כניסת השבת: 19:02
יציאת השבת: 20:00
צחי וייס מספר על פרשת השבוע, פרשת אמור:
בפרשה שלנו, אמור, מופיעה פרשיה ובה סקירה על החגים בדגש על פרטי המצוות שיש לקיים בכל חג.
לפני הפסוקים המפרטים כל חג וחג מופיעים הפסוקים:
" דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי.
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם ".
המפרשים התקשו מדוע מופיעה השבת בפרשיה העוסקת במועדים.
הרי השבת היא קבועה וקיימת מששת ימי בראשית, ואילו החגים כתובים בתורה אך זמנם נקבע בלוח השנה על פי עדים וחכמי בית הדין.
השבת היא שבועית, ואילו החגים אחת לשנה.
רש"י כתב: "מה עניין שבת אצל מועדות?
ללמדך שכל המחלל את המועדות מעלין עליו כאילו חילל את השבתות, וכל המקיים את המועדות כאילו קיים את השבתות "
רוצה לומר שעל אף שלשבת ישנה מבחינה מסויימת תוקף וקדושה יתרים על המועדות, והיינו יכולים לטעות ולחשוב שהמועדות אשר נקבעים על ידינו פחותים מהשבת ואולי אף לזלזל בהם. לכן התורה מצמידה את השבת לצווי על המועדות ובכך נותנת תוקף לחגים.
בשם הגאון מוילנה מובא הסבר מעניין:
הפסוק אינו עוסק כלל ביום השבת, אלא בחגי השנה. וכך יש להבינו –
ששת ימים תעשה מלאכה = אלו שישה ימים טובים בהם יש היתר למלאכת אוכל נפש (בישול ועוד לשם הכנת המאכלים): חג ראשון ושביעי של פסח, חג שבועות, יום אחד של ראש השנה, חג ראשון של סוכות והיום אחרון שמיני עצרת – סה"כ שישה ימים.
"וביום השביעי שבת שבתון" – זהו יום כיפור הנקרא שבת שבתון, שמקודש משאר המועדים, ובו אסורה כל מלאכה כלשון הפסוק.
כל חגים אלו הם מלבד שבתות השנה.
לפי הסבר זה יום כיפור מקבל דגש מיוחד על פני שאר ימים טובים בשל קדושתו היתרה.
שבת שלום!
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות