לאה מנור, אחת ממורות המחול החשובות בישראל, שגידלה דורות של רקדנים פעילים בארץ ובעולם, מאוכזבת ופגועה מהחלטת עמותת בני הרצליה להפסיק את העסקתה בגיל 73. במקביל, תלמידותיה מנהלות מאבק להשארתה בתפקיד. אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר זה בגלל שכבר בשנה שעברה החתימו התלמידות עצומה נגד הפסקת העסקתה של מנור ובבני הרצליה חזרו בהם בסופו של דבר.
הפעם, בשל הקורונה, טוענת מנור בשיחה עם צומת השרון, בעמותה החליטו בשבועות האחרונים לסיים את העסקתה, אבל ביקשו ממנה מספר פעמים לסיים במועדים שונים את השנה תוך חוסר התחשבות בה. הם אפילו הציעו להמשיך את העסקתה כפרילנסרית בשנת הפעילות הבאה אבל מנור לא מוכנה עוד שיפגעו בה ולדבריה לא סומכת על הבטחות העמותה.
מנור, הייתה עד שנת 1986 סולנית להקת המחול "בת-דור". היא הקימה את בית הספר הראשון למחול בהרצליה לפני יותר מ-30 שנה ולבסוף עברה לעבוד כשכירה בבני הרצליה, הקימה סטודיו חדש מהיסוד והביאה איתה מאות תלמידות. לא מדובר בעוד חוג בלט, אלא בסטודיו המאמן את הרקדניות ברמות הגבוהות ביותר. מנור עצמה היא אחת משש מורות בארץ שמגישות רקדניות כמועמדות ללמוד ב"רויאל אקדמי" בלונדון. תלמידות רבות שלה רקדו לאורך השנים, ועדיין רוקדות, ברחבי העולם, בין השאר במנהטן ובגרמניה ובלהקות המחול הקלאסי והמודרני. על פי שיחות של צומת השרון היא מעניקה לבנות משמעת רבה אבל גם אהבה ותמיכה בכל תחומי החיים.
"הפסקתי להילחם כי זו לא פעם ראשונה שזה קורה", אומרת מנור. "הם (בני הרצליה, א"א) כל הזמן מעלי עם גרזן על הראש. ההתנהגות שלהם מתחת לכל ביקורת. הם לא מכבדים אנשים ראויים. קולגות שלי מלמדים במקומות אחרים גם אחרי גיל 80 ומכבדים אותם. פה כל הזמן בועטים בי".
מה קרה?
"לפני כחצי שנה הייתה ישיבה עם מנכ"ל העירייה יהודה בן עזרא. אחרי שאמרו שאני צריכה לעזוב בדצמבר כולם הרימו גבה כי איך אפשר לעזוב את הסטודיו באמצע שנה הלימודים? ואז ההורים אספו קרוב לאלף חתימות, בעירייה הקימו ועדה והסיקו שאני צריכה לעבוד עד סוף השנה. אפילו אמרו שאולי אעבוד כפרילנס עם חשבוניות. ואז, פתאום, קרוב מאוד לסיום השנה, כשחזרנו לפעילות בסטודיו בחודש מאי אחרי הפסקת הקורונה, קראו לי ואמרו 'החלטנו שאת עובדת עד סוף יוני – בגלל הגיל'. אמרתי שאני רוצה שישלמו לי עד סוף השנה ואני אלך הביתה. הרי ב-1 במאי התקשרו אלי והודיעו שהסטודיו נפתח אז חזרתי. פתחנו את הסטודיו ב-10 במאי ואין ילדה אחת שלא הגיעה בכל ארבע הקבוצות שלי. ואז שוב שינו את דכתם ואמרו שאלמד גם בחודש יולי ואקיים מופע סיום. אמרתי עד פה. אני ביוני אורזת. אמרו שאני לא יכולה 'להעניש את הילדות', שאני צריכה להרים מסיבת סוף שנה. אמרתי לא והזמינו אותי לשימוע. בשימוע עורך הדין של בני הרצליה, אודי אלוני, ומנכ"ל העמותה, אמרו שהם חושבים שזה יהיה עוול אם הם יוציאו אותי ושהם מוכנים שאמשיך ללמד כפרילנס מיולי. הם כבר דיברו איתי עם פרטים ואחוזים ופתאום עשרה ימים אחרי זה, לפני כשלושה שבועות, הם הודיעו שקיבלו הודעה מהעירייה שזה בלתי אפשרי, כי הם הוציאו את כל האנשים מעל גיל 67 לפנסיה. תגידו אתם בסדר? אני ילדה בת 20 שבכל פעם אתם אומרים לי משהו אחר? אני הולכת ביוני וזה מה שיקרה. ביום שלישי בשבוע הבא אני הולכת. הם לא יכולים להתנהג אלי כך".
את פגועה.
"מאוד. כל שבוע אומרים לי משהו אחר. זה עושה לי רע. מי ערב לכך שאם אמשיך כפרילנס בספטמבר לא יגידו לי שוב ללכת הביתה בפברואר או מרץ? אני לא רוצה להיות שם. אני מעדיפה להפסיק ללמד. כל הזמן פוגעים בי".
מה הם יעשו אם לא תלמדי?
"הם יחפשו מישהי במקומי, אבל ההורים משתגעים. הם אומרים שהילדות בוכות. אני אומרת לראש העירייה – תכבד אנשים גם מעבר לגיל הפנסיה".
לאה מנור
במכתב להנהלת בני הרצליה שיצא בשבוע שעבר כתבו בין השאר ההורים: "כל מי שעיניו בראשו רואה כי לאה מנור הינה בשיא פריחתה וכישוריה, ואת כל זאת מרגישים תלמידי בית הספר למחול. לגילה של לאה אין כל משמעות בעניין זה. להיפך, היא ההוכחה החיה לכך שלגיל אין משמעות. לכן, הגם שנמסר לנו כי שיקול זה היה בין אלו שגרמו לכם לקבל את החלטתכם, אסור שהדבר יהווה משקל כלשהו בהחלטה לסגור את בית הספר של לאה מנור… טובת תלמידי בית הספר למחול היא שצריכה להיות כנגד עיניכם והעדר כל חלופה שוות ערך ברמתה היא שצריכה להוביל להחלטה הנכונה להמשיך את העסקתה של לאה מנור כל עוד היא מעוניינת בכך, ואנו מקווים מאוד כי זו תהיה החלטתכם".
אחת האמהות עינה הברפלד: "אנחנו לא מצליחים להבין את ההחלטה הזאת. היא כל כך חיונית ואין תחליף ראוי במקומה. היא לא במצב שהיא רוצה או צריכה לעזוב. זה הדבר הכי טוב שיש לנו כרגע. ברמה האישית, הבת שלי בת 13 הייתה כמה שנים בנבחרת ההתעמלות של בני הרצליה ולפני שנתיים עברה למחול. הבת שלי עשתה שינוי ולאה הביאה אותה בזמן הזה לרמה מאוד גבוהה. יש שם הרבה אהבה ונחישות. הכל נמצא שם בשביל ילדות שרוצות להיות רקדניות מקצועיות וחבל שבני הרצליה לא רואים את מה שאנחנו ההורים רואים".
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "עיריית הרצליה מוקירה ומעריכה את תרומתה הגדולה של הגברת מנור לדורות רבים של תלמידי מחול בעיר. ככל שיכלה, פעלה העירייה אל מול משרד הפנים והאריכה מספר פעמים את תקופת העסקתה של מנור מעבר לגיל הפרישה, אולם כעת, על פי חוק, הסתיימה אפשרות זו והיא נאלצת לפרוש".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
גלילה יבין
מאד חבל שמוותרים על אושיית תרבות מרכזית בהרצליה. הלוואי והיו משתמשים בקצת יותר מעוף כדי לפתור את הבעיה. במוסדות תרבות רבים מאד מועסקים מומחים בתחומם שעברו את גיל הפרישה הרשמי. מקומם. מגיע ללאה מנור, מורה מעולה עם מוניטין בכל הארץ, יותר כבוד. ההפסד כולו של תושבי העיר.
הילה
עצוב מאוד, החלטה שרירותית ושגויה, לכל נוהל יש יוצאים מן הכלל, מתבקשת התנהלות מחוץ לקופסה וחשיבה על התושבים לפני הכל. התושבים מעוניינים שאלה מנור תמשיך לפעול בדיוק כפי שהיא עוד הרבה שנים ובצדק. מאחלת לבעלי ההחלטה אומץ להתבונן מחדש פנימה ועל הנושא.
יפה יגר
אומנם יש גיל פרישה בחוק והוא נוגע לזכאות לגמלת ביטוח לאומי. מזמן ביהמ"ש העליון פסק שרשאי מעסיק להפסיק העסקת עובד בגלל הגיעו לגיל פרישה, אבל הוא אינו חייב. ודאי כאשר מדובר בהעסקת פרילנסרית. ודאי כאשר מדובר בלאה מנור, שהיא שם דבר בהרצליה בפרט ובארץ בכלל. מורה נהדרת שהקימה דורות של רקדניות נפלאות.
מה פתאום להפסיק את העסקתה???? ועוד מחמת גיל???
משה פדלון, תתערב ותפסיק את הסאגה הזו, שבכל פעם עולה מחדש.
ללאה מנור צריך להודות על כל יום שהיא ממשיכה ללמד וברוך השם כאשר תפקודה מצוין. היום גיל הוא לא פקטור לכלום.
נורית
איזו טעות. מורה נהדרת, צעירה יותר מהרבה אחרים.
מקוה מאד שישנו את דעתם וצלילו לשכנע אותה לחזור. פשוט חלם.