מלונות היוקרה שם".
אחרי הטראומה שחווית ב-2004,אין לך חששות?
"לא, אין לי חשש כלל. ב-2004 ואמנם הייתה סוג של פוסט טראומה, אבל עברו הרבה שנים וניכר שהמצרים עושים מאמץ לביטחון מוגבר בכל חצי האי – מחסומים רבים, כוחות שיטור רבים ובדיקות רכבים".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות