אין ספק שאחת המצוקות הגדולות במשבר הקורונה היא מצוקת בעלי העסקים, אלה שביום אחד נאלצו לסגור את העסק, או לשנות פורמט ולרדת במהירות באופן דרמטי ברמת ההכנסות. ביניהם גם כאלה שכולנו מכירים ושאולים מה קורה אצלם. צומת השרון מתחיל בסדרת כתבות עם העסקים שכולנו מכירים, שזה בעצם, כמעט כל העסקים בעיר.
מסעדת צארום, המסעדה המשפחתית המפורסמת, נפתחה בשנת 1974 בשכונת נווה עמל בהרצליה על ידי אב המשפחה יחיאל צארום וכיום מנהל אותה בנו אשר. במסעדה מוכרים שווארמה, בשרים על אש, סלטים, תוספות, ג'חנון ומלאווח ומרקים. הפיתות נאפות במקום וביום שישי הם מוכרים אוכל מוכן. אשר נשוי עם שישה ילדים, שלושה מהם עובדים איתו היום לאחר שנאלץ להוציא שני עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה.
"המשבר הזה תפס אותי הכי בטופ שיכול להיות", הוא אומר, "זה אומר שהעבודה הייתה מעולה והמחזור היה בין הגבוהים שיש, ואז במכה אחת הוחלט שאי אפשר לקבל לקוחות והתחלנו לעבוד רק עם משלוחים וטייק אווי עד שגם הטייק אווי הופסק. העבודה ירדה ב-50 אחוז. כיום אנחנו עושים משלוחים להרצליה ולרעננה".
איך עובד לך עם המשלוחים?
"המשלוחים ברמה מטורפת וזה עדיין קשה שאין לי לקוחות בעסק שיושבים על שולחנות. מערך תזרים המזומנים שלנו גם השתנה. עד היום עבדנו עם כרטיסי האשראי והיום בעיקר עם חברות כמו סיבוס ותן ביס. את הכסף הזה אני אראה רק בעוד חודשיים כי הם עובדים שוטף פלוס 60. בנוסף, אנחנו משלמים להם 10 אחוזים מכל הזמנה. מהמדינה בינתיים לא קיבלתי מענק אבל אני מקווה שאקבל. אמרו 80 מיליארד, בינתיים לא קיבלתי שקל אחד".
מסעדת צארום בהרצליה. צילום דרור ורשבסקי
אתה מודאג?
"בהחלט מודאג. אם חלילה יקרה מצב שמישהו שייכנס לפה עם מחלה וידביק פה מישהו, או ששליח יידבק בחוץ ואצטרך לסגור, אז זו כבר תהיה פאזה אחרת. אני מדגיש שאנחנו מקפידים ושומרים על היגיינה, על ניקיון, מסיכות, אלכוג'ל וכל מה שצריך".
מה אתם הכי מוכרים כרגע?
"שווארמה ושיפודים, זה חזק מאוד. מרקים עכשיו פחות".
איך זה ייגמר?
"נעבור את זה, בלי נדר. לפחות אני עובד. אני בחור אופטימי. אני מקווה לטוב ובוטח בהשם. בסך הכל נצטרך להתייחס להכל אחרת. ברגע שיפתחו את הטייק אווי המצב ישתפר. השם ישמור עלינו".
# # #
המסעדה המשפחתית מפגש השרון ג'מיל הרצליה עובדת מאז שנת 1961. היא ממקומת ברחוב סוקולוב בעיר ומציעה מגוון של בשרים על האש, סלטים, פרגיות, שניצל וחזה עוף ועוד. את המקום מנהל בן המשפחה, אלי (ג'מיל) חיו חמו.
"אין כמו לבוא ולאכול במקום, לקחת ולהתפנק, לשים טחינה ועמבה איך שאתה רוצה ואוהב, והיום אין את זה ללקוחות", מספר אלי, "עכשיו זה כמו לאכול פיצוחים שמקולפים. עושים רק משלוחים והמחזור ירד משמעותית. עושים היום אולי רבע עבודה. אנשים מתקשרים, מזמינים, רוצים שנביא להם".
הוצאת אנשים לחל"ת?
"הוצאתי לחל"ת חמישה עובדים וחמישה נשארו. השארתי רק את בני המשפחה. כולם בבית – אז שיעבדו".
אתה מודאג?
"כל העולם צריך להיות מודאג, אבל מה שיהיה יהיה. אני מאמין שיתגברו על זה. תהיה גם תרופה ותוך כדי ילמדו לחיות עם זה. כלכלית, אנחנו פה כרגע. התרגלנו במדינה שלנו שהמצב פעם ככה ופעם ככה. אני לא שונה מאף אחד, אנחנו חיים כמו כל עם ישראל. כשיורד גשם יורד בכל מקום וכשאין כולם נעצרים. נכון, זה לא נעים שעובדים ככה, אנשים לא יכולים לבוא ואין להם כסף לקנות. בסוף זה גלגל, פירמידה, אפקט הדומינו".
אלי חיון ממפגש השרון ג'מיל בהרצליה. צילום פרטי
כמה זמן תצליח להחזיק מעמד?
"אם חס וחלילה נישאר בלי פרנסה נעמוד בזה חודש חודשיים. אני מקווה שיהיה בסדר. למזלנו הנכס שלנו אז אין לנו את נושא השכירות כחלק מההוצאות הקבועות. זה לא נעים, יש התחייבויות, אבל אני לא בהיסטריה. יש אנשים שהמצב שלהם הרבה יותר גרוע. אני מאמין שבסוף יהיה יותר טוב, שנצא לדרך חדשה טובה יותר".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
גם אם אלי חיו יהיה סגור שנה לא יקרה לו כלום