יוזמה מרגשת: בעל הבר מהרצליה שהחליט שאף ילד לא יישאר רעב בבית הספר

חיים אתגר, אחד השותפים בבר "רומר 22" בהרצליה, החליט לאחרונה, בעקבות פטירת סבו, שהוא רוצה להתנדב ולסייע לתושבי העיר, רק שלא ידע בדיוק כיצד. בסיוע של חברו, הפעיל החברתי אסף אמר, והעירייה, הוא בחר ליזום את פרויקט "כריך לכל תלמיד" לתלמידי כיתות א' עד ג' בבית הספר היסודי בן-צבי בעיר שבו למד. לאחר שנפגש עם הנהלת בית הספר הוחלט כי החל מתחילת שנת הלימודים הבאה הוא יספק סנדוויצ'ים לתלמידים שמגיעים מהבית ללימודים ללא ארוחת ביניים.

אתגר, רווק בן 27, כבר תרם לא אחת, גם במשבר הנוכחי. אבל לפני שבוע וחצי, כשסבו נפטר, זה עורר בו תחושה שהוא רוצה לעזור לזולת. "שעתיים אחרי שסיפרו לי שסבא שלי נפטר הבנתי שאני רוצה לתרום בצורה כזו או אחרת", הוא מספר, "דיברתי עם אסף, שהוא לקוח קבוע אצלנו בפאב, ממש משפחה, ויום-יומיים לאחר מכן הוא כבר קבע לי את הפגישות. הוא גם פרסם פוסט בפייסבוק ומאז הרבה אנשים פנו אלינו ורוצים לקחת חלק בדבר הזה ולעשות טוב".

אמר: "בהתחלה חשבנו על לעזור לנזקקים, אולי חלוקת סלי מזון או עזרה לילדים ונוער בסיכון. ואז חשבתי להפגיש את חיים עם אחד הגורמים העירוניים ונראה לאן זה יתקדם. פניתי למנהלת אגף תרבות נוער וספורט בעירייה, שירי רפופורט, ושאלתי איך אפשר לעזור ולהתחבר לאחת הקהילות. קיימנו פגישה, ואז תוך כדי סיעור מוחות עלה הנושא הזה. נאמר לנו שככל הנראה תהיה מגמה עם תחילת שנת הלימודים של ילדים שמגיעים לבתי הספר בלי כריך. כריך זה משהו בסיסי, ואז חיים הציע את 'כריך לכל תלמיד'. גם אני וגם חיים למדנו בבן-צבי. קיימנו זום עם מנהלת בית הספר רדית אשר ועם יו"ר הנהגת ההורים והחלטנו שנתחיל עם 30 כריכים. בפאב יכינו את הסנדוויצ'ים בלילה ואנחנו נשנע את זה לבית הספר באופן שישמור על הטריות. כמובן שבית הספר יחלק את הסנדוויצ'ים בצורה מכובדת באופן שלא יבייש את הילדים".

מסתבר כאמור שהצפי הוא שיותר תלמידים יגיעו ללא אוכל לבית הספר עקב המצב הכלכלי הקשה במדינה בעקבות משבר הקורונה, וייתכן שמיזמים דומים יפתחו גם בבתי ספר נוספים ברחבי העיר. "אני שמח שיש מי שחושב לסייע לאנשים ללא תמורה בעיר, זה דבר מדהים", אומר אמר. "יותר ויותר אנשים שלא לקחו בזה חלק בעבר מצטרפים לנתינה, פותחים את הלב ואת הראש ומסתכלים גם על האחר ולא רק על עצמם. אהבת חינם מביאה אהבת חינם".

חיים, איך זה הולך לקרות?

"נתחיל עם פתיחת שנת הלימודים, נוציא את זה מהרומר ונתקדם. יש לי טבח שעובד כל יום והוא יישאר להכין את הסנדוויצ'ים, ומישהו יגיע לחלק אותם לילדים. נראה איך זה הולך".

ילדים יכולים להיות בררנים באוכל.

"בדרך כלל ילדים אוהבים את הדברים הבנאליים אז אני לא אכין דברים מסובכים. זה יכול להיות לחם עם שוקולד, ריבה, קוטג', אבוקדו או חביתה. דברים שכל אחד אוהב. מה שכן, זה בלתי נתפס בעיניי שילד יהיה רעב במהלך יום הלימודים. אפילו אם הכל בסדר בבית מבחינה כלכלית והוא רק שכח את הסנדוויץ'. ונכון, יש הרבה מאוד אנשים שלא קל להם עכשיו בעקבות משבר הקורונה ויכול להיות מצב שילדים יגיעו בלי כריכים. אני מקווה שיש מעט מאוד כאלה, אבל אם יש אני פה כדי לעזור להם. נעשה מה שאפשר, כל אחד ייתן קצת מעצמו".

ספר על התחושה הזאת שנחתה עליך שאתה צריך לעשות למען אחרים.

"הפטירה של סבא שלי קרתה בשבוע הזה של תשעה באב. חשבתי איך בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם. בסופו של דבר כולנו עם אחד וצריכים לעזור אחד לשני, ולא משנה איך, אם בסנדוויצ'ים או במשהו אחר. אנחנו לא עושים מספיק אחד בשביל השני. כל אחד שקוע בבעיות של עצמו וחבל. אם כל אחד ייתן קצת מעצמו הכל יראה אחרת. הארץ תראה הרבה יותר טוב. אחרי שראיתי עד כמה שבריריים החיים שלנו הבנתי שכסף, כבוד ופרסום זה לא הכל בחיים".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה