לשמור על המתנה | מאחורי פרשת השבוע וזמני כניסת ויציאת השבת

זמני כניסת השבת בהרצליה: 16:52

יציאת השבת: 17:49

צחי וייס מנכ"ל עמותת גרעין תורני הרצליה

פרשת השבוע, פרשת "בשלח"

לאחר יציאת מצרים והמעבר בים סוף, המצרים כבר לא ברקע ובני ישראל מתחילים את מסעם הארוך במדבר.
עוברים כמה פסוקים ושלושה ימים והעם צמא למים ומתלונן למשה.
ממשיכים עוד קצת ומגיעים למדבר סין ורעבים לשבוע מלחם.
ה' פונה אל משה עם סטרטאפ: לחם מן השמיים.
לחם מיוחד –
יורד מן השמיים, אך נלקט מן הארץ.
משלוח מיוחד לכל אחד לפי המגיע לו – Wolt/תן ביס של דור המדבר.
ללחם מתווספת הוראה ברורה – יש ללקוט כל יום לאותו יום, ואין להותיר ליום אחר.
זהו לחם אמונה.

יש לך היום מה שאתה צריך, אל תעלה ספקות "מה אוכל מחר?".
וביום השישי בני ישראל מופתעים למצוא מנה כפולה – לחם משנה.
כאשר שואלים את משה לפשר הדבר, נענים שבשבת המן-כולים יהיו סגורים, ולכן ביום שישי מכינים לשבת מה שנדרש.
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.
שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת – לֹא יִהְיֶה בּוֹ" (שמות ט"ז , כ"ה).

להפוך להיות בני חורין זה קשה.
לא להיות משועבד לעבדות, לעבודה, לנוחות.
לא להיות עבדי הזמן, אלא מקדשי הזמן.
דווקא לכן, קיבלו בני ישראל ערב יציאתם מעבדות לחרות את המצווה של קידוש החודש וקדושת הזמנים.
האם אני מסוגל לעבוד ששה ימים ולנוח ביום השביעי?
לא לדאוג כל יום מה יהיה מחר?
לאכול כמה שצריך, ולא להותיר כשלא צריך?
אני בן חורין או עדיין משועבד..?

" רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם… וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי"
כותב הספורנו בפירושו לתורה: התבוננו כי ה' נתן לכם השבת, ואין זו מצווה בלבד, אלא מתנה שלא ניתנה לזולתכם, כמאמר חכמים: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני חפץ ליתנה לישראל".

קיבלנו מתנה.
יהי רצון שנדע לשמור עליה.

שבת שלום!

# דבר התורה מוקדש לזכרו של אלי (אליעזר) שפר ז"ל – נפל בעת שירותו הצבאי בט"ז שבט תשמ"ח במרומי נפתלי – גבול הלבנון.
באחד ממכתביו כתב: "היום יום שישי עוד מעט תיכנס "המלכה", ועלי יהיה לקבלה כשאני נושא אפוד ונשק, ונוסע בקומנדקר לאורך הגדר…אני מקווה שהמלכה תתחשב במצבי, ותראה בנו משמר כבוד".