זום בליל הסדר: חמש משפחות מהרצליה מספרות על ערב פסח מצומצם ומיוחד

"התחושה בסוף הערב היתה שעשינו סדר ביחד כהלכתו"

משפחת בל

מי: משה ועפרה, סגנית ראש עיריית הרצליה.

"חגגנו לבד בבית את ליל הסדר כשבאפליקציית הזום היו הילדים שלהם – יונתן, אריאל ואשתו סיון והבן השלישי איתמר וחברתו סיון", מספרת עפרה, "הצטרפה לסדר בזום אחותו של משה שגרה בוונקובר שבקנדה וכך שעשינו סדר חובק עולם. היינו ביחד כל הסדר מהשעה 20:00 ועד השעה 23:00. קראנו את כל ההגדה שאריאל הכין לכולנו, 'הגדת בל', וחילק לנו הוראות מי קורא מה ומתי. אחרי קריאת ההגדה השארנו את הזום פתוח וכל אחד אכל את הארוחה בביתו ובסוף שרנו את 'מה נשתנה' כשאיתמר מלווה אותנו בנגינה על הפסנתר. הכנתי מרק עוף עם קניידלך, עוף בגריל ותפוחי אדמה, לברק בתנור, סלט חסה ולקינוח עוגת תפוז לפסח בתוספת שוקולד חם. היינו מאושרים, צחקנו הרבה, התרגשנו והתחושה בסוף הערב היתה שעשינו סדר ביחד כהלכתו, אפילו יותר מתמיד כי כל אחד העריך יותר את הביחד שלנו. כשעוברים משבר כל כך דרמטי יוצאים ממנו חזקים יותר ושכך שנה הבאה כולנו נשב בסדר מאושרים מחובקים ונדבר בשבחה של המגפה שהיתה. מחבקת לחג שמח".

"הקורונה שחררה אותנו מהעבדות בה אנחנו חיים"

משפחת שני

מי: אורלי מנע-שני, עורכת דין ומגשרת בדיני משפחה ירושה ונדל"ן, בעלה עופר גרין, מנכ"ל גלידות נסטלה ושני הילדים של אורלי מפרק א׳ – ילון ומיכאל.

"חגגנו אני, בעלי ושני הילדים שלי מפרק א' את הסדר בבית שלנו ובן נוסף שלי, עילי, שמסיים בעוד שבועיים את לימודי הרפואה בצ׳כיה, השתתף אתנו בשולחן הסדר באמצעות