היכנסו למפה האינטראקטיבית וגלו: באיזו שכונה בהרצליה יש סיכוי גדול יותר להידבק בקורונה?

כל אחד מאיתנו היה רוצה לדעת מה מצב התחלואה בשכונה שבה הוא מתגורר. נתונים חשובים מאוד לגבי מצב התחלואה בשכונות ומפת הסיכון של העיר, מצויים אצל דודי אליאס, סמנכ"ל לקוחות ופיתוח עסקי בחברת פוינטס – חברת יעוץ והטמעה, אשר בונה את גבולות השכונות ומספקת נתונים שונים של פילוח האוכלוסייה בכל שכונה ברחבי הארץ לגופים רבים במגזר העסקי והציבורי, וביניהם גם למשרד הבריאות. גולת הכותרת היא כאמור מפת הסיכון מבחינת הקורונה של כל עיר לפי שכונות, מפה אינטראקטיבית המתבססת על נתוני תחלואה שונים ומתעדכנת בתדירות גבוהה.

אליאס מסביר: "באתר העירייה כל מרכז העיר הרצליה, הכולל כ- 14 אלף משקי בית, לא מחולק לשכונות כלל (הנתונים באתר העירייה מבוססים על נתוני פיקוד העורף; מ.ט.ל). יתרה מכך, בפועל, קיימות שכונות באזור זה כגון שכונת ויצמן, שיכון עממי, נווה עובד וגורדון. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת את האזור הזה ל-11 אזורים סטטיסטיים, עליהם מפורסמים נתונים דמוגרפיים כגון סך תושבים, התפלגות גילאים ועוד. המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) מחלק את האזור ל-4 שכונות בלבד, אשר גבולותיהן אינם חופפים לגבולות האזורים הסטטיסטיים. כתוצאה מכל כך הרבה סוגים של חלוקה וחוסר התאמה בין הנתונים, נוצרת בעיה חמורה של היכולת לנתח את הנתונים הדמוגרפיים ברמת שכונה. אנחנו בפוינטס, מחלקים אזורים אלו, וכך גם במרבית מרכזי הערים בארץ, לשכונות אשר גבולותיהן מתבססים על נתוני הלמ"ס והשמות מוגדרים בעיקר לפי השמות הרווחים בפי התושבים – למשל 'הירוקה', 'הצעירה', 'הירוקה המערבית', או על פי הרחובות התוחמים אותן. נתונים אלו משמשים את משרד הבריאות בהגדרה ובניתוח של אזורים או שכונות בהיבט של תחלואה ביחס למספר תושבים וכמובן עבור מגוון רחב של ניתוחים מרחביים שוטפים".

# # #

שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות וחברת פוינטס אינו חדש והחל כבר בשנת 2017, אבל בתקופת הקורונה הוא עלה מדרגה, כאשר המפות והניתוחים של החברה מסייעים למשרד בניתוח הנתונים ובקבלת תמונה מדויקת ומפורטת יותר לגבי מצב התחלואה. "משרד הבריאות בחר להשתמש בנתוני חברת פוינטס כבסיס נתונים מדויק ומפורט יותר מנתוני הלמ"ס וכל רבעון הם מקבלים קובץ מעודכן עם מפת השכונות. בימים אלה כמובן הקשר יותר הדוק", מסביר אליאס, "עד היום כשמשרד הבריאות הגדיר את התחלואה במגזר החרדי, הם ציינו זאת על פי ערים ופספסו את השכונות החרדיות. בפגישה שקיימנו עם משרד הבריאות ועם פרופ' רוני גמזו, הסברנו להם שלא נכון לדבר ברמה של ערים אדומות, אלא להתייחס לכל עיר ברמת השכונות שלה. כי לדוגמה יכול להיות שעיר מסוימת היא בכלל ירוקה אבל יש מספר שכונות שהן אדומות ולכן לא צריך לסגור את כל מערכת החינוך בעיר, אלא רק בשכונות נקודתיות. על פי הנתונים שאנו אוספים אשר מתבססים על נתוני משרד הבריאות אנו יכולים לאפיין כל שכונה ולמפות כל עיר. ניתן לנתח את התחלואה לפי המגזרים, שכונות, מצב סוציואקונומי וכמובן שצריך להתייחס למספר התושבים בכל שכונה. כי ייתכן שיש בשכונה אחת מספר חולים גדול, אבל מספר התושבים בה קטן ולהיפך".

# # #

על הבסיס הזה עורכים בחברה מפת מסוכנות לכל הערים בארץ. המפה מציגה את רמת הסיכון על פי ניתוח הנתונים אשר נאספים על ידי החברה אשר משקללת אותם כדי לדעת את רמת הסיכון בכל שכונה. "המפה היא איננה חלופה למפת הרמזור", מדגיש אליאס, "אלא היא הבנה שלנו של הנתונים שאנחנו אוספים מהשטח".

אליאס מוסיף ומסביר: "רמת מסוכנות היא רמת הסיכון להידבקות באזור. רמה 1 היא הנמוכה ביותר ורמה 5 היא הגבוהה ביותר".

אילו פרמטרים לוקחים בחשבון בבניית מפת מסוכנות?

"מספר החולים הפעילים, מספר החשיפות ומקומות שבהם הסתובבו חולים, מספר מבודדי הבית, קצב גידול ותחלואה וכן את ההשתייכות המגזרית של התושבים, מדד סוציואקונומי וצפיפות אוכלוסייה. אנחנו מספיקים נתונים חיצוניים סטטיסטים על האוכלוסייה ומשתמשים בנתונים שמשרד הבריאות מספק באתרים שלו".

להלן רשימת מדדי הסיכון על פי שכונות בהרצליה. כאמור רמה 1 היא הנמוכה ביותר ורמה 5 היא הגבוהה ביותר. מרבית השכונות בהרצליה משויכות למדד 1, ובמדד 4 ו-5 יש שכונה אחת בכל מדד.

מדד סיכון 1:
אזור התעשייה והמרינה; גורדון; גליל ים; המרכז הבינתחומי וסביבתו; הרצליה החדשה; הרצליה הירוקה; הרצליה פיתוח ;נווה אמירים; נווה עובד; נוף ים – שיכון עולים; קרית ספורט; קריית שחקים.

מדד סיכון 2:
גבעת הסופר והרצליה ב'; הרצליה הצעירה; נווה ישראל; פועלים, צמרות-גני הרצליה-שיכון דרום.

מדד סיכון 3:
ויצמן; יד התשעה; שיכון עממי.

מדד סיכון 4:
נווה עמל.

מדד סיכון 5:
נחלת עדה וגן רש"ל.

ליחצו כאן כדי להיכנס למפה האינטראקטיבית של פוינטס עם נתוני התחלואה בהרצליה לפי שכונות

(הקישור הוא למפה מעודכנת להיום, המפה באתר פוינטס מתעדכנת מדי כמה ימים)

מפת רמת הסיכון של השכונות בהרצליה. באדיבות חברת פוינטס

טבלת נתוני השכונות של הרצליה:

ומה קורה בערים השכנות?

היכנסו כאן למפה האינטראקטיבית של כפר סבא

היכנסו כאן למפה האינטראקטיבית של רעננה

# # #

אליאס עובד בחברת פוינטס החל משנת 1999. "החברה נוסדה בשנת 1995 ואני הצטרפתי כמה שנים אחרי. התחלתי בתור עבודת סטודנט והתקדמתי בכל קשת התפקידים בחברה", הוא מציין. החברה נותנת ייעוץ בנושאי תובנות מרחביות (Location intelligence), לחברות גדולות בארץ במגזר העסקי והפרטי כגון קופות חולים, חברות ביטוח, בנקים, חברות אשראי, רשתות קמעונאות ועוד, ומסייעת בניתוח השטח, שימור לקוחות, גיוס והעמקת פעילות וניהול סיכונים ובניית בסיסי נתונים ייחודים.

איך זה נעשה בפועל?

"כדי לתת לארגון המלצה איפה מומלץ לו לפתוח את הסניף הבא שלו, אנחנו מנתחים את נתוני הארגון ואוספים מידע תומך מהסביבה. אנחנו לומדים על האוכלוסייה שגרה מסביב, מנתחים את שווי הלקוח לחברה, בונים מודל חיזוי שאומר מה הכדאיות לפתוח חנות או סניף באותה שכונה ומה הצפי לפדיון נכון להיום וגם בעתיד הבינוני, עוד שנתיים וחמש שנים, על בסיס נתוני בנייה עתידיים".

דודי אליאס

והחיבור הנוכחי מול משרד הבריאות, הוא בטח מאתגר במיוחד.

"כן. אנחנו מנסים לתרום מיכולתנו למרכז מידע וידע לאומי, בהבנה של הגאוגרפיה והניתוח המרחבי, בשימוש נתונים גאוגרפיים כנתונים תומכי החלטה. בעינינו לגאוגרפיה יש משמעות גבוהה יותר להתארגנות ליציאה מהסגר ועוד יותר ברמה של ניהול ההתפרצות הבאה, אחרי שהמדדים ירדו".

כלומר?

"ברגע שהמדינה תהיה ירוקה, צריך לעקוב טוב טוב אחרי אזורים שהם במגמת התפרצות ולעצור אותה לפני שמתחילה תחלואה חוזרת. זה יכול להיות בשיתוף פעולה עם קופות החולים, מד"א, תעדוף אזורים לבדיקות סקר, יצירות קשר עם אוכלוסיות בסיכון וגם תרומה של מידע לגופים שיוכלו לקיים הערכה בשטח. אני חוזר לנושא הרמזור ומדגיש שהמפה צריכה להיות ברמה של שכונה ולא ברמת עיר, וכך נוריד את התחלואה".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה