ארבע שנים לאחר שהסניף האחרון של גלידריית "גלידות אריה" המיתולוגית נסגר, נפתחה לפני כחודשיים, בשיא משבר הקורונה, גלידריה חדשה בשם "גלידות אריה" במרכז הרצליה ברחוב סוקולוב 32 על ידי רונן מסילתי. עד לפני חצי שנה היה במקום סניף של ד"ר לק שאותו ניהל מסילתי ולאחר שהרשת נסגרה פנה מסילתי לבעליה של גלידות אריה אבי אינגבר. פגישה בין השניים הולידה את הגלידריה מחדש ושלל הטעמים המוכרים והאהובים של גלידות אריה מוגש שוב ללקוחות שהתגעגעו כל כך לגלידה שהפכה לנוסטלגיה.
לא סתם פנה מסילתי לאינגבר. הוא עבד בייצור גלידות במפעל של גלידות אריה ברחוב הס בהרצליה במשך כשנתיים לפני גיוסו לצבא ולאחר מכן עבד בסניף של גלידות אריה בבניין האופרה בתל אביב עד שנסגר בסוף שנות ה-90. אינגבר חלם להחיות מחדש את המותג גלידות אריה לפני שיישכח ולדבריו הצעתו של מסילתי נחתה עליו משמיים. האם השניים חוששים שמשבר הקורונה יפגע בחלום שלהם? הם מקווים לטוב. כבר עכשיו מסילתי מספר כי הוא עובד שעות רבות בגלידריה, שיש הרבה ביקוש ומצב המכירות מצוין. בראיון מיוחד לצומת השרון הם מספרים על החלום שהתגשם ועל עוד חלום אחד – לפתוח סניף נוסף בחוף השרון, שם נפתח לפני 45 שנה הסניף הראשון של הגלידריה המפורסמת.
"לפני חצי שנה כשרשת ד"ר לק נסגרה התחלתי לחפש אפשרויות חדשות", מספר מסילתי, בן ה-48, "לפני יותר מ-30 שנה אחי חיים, שעבד במפעל של גלידות אריה במשך עשרות שנים וייצר את הגלידות עד שנפצע לפני כמה שנים ולא יכול היה להמשיך, הכיר לי את גלידות אריה והצטרפתי אליו לייצור הגלידות. הייתי אז בן 15 בערך ועבדתי שם עד שהתגייסתי. מאוד אהבתי את העבודה ומאז אני בעסקי הגלידות. אחרי הצבא פתחתי כזכיין של גלידות אריה סניף בבניין האופרה בתל אביב שפעל ארבע שנים ולפני כ-12 שנה פתחתי גלידריה משלי כזכיין של ד"ר לק ברחוב סוקולוב בעיר. כשחשבתי לפתוח את הגלידריה שלי לפני כ-12 שנה פניתי אז לגלידות אריה והצעתי להיות זכיין שלהם אבל זה לא התאים להם אז וזה לא יצא לפועל.
"אחרי שד"ר לק פשטו רגל ישר חשבתי על גלידות אריה שתמיד רציתי להיות חלק ממנה ושזו הזדמנות עכשיו להניע את המותג מחדש. ישבתי עם אבי, הבעלים של גלידות אריה, שאהב את הרעיון שלי לפתוח את גלידות אריה מחדש ולייצר שוב את הגלידות שכולם אוהבים וזוכרים. מאז אבי מלווה אותי בכל התהליך ותומך בי. מרגע ההחלטה חיפשתי מקום עם מכונות מיוחדות וישנות שבהן הכינו אז את גלידות אריה. זה לא היה קל ובסוף מצאתי בצומת סגולה מקום עם שתי מכונות כאלה. אני מייצר את הגלידה פעם-פעמיים בשבוע במשך חמש-שבע שעות לפי המתכונים המקוריים של גלידות אריה ואני ממש נהנה מהייצור שלהן שחייב להיות מדוייק. תהליך הייצור שלהן ארוך משמעותית מאיך שמייצרים גלידה היום – במקום חמש דקות זה לוקח 20 דקות לכל טעם. אני עוד זוכר איך מכינים את הגלידות מאז שעבדתי במפעל ברחוב הס. זה משהו שלא שוכחים. אני עושה הכל כדי לעשות טוב ולהביא לכולם את הגלידה שהם כל כך אוהבים. הבאתי את הבשורה להרצליינים ואני גאה בכך".
בגיל עשר, לאחר שאבי התייתם מהוריו, גידל אותו דודו, אריה אינגבר, ניצול שואה שעלה מפולין שהקים את גלידות אריה ב-1958 ואותה ייצר תחילה בביתו בנחלת עדה. אבי היה בפנימייה וכשהיה מגיע לביקור היה מצטרף לדודו ויחד היו מוכרים גלידה לתושבי העיר באמצעות עגלה עם קרח יבש שאיתה הסתובב בין בתי הספר, הבתים והחנויות. "היינו מסתובבים יחד עם עגלת הגלידה שהיתה על תלת האופן ומוכרים לבתי הספר בעיר", נזכר אינגבר, בן 67 היום, "אבא שלי עבד עם אח שלו אריה במפעל שהיה לנו ברחוב הס, שם הם ייצרו גלידה. זה התגלגל יפה ועם השנים הגלידה תפסה תאוצה וכל תושבי הרצליה והסביבה אהבו את גלידות אריה. אחרי שהשתחררתי מהצבא, ב-1975, פתחנו את הסניף בחוף השרון. ביליתי הרבה זמן בחוף השרון ומכרתי גלידות. בקיץ הייתי עובד 20 שעות ונשאר עד השעות הקטנות של הלילה. אני זוכר שהיינו לוקחים מים מלוחים מהים ושופכים מסביב לגלידריה וזה היה מונע מזבובים לבוא לגלידה.
אריה משמאל, עם חולצת המשבצות. אבי מימין עם החולצה הלבנה
"היו לנו הרבה סניפים באיזור המרכז ומכרנו 24 טעמים, בהם הטעמים המיוחדים של המשמש, התות והמקופלת. עם השנים דוד שלי אריה נפטר בשיבה טובה בגיל 93, בשנת 2006. השותף שלי, בן דוד שלי שלמה, נפטר בטרם עת בשנת 2009. העובד המסור שלנו חיים מסילתי נפצע ולא היה יכול לעבוד ואני נשארתי לבד. זה כבר היה כבד עלי. הייתי נשוי עם חמישה ילדים והיה לי קשה לעבוד 18-16 שעות ביום. לצערי, לא היה מישהו עם תעוזה שימשיך את גלידות אריה עם הערך המוסף והטעם המיוחד שלה שכולם מכירים. ואז הגיע רונן וביחד החזרנו את גלידות אריה לחיים. רונן בעל הבית ואני נותן לו את החסות של השם ואנחנו מסתדרים טוב ויש הבנה. רונן עובד קשה מאוד ונותן את כל כולו ויש לו תודעת שירות שלמד ממני בזמן שעבד אצלנו – לתת שירות עם חיוך ולהיות לארג'. במכירה של גלידה אתה צריך להיות לארג' ולהלהיב את הלקוחות. כשמכרתי גלידה הייתי אומר ללקוחות 'איזה כיף שבאתם' ומספר להם על הטעמים שלנו – וניל ושוקולד, תות ומשמש ומקופלת נהדרת. אני שבע רצון מהגלידה שהיא אכן הגלידה המקורית. הגענו למוצר שאני פשוט מצדיע לטעמים של הגלידה ואני חי אותם. בגוף שלי במקום דם זורמת גלידה. להפתעתי גלידות אריה צפה, יש היענות ואנשים באים ומפרגנים. זה כל כך כיף שלא שוכחים את גלידות אריה ושזה מותג בהרצליה כל כך הרבה שנים".
אבי אינגבר בגלידריה הישנה
חשבת אחרי שסגרתם את הסניפים שיום אחד המותג גלידות אריה יחזור?
"לא חשבתי. היתה לי מועקה וצביטה בלב שאף אחד מהמשפחה לא מינף את הגלידה ולא רצה להמשיך עם העסק וחששתי שאנשים ישכחו את גלידות אריה. אמנם אני בריא ושמח, אבל אני כבר בן 67. פתאום הגיע מלאך משמיים ואומר לי אברהמל'ה, תריץ משהו ותעשה משהו חדש כי שואלים עליך ועל הגלידות בכל הרצליה. זה מאוד דירבן אותי להחיות שוב את גלידות אריה ואז הגיע רונן ויצא לי בינגו. לא יכולתי לבקש יותר טוב מזה. אני מכיר את המשפחה יותר מ-30 שנה והם אוהבים גלידה ומכירים מה זה גלידה טובה והגלידריה נמצאת עכשיו בהרצליה ליד בית הכנסת הגדול והאנשים שמחים. אני מאוד שמח שיצא לי חיבור שהוא באמת מתאים לי לשם, למוניטין לאהבה לגלידה. ואולי עוד נחזור לחוף השרון".
איך הסביבה מגיבה לכך שגלידות אריה נפתחה שוב?
מסילתי: "אי אפשר להסביר כמה האנשים התגעגעו לגלידות אריה. הם טועמים את הגלידה ולא מאמינים שהם אוכלים שוב גלידות אריה וישר מבקשים קילו גלידה. הם אומרים לי 'זה לא יכול להיות, זה חלום'. גלידת המשמש הכי פופולרית אצלנו, כמו פעם, והיא לא קיימת באף מקום. לא עשיתי בכלל פרסום למקום ואנשים שומעים על הפתיחה של גלידות אריה מפה לאוזן. בהתחלה הייתי מחלק קצת טעימות. המחירים שלנו הם הכי זולים בהרצליה ואנשים אומרים שזו הגלידה הכי טובה. יש לנו יותר מ-20 טעמים ואנחנו עושים משלוחים וגם אפשר לבוא ולקחת בלי לשבת, כמובן בהתאם לתו הסגול. קילו של גלידה עולה 79 שקלים וכדור אחד בגביע עולה 15 שקלים".
אחד הסניפים הישנים של גלידות אריה. צילום ניר קידר
פתחתם בזמן הקורונה את העסק ואנחנו נכנסים לחורף. אתם לא חוששים שזה יפגע בעסקים?
מסילתי: "אני ממש לא חושש ואני מאוד מאמין במוצר. הקורונה ממש לא פגעה במכירות. להיפך, המכירות שלי עלו דרמטית ביחס למה שמכרתי כשהייתי זכיין של ד"ר לק. אין לי זמן אפילו לגרד את הראש עכשיו. אנחנו פתוחים עד אחת בלילה. אני מקווה שאני אעמוד בהספק כי אני סניף אחד שבא לתת מענה לתשעה סניפים שהיו. אני מאמין שכרגע אני מגיע רק לחמישה אחוזים מהלקוחות שהיו לגלידות אריה. אני מתנחם בזה שעכשיו חורף, למרות שעדיין הרבה אנשים קונים גלידה ואני מקווה שאצליח בינתיים להתארגן קצת".
אינגבר: "בגלל הקורונה יש פחות עבודה בכל הארץ, אבל אני אופטימי. למרות החורף אנשים מגיעים לטעום גלידה טעימה. אני מגיע למקום כמה פעמים בשבוע וכולם מכירים אותי בעיר עם בלוריתי המתנפנפת והחיוך שלי, מצטלמים איתי, מספרים לי זיכרונות מגלידות אריה, מברכים שפתחנו את גלידות אריה ושמחים שיש מקום כזה. אפילו בתקופה הזאת של הקורונה חשוב לי להגיע למקום ולתת לכולם תחושה טובה שזה אמיתי ושזה גלידות אריה המקורית. זה נחמד לי ועושה לי שמחה וטוב בלב שיש היענות כל כך גדולה ומדהימה ושתושבי הרצליה שמחים. זה חלום שהתגשם".
אבי אינגבר (מימין) ורונן מסילתי
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
מוטי קריסטל
כאחד שמכיר את ההסטוריה של גלידת אריה ואת אבי אינברג באופן אישי עוד מנחלת עדה ורוצה מאוד שתצליחו, מציע לכם לעשות חישוב מחדש של המחיר.זה לא מחיר עממי ולא תואם את התקופה. משפחה עם ילדים ההוצאה גדולה מדיי. אנשים יוותרו על הטעם הנפלא של פעם בגלל המחיר וזה חבל.