משפחת תורג'מן: "לא פגשתי את ההורים שלי כחצי שנה"
מי חוגג: יפעת ויוסי תורג'מן ושלושת הילדים: דניאל בן 10, אביתר בן שמונה ויעל בת חמש. מתגוררים בהרצליה. "את הסדר נקיים השנה בחיק המשפחה המורחבת, כ-13 איש", מספרת יפעת. "ההורים שלי חזרו בשבוע שעבר מקנדה, אחרי חצי שנה שהיו שם, הם ביקרו את שני האחים שלי שמתגוררים בקנדה. הם כרגע בבידוד ויחזרו ישר מהבידוד לסדר אצלנו. עוד יגיעו לחג האחים הרווקים של בעלי, בני דודים של ההורים שלי ואולי זוג חברים, זה מתחיל להראות כמו סדר אמיתי. את ארוחת החג אני מבשלת ומכיוון שיש טבעונית על השולחן אז יהיו גם מנות טבעוניות, סלטים וקינוחים. עוד יהיו בחג את כל הברכות וקציצות הירק של סבתא של בעלי, שהרבה פעמים הן נאכלות לפני שהן מגיעות לשולחן. את הסדר ינהלו בעלי יוסי ואבא שלי גרשון, אבל אצלנו כולם קוראים בהגדה, כל אחד קטע אחר. כמובן, אנחנו נחביא את האפיקומן".
משפחת תורג'מן
הסדר בסגר: "בפסח הקודם עשינו את הסדר עם המשפחה הגרעינית, אנחנו לא עשינו את הסדר בזום, מאחר והאחים שלי מתגוררים בקנדה ויש הפרשי שעות, מה גם, שפחות התחברתי לזום וזה היה לי מוזר לחגוג את החג בצורה כזו. הסדר היה מאוד מיוחד, קראנו בהגדה, התלבשנו בבגדים חגיגיים והייתה אווירה מאוד נחמדה. השנה גם הילדים קראו בהגדה, מה שבשנים קודמות פחות קרה, כי הם היו צעירים. כמובן השולחן היה ערוך חגיגי, התפנקנו במאכלים שאנחנו אוהבים. מה שהיה לי קצת עצוב, זה שההורים שלי שמתגוררים בצפון, חגגו את הסדר לבד. אחותי שמתגוררת בקנדה ויש בינה לבינינו שש שעות הבדל, עשתה את החג בזום עם ההורים שלי. בדרך כלל האחים שלי מגיעים לארץ בחגים, לפחות אחד מהם, ולצערי עכשיו זה לא כך. אבל בכל זאת הצלחנו להוציא מתוך המצב את הטוב. בראש השנה עשינו ארוחת בוקר חגיגית עם חברים, כי בערב היה סגר".
מדד ההתרגשות: "יש התרגשות מאוד גדולה וכן יש לחץ. זה כיף להיפגש ביחד, במיוחד שלא פגשתי את ההורים שלי כחצי שנה ולא התראינו. כולם ובמיוחד הילדים, כבר מחכים לחג".
# # #
משפחת ורדי
משפחת ורדי: "יש בעיקר תחושה של חזרה לשפיות"
מי חוגג: לירון, סער ושתי הבנות – הדר בת תשע וחצי וניצן בת שש, גרים בכפר סבא. "את הסדר אנחנו עושים השנה אצל המשפחה של אשתי בגבעת אלה, באזור עמק יזרעאל", מספר סער. נהיה כ-14 אנשים: האחים של אשתי ובני הזוג, סבתא של אשתי, שתחגוג השנה 91 ונחגוג לה את יום ההולדת הנוכחי וכן את יום ההולדת הקודם, שבגלל הסגר לא חגגנו לה. עוד יהיו דודים ובני דודים ואת כל האוכל מכינות הדודה של אשתי והסבתא, שדואגת לנו למאכלים טעימים. את הסדר מנהל הדוד של אשתי וכל מי שרוצה קורא בהגדה. מה שיפה במשפחה של אשתי זה קיבוץ הגלויות, יש משהו מאוד ישראלי ואותנטי בכמה דורות שחוגגים ביחד ולוקחים את הטוב מכל העולמות, מאכלים מהמטבח הפולני והתוניסאי והרבה אווירה של ביחד ושותפות".
הסדר בסגר: "בפסח שנה שעברה היינו בהרכב מאוד מצומצם, רק ארבעתנו. חילקנו את הסדר בזום בין המשפחה שלי למשפחה של אשתי. מצד אחד זה היה עצוב, כי זו הייתה תקופה שלא ידענו מה יעלה בגורל הקורונה ולאן זה הולך והייתה תחושה מאוד קשה של חוסר וודאות. אבל מצד שני היה בסדר הזה איזה קסם. ערכנו את השולחן לחג, קראנו בהגדה והתלבשנו חגיגי. בנוסף, שרנו בצוותא תושבי רחוב השרון, את השיר 'אחד מי יודע', כולם יצאו למרפסות והיה בזה איזה סוג של ביחד, של שותפות גורל. מה שכן היה חסר לנו זה המשפחתיות, ההורים של אשתי והסבתא שאנחנו מאוד קרובים אליהם. את ראש השנה חגגנו אצל אחי. לפני כניסת החג היינו אצל אחי הגדול בהוד השרון, יחד עם האחיינים שלי והיה מאוד מיוחד".
מדד התרגשות: "יש בעיקר תחושה של חזרה לנורמליות, חזרה לשפיות, בהחלט התחושה שהגל שסחף אותנו לאורך שנה שלמה, נמצא בדעיכה מאוד חזקה והתחושה שעוד קצת ואנחנו שם. הבנות מחכות לחגוג את פסח יחד עם המשפחה. לפני כחודש חגגנו יום הולדת שש לבת שלנו בבית אצלנו והסבתא והסבא הפתיעו אותה, אחרי כמעט שנה שהם לא יצאו מהבית".
# # #
משפחת גולן
משפחת גולן: "ההכנות לא פשוטות, אבל זה מרגש"
מי חוגג: ענת ויוסי גולן ובני משפחתם, מתגוררים ברעננה. "חג הפסח זה חג מאוד מיוחד שאנחנו אוהבים והשנה נעשה סדר מאוד גדול, כמו שאנחנו רגילים לעשות, יחד עם האחים שלי, ההורים, הילדים והנכדים", מספרת ענת. "אנחנו נעשה את הסדר אצלנו בבית ונהיה בסביבות ה-20 איש. אני עושה את רוב הבישולים. אני שילוב של רוסיה, קווקז וחלב ויש אצלנו מגוון של מאכלים. אני עושה קישואים ממולאים עם אורז, כי יש לי צמחונים, מפרום ומפרום חצילים, עוף ממולא, קציצות פרסה, בשר מיוחד ובעיקר הרבה דברים טובים", היא מוסיפה בחיוך. "את הסדר מנהל יוסי וכולם קוראים בהגדה, מלבד הקטנטנים שלא יודעים לקרוא ושרים מה נשתנה. בסוף ההגדה אנחנו משחקים זוג או פרד עם הילדים ושרים כמובן את כל השירים. בסך הכל זה מאוד משמח שחוגגים יחד, זו לא תקופה פשוטה, גם בעסק שלי 'ענת ווינטאז – יד שנייה, שהיה סגור המון זמן והיה בהפסד, אני מרגישה התאוששות לקראת החג".
הסדר בסגר: "בחג הקודם היינו יוסי ואני לבד כי הילדים מתגוררים מחוץ לרעננה, מה גם שהיה סגר והיה צריך לחגוג רק המשפחה הגרעינית. היה בזה משהו נחמד, משהו אחר, לקחנו את זה בצורה מאוד חיובית וחגגנו את החג על בוריו. התלבשנו חגיגי וערכנו את השולחן, קראנו את הברכות וחלק מהסדר היינו עם הילדים בזום. בישלתי את המאכלים שאנחנו אוהבים ושלחתי גם לילדים והיה מאוד טעים. דווקא בגלל שאתה לבד אתה רוצה שהחג יהיה יותר מיוחד ובעיקר הסתכלנו על החצי הכוס המלאה. ברור שהיינו שמחים לעשות את החג עם כולם, אבל החג לא היה עצוב, כי עצב זו מילה קשה. הוא היה אחר וייחודי".
מדד ההתרגשות: "יש התרגשות מאוד גדולה. חג פסח הוא חג מאוד מיוחד, ההכנות לא פשוטות, אבל הוא חג מרגש. זה סוג של התרגשות, בכלל אחרי הקורונה ובתקווה שאנחנו כמעט אחרי, יש התרגשות גדולה לחגוג כולם ביחד. החגים זה משהו מרגש, כולם מתכוננים ושמחים, כולם מגיעים מאוד יפים וזה מאוד חשוב לשמר את זה. בחג משקיעים יותר, עורכים שולחן ומשתדלים יותר".
# # #
משפחת אייאש
משפחת אייאש: "אנחנו מאוד מתרגשים לחגוג ביחד"
מי חוגג: הדס, שמעון וארבעת ילדיהם מתגוררים בשכונת אם המושבות בפתח תקוה. לחג השנה יצטרפו אמא של הדס, אחותה, גיסה והילדים וכן אחיה ומשפחתו שמגיעים מהצפון. השנה צפויים להיות כ-19 איש. "אנחנו מאוד מתרגשים לעשות את החג כולם ביחד", משתפת הדס, "את האוכל מכינות אני ואחותי ולצד הברכות, כמובן יהיה דג עם פולים, צלי בשר, אסאדו והרבה סלטים. אצלנו המרוקאים יש על השולחן יותר סלטים מאשר אוכל", היא מוסיפה בחיוך. את הסדר ינהלו שמעון, בעלה של הדס יחד עם גיסה איציק: "אצלנו בחג כולם קוראים בהגדה, כל אחד בתורו, כמובן יש את שירי החג. מה שמיוחד אצלנו זה שיש את הטקס של המרוקאים שמעבירים את הקערה של הסדר מעל הראש של כולם יחד עם השיר 'יצאנו ממצרים', עוברים אחד אחד וזה מאוד מיוחד. השולחן יהיה ערוך בצורה מאוד יפה וחגיגית וזה חג שאנחנו מאוד אוהבים".
הסדר בסגר: "כמו כל עם ישראל, עשינו את סדר פסח בבית עם המשפחה המצומצמת לצד הזום. מצד אחד היה מאוד מוזר לשבת בבית ולראות את המשפחה בזום ולדעת שכל אחד עושה את החג לבד רק עם המשפחה המצומצמת שלו. אבל מצד שני זה גם היה מאוד ייחודי להיות יחד עם המשפחה האישית שלך, לתת יותר תשומת לב לבית ולמשפחה ולוותר על הריצות עם הסירים והמחשבות מה נקנה, מה נאכל ואצל מי נתארח. זכינו להיות עם המשפחה שלנו, עם הילדים, וזה היה כיף. היינו בזום יחד עם המשפחה, זה גם היה נחמד, למרות שהיה קצת ארוך ושונה ובנוסף, פתחנו את הדלתות בקומה שלנו וכל השכנים הצטרפו יחד לשירת חד גדיא. וכמובן לא וויתרנו גם על המימונה ועשינו חגיגה אצלנו בקומה, אנשים ירדו בקפסולות והיה ממש כיף ושמח, שמענו מוזיקה, אכלנו מופלטות וכמובן שמרנו על החוקים. גם את ראש השנה חגגנו בחיק המשפחה, רק אנחנו, אמא, אבא והילדים וכמובן הדלת הייתה פתוחה לשמוע את החג אצל השכנים".
מדד ההתרגשות: "ההתרגשות גדולה. זה תמיד כיף לחגוג ביחד כל המשפחה, במיוחד אחרי שהרבה זמן לא עשינו חג עם אחי ועכשיו הוא מצטרף אלינו. לצערי, אבא שלי לא איתנו, אבל הוא נמצא למעלה ויהיה יחד איתנו, אנחנו נחגוג פה והוא שם. פסח זה שולחן החג שהוא הכי אהב, הוא היה שמח לראות שכולנו ביחד מאוחדים וחוגגים. את החג השני אנחנו עושים אצל חמי".
# # #
משפחת פלס
משפחת פלס: "הילדים מתרגשים לחגוג עם כל המשפחה"
מי חוגג: שרון, אלי והילדים ליאן בת 13, מיתר 10.5 ורום בן שש וחצי. מתגוררים בשכונת פסגות אפק בראש העין. "את הסדר הקרוב נחגוג עם ההורים שלי שמתגוררים בעיר, המשפחה שלנו יחד עם המשפחה של גיסתי", מספרת שרון, "נהיה כ-30 איש, שזה נחשב לסדר קטן, בדרך כלל אנחנו כ-40-50 איש. אני מקווה שמזג האוויר יאפשר לחגוג את הסדר במרפסת של ההורים. את הסדר ינהל אבא שלי יוסי יחד עם אחי ירון. אצלנו כולם קוראים בהגדה וכולם משתתפים כולל הילדים. את האוכל מכינות אמא שלי ואני, אני בנוסף אחראית על העיצוב והעריכה של השולחן, שזו אחת האהבות שלי. כמובן יש את הדגים שהם חובה, בשר, ממולאים ותוספת. אנחנו מחביאים את האפיקומן וקונים מתנות לכל הילדים. אנחנו לא מדלגים על אף ברכה וכל אחד מקבל בכוס אישית אגוזים טחונים וסילן, שזו החרוסת שלנו. בדרך כלל אנחנו גם ממתגים וכותבים חג שמח ומשקיעים", היא מוסיפה בחיוך. עד לפני ארבע שנים התגוררה משפחת פלס בפתח תקווה בשכונת כפר גנים ב', שנתיים לאחר שעברו לראש העין הצטרפו ההורים שלה: "את ראש השנה חגגנו יחד עם ההורים, כי הם מתגוררים קרוב אלינו יחסית, אחי שמתגורר בפתח תקוה, לא חגג איתנו".
הסדר בסגר: "כמו כל עם ישראל, את הסדר בפסח בשנה שעברה עשינו בבית. מבחינת התארגנות אמא שלי ואני בישלנו. הכנו אוכל כפול וככה נהנינו משפע ומגוון של טעמים. מה שכן, היה מאוד עצוב לחגוג לבד מצד אחד, לדעת שההורים שלי חוגגים רק עם אחותי והאחיינית שלי שמתגוררות עם ההורים. אבל מצד שני, הפכנו את זה למשהו ממש כיפי. זו הייתה חוויה אחרת, חוויה חיובית. זה היה מאוד אינטימי, כולנו קראנו בהגדה כולל הילדים, עצרנו והסברנו להם על הקטעים. בדרך כלל ההגדה רצה והפעם היה בזה סוג של קסם. לא הייתי רוצה שזה ימשיך כל שנה, אבל בכל זאת זה היה מיוחד ולא הייתי רוצה לפספס את זה. מה שכן, התחלנו עם זום משפחתי וסיימנו בקינוח עם הזום המשפחתי עם ההורים שלי ואחי, את הסדר כל אחד עשה בנפרד. כמובן ערכנו שולחן והתלבשנו חגיגי ולכל ילד קיבל על הצלחת שלו מתנה אישית וברכה".
מדד ההתרגשות: "ההתרגשות מאוד גדולה, בעיקר הילדים מתרגשים לחגוג עם כל המשפחה, להיות כולם ביחד. לקחנו את זה כל השנים כמובן מאליו וזה לא ברור מאליו בכלל. אנחנו מאוד אוהבים לחגוג ביחד כמשפחה, יש משפחות שאוהבות לחגוג בבתי מלון, אנחנו מעדיפים בבית, היינו פעם אחת בבית מלון והצטערנו, אין כמו האווירה הביתית בערב החג".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות