האם שבעה שוברי גלים חדשים ישנו לתמיד את חופי הים של הרצליה? הסיפור המלא

מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה אמורה לדון בישיבתה ביום שני הבא באישור תוכנית חזות חוף הים, במסגרתה אמורים לקום לאורך חופי הרצליה שבעה שוברי גלים חדשים, בנוסף לשלושה הקיימים מול חופי אכדיה. ההצעה צפויה לעבור ברוב קולות הקואליציה, וככל הנראה יתמכו בה גם חלק מחברי האופוזיציה.

לפי התוכנית, שנחשפה לראשונה בינואר השנה, שובר הגלים החדש הראשון מתוכנן לקום צפונית לחוף אכדיה צפון ודרומית לחוף זבולון, מול חוף המיועד לפיתוח. שובר הגלים השני, שמצפון לו, נמצא מול חוף זבולון; השלישי מול חוף זבולון צפון, הרביעי מול חוף השרון, החמישי מול חוף חדש המיועד לפיתוח בין חופי השרון וסידנא עלי, השישי נמצא מול חוף סידנא עלי והאחרון, הצפוני ביותר, נמצא צפונית לחוף סידנא עלי והוא מעין שובר גלים שונה, הנקרא "דורבן", שיוקם בניצב לחוף (ראו בתרשים). מצפון לו מתוכנן לקום חוף המיועד לפעילות ימית.

חברי סיעת האופוזיציה קהילה, צעירים וסביבה נטו, צפויים להתנגד לתוכנית מסיבות שעיקרן החשש מפגיעה בפעילות הימית בעיר, החשש ממקרי טביעה באזור השוברים, מפגיעה נופית ומהצטברות של פסולת באזור שוברי הגלים. בסיעה תומכים בפתרון של הזנת החופים הצרים בחול שיגיע ממרינת הרצליה ומהחול שנאסף תחת שוברי הגלים הקיימים. חבר המועצה מהסיעה, יונתן יעקובוביץ', כבר נערך בסוף חודש פברואר, טרום פרוץ משבר הקורונה, למאבק נגד הכוונה להקים את שוברי הגלים, יחד עם פעילים רבים אחרים. הוא אמר אז ש"אם נצטרך נחסום את העבודות בגופנו – נעמוד על החוף בשרשרת אנושית ולא נאפשר לטרקטורים לבנות את שוברי הגלים".

מטרתם המוצהרת של שוברי הגלים היא למנוע את התמוטטות המצוקים וגריעת החול בחופים שגורם להצרתם, אך יעקובוביץ' בטוח שהסיבה היא אחרת: "שאף אחד לא יבלבל לי את המוח", הוא אומר, "אין מול חופי הרצליה מצוקי כורכר, למעט הקטע שמול חוף סידנא עלי ומעט דרומה ממנו, כמו גם רצועה קצרה בין חוף זבולון לחוף השרון. המטרה האמיתית היא הרצון להרחיב את חופי הרחצה כדי שיהיה מקום להקים עוד טיילות ועוד בתי קפה".

אבל החופים הופכים צרים. מה הפתרון?

"הבעיה של היצרות החופים נגרמה בסופו של דבר בגלל בניית המרינה ושוברי הגלים מול חוף אכדיה, שבהם נאגר חול רב. בעבר, במסגרת הנסיון לכפר על כך, העירייה היתה משנעת כ-3,000 קוב חול מדי שנה לעבר החופים הצפוניים, אבל זאת כמות קטנה ולא משמעותית כשפועל חסרים להערכתי בחופים כחצי מיליון קוב של חול. הפתרון מאוד פשוט – לפני שבונים שוברי גלים, שזה דבר מאוד הרסני ובלתי הפיך, לבצע ניסוי שבין שנתיים לשלוש שנים, במסגרתו תתבצע הזנת חול, לפני פתיחת עונת הרחצה, מהמאגרים שנוצרו במרינה וסביב שוברי הגלים הקיימים. הטענה היא שמדובר בהרבה מאוד כסף, אבל כמי ששימש יו"ר החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה אני יודע שהמרינה מייצרת לעירייה הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה, מארנונה, היטלי השבחה או דמי עגינה. ההצעה שלנו היא להעביר בין אחוז אחד לשניים מאותן הכנסות כדי לבצע את הזנת החול. אני חושב שהדבר הכי מוסרי הוא שהגורם שגרם לנזק יהיה גם זה שישלם על זה".

יעקובוביץ' מונה בעיות שונות שעלולות להיווצר עם בניית שוברי הגלים, בהן ריבוי מקרי טביעה כתוצאה ממערבולות שיווצרו בסביבתם. הוא חושש גם מפגיעה אקולוגית כתוצאה מהצטברות פסולת, בעיקר פלסטיק, סביב שוברי הגלים, מבלי שניתן יהיה לאסוף אותו, וכשיתפורר עם הזמן למיקרו-פלסטיק יגדיל את הנזק הסביבתי. גם הפגיעה הצפויה בפעילות הספורט הימי, גאוות הרצליה, מפריעה ליעקובוביץ', גולש בעצמו. "תהיה סכנה בטיחותית גדולה מאוד לחניכי צופי הים שירצו לצאת אל הים ויאלצו לתמרן בין שוברי הגלים", הוא אומר, "בנוסף, תהיה סכנת נפשות במקרה שכלי שיט שמפליג מול החופים יתקל בבעיה טכנית, יסחף לכיוון החוף ועלול להתרסק על שוברי הגלים. כמובן שתהיה בעיה גדולה גם לגולשי הגלים, כי גלים לא יהיו, שהרי מטרת שוברי הגלים היא פשוט מאוד לשבור את הגלים".

גם חבר המועצה מהאופוזיציה איל פביאן ("החופש לבחור") מציע לבחון, לפני ההחלטה שעלולה לשנות את קו החוף של הרצליה באופן בלתי הפיך, ביצוע פיילוט של הזנת חול והגנה על המצוק על ידי חיזוק בסיס המצוק עם צמחיה וסלעים, מה שלדבריו "הוכח כיעיל מתחת לאתר הארכיאולוגי באפולוניה".

עוד טוען פביאן כי הקמת שוברי הגלים עלולה לכלוא את הכתם הצהוב המופיע מדי שנה מול חוף סידנא עלי וששוברי הגלים ישנו את הנוף ואת קו האופק, שהם לדבריו "ערכי טבע ותיירות חשובים" וכן ששוברי הגלים עלולים לפגוע בחופים ובמצוקים שמצפון להם, באפולוניה, געש וארסוף. גם הוא מזהיר מפני סכנת טביעה, הצטברות פסולת באזור השוברים ופגיעה בפעילות הספורט הימי בחופים. "כדאי להתנהל באחריות ובזהירות ולבדוק במשך שלוש שנים אם הזנת החול מבטיחה לנו בעונת הרחצה חופים ברוחב 40-30 מטרים, שהם רחבים מספיק לנופשים בחוף. ואם כן – אז למה להרוס?", אומר פביאן, "לטעמנו, קבלת החלטה היום על אישור תכנית זו והקמת שוברי הגלים תהיה טעות בלתי הפיכה, שתקבע עובדות לעשרות שנים רבות קדימה, ואין לבצע אותה בטרם נבחנה חלופה טובה יותר בפיילוט שיארך כשלוש שנים".

בסיעת יש עתיד שבאופוזיציה לא מתכוונים להצביע אוטומטית נגד התוכנית. "יש מצב שפעם ראשונה נהיה בחופש הצבעה לגבי הנושא הזה", אומר ראש הסיעה יריב פישר, שהיה בעבר גם הוא יו"ר החברה לפיתוח תיירות בהרצליה, "לי אישית יש עמדה מקצועית בעניין. אני תמיד הייתי בעד פתרון לבעיה הגדולה של גריעת החול מחופי הרחצה בעיר. הפתרון לבעיה הזאת יכול להיות הרבה דברים, ויכול להיות שהפתרון של הזנת חול הוא טוב, אבל מדובר בפתרון יקר. נעשה בעבר פיילוט של העירייה להעברת חול מהמרינה לחופי הרחצה שלא היה כל כך מוצלח והחול נעלם מהחופים מאוד מהר. זה היה אמנם לפני די הרבה שנים, ואני לא בקיא בהתפתחות הטכנולוגית מאז, אבל אם הפתרון של הזנת החול לא ישים אני בעד הקמת שוברי הגלים, למעט המקומות שמשמשים את הגולשים כמו למשל רצועת החוף שמצפון לחוף אכדיה".

סגן ראש העירייה עופר לוי, ראש סיעת מרצ-התנועה הירוקה שבקואליציה, אמר כי חברי הסיעה טרם דנו כיצד יצביעו.

בנייר עמדה שפרסמה אתמול (חמישי) עמותת איכות הסביבה "צלול", שבו מנתה העמותה את החששות מבניית שוברי הגלים, ממליצה גם היא לוותר על בנייתם ולבצע פיילוט של הזנת חול שיגיע מהמרינה ומהשוברים הקיימים. "לאור העובדה שמוקדי פיתוח חוף אינטנסיביים קיימים באזור המרינה וחופי אכדיה, עמותת צלול ממליצה לשנות את הגדרת היעדים של התוכנית במקטע המרכזי-צפוני, בין חוף זבולון לחוף סידנא עלי, ולוותר על בניית שוברי גלים במקטע חוף זה", נכתב, "יצויין שבמקטע החוף שבין חוף זבלון ועד לגבול שטח הרחצה הצפוני בחוף השרון אין מצוק. בין חוף זבולון לחוף השרון קיים מקטע מצוק קטן באורך של כ-150 מטר ללא סכנת קריסה ומבלי שהיו בו קריסות בשנים האחרונות".

על פיילוט הזנת החול כותבת העמותה כי "הזנת החול היא שחזור פעולת הטבע שנפגעה בשל בניית המרינה ושוברי הגלים בחוף אכדיה". הפיילוט, לדברי העמותה, יבדוק כמה מהחול נשאר לאחר כל הזנה בתחילת עונת הרחצה ובסיומה. "לעמדתנו, רוחב חוף חולי שאינו קטן מ-30 מטר ב-95 אחוז מעונת הרחצה, לכל אורך החופים עד חוף נוף ים/סידנא עלי (כולל) יכול להוות מדד מספק להצלחה". עוד נכתב כי "הצעה זו מאפשרת מענה זמני לשמירת מצב החופים ומניעת התמוטטות המצוק. אם לא יהיה שיפור על פי קריטריונים מדידים שיוסכם עליהם מראש, תמיד אפשר יהיה לבנות שוברי גלים".

מנגד, המתכנן הסביבתי דני עמיר, שמרכז את הנושאים הפיזיים והסביבתיים בצוות התכנון של תוכנית חזות חוף הים, אמר בינואר למיטל ליאור-גוטמן מצומת השרון כי שוברי הגלים הם הפתרון שנבחר כדי לגרום להחזרת החול לחופים הצפוניים בעיר, שנגרע מהם עם הקמת המרינה בשנות ב-90. "אי אפשר ליצור בהם חופי רחצה מוכרזים ואי אפשר לתת שירותים לציבור. אי אפשר לייצר מענה לביקוש המאוד גדול של הציבור לחופי רחצה", אמר אז, "בנוסף, מכיוון שהחופים נהיו מאוד צרים, הסינרגיה של הגלים עובדת הרבה יותר חזק על המצוק והסיכון להתמוטטות שלו והסיכון של נופשים בחוף הוא יותר גדול. זה אחד הנושאים שהתוכנית באה לתת להם מענה והפתרון שנבחר הוא שוברי גלים".

לגבי השפעת שוברי הגלים על הספורט הימי אמר אז עמיר כי "אחת הבעיות שלנו בתכנון חופים היא לאזן בין שיקולים שונים. יש לנו שיקולים של בטיחות שקשורים במצוק, שיקולים של סכנה לטביעה או תאונה, יש סוגי משתמשים שונים – גולשים ורוחצים, גולשי רוח וסירות. יש מגוון גדול של שיקולים שצריך לאזן ביניהם ובזה למעשה עוסקת התוכנית. כמובן שיש גם שיקול מרכזי של שמירת טבע ושמירת המערכת האקולוגית. בעיקרון שוברי גלים יכולים ליצור הפרעה לגולשי גלים ויכולים גם ליצור הזדמנויות באיזורים מסוימים".

על הטענה ששוברי הגלים מגדילים את סכנת הטביעה אמר עמיר: "אני לא הצלחתי לזהות אמירה חד-משמעית שיש יותר טביעות בחופים עם שוברי גלים. זה יוצר במקומות מסוימים הפרעות אבל אין נתונים שמראים שיש יותר טביעות בחופים עם שוברי גלים".

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "מהשוואת צילומי חופי הים של הרצליה כיום לאלו של המאה הקודמת נראית בבירור נסיגה מתמשכת של החול בחופים וקירבה מסוכנת של הים למצוקים, היוצרת סכנת התמוטטות. הפתרון היחיד, המוכח בישראל מזה כ-50 שנה והמאפשר שמירה על קו חוף רחב ויציב לטווח זמן ארוך, הוא הקמת שוברי גלים. פתרון זה הוא בר קיימא מבחינת השימוש במשאב הטבעי של החול הימי ומוסכם על אנשי סביבה שחקרו את הנושא בעולם, למניעת נסיגת החופים ושמירה על המצוקים. פתרון זה מאפשר לאורך זמן את הרחבת משטחי החול הצרים, מגן וממזער את תופעת כרסום הגלים במצוקים והתמוטטותם וגם מגדיל את בטיחות הרוחצים בים. על כן, בהתבסס על חוות הדעת המומחים לנושא וגורמי המדינה העוסקים בעניין, בימים אלו מקדמת עיריית הרצליה תכנית לחזית חוף הים ולשיקום החול בחוף, התוכנית כולל הקמת של שבעה שוברי גלים בחלק המרכזי של רצועת החוף. כך נשמר את משאב הטבע החשוב ביותר שלנו – חוף הים – גם למען הדורות הבאים. בכוונת העירייה להשאיר רצועת חוף ללא שוברים, בכדי לאפשר פעילות גלישה וספורט ימי".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה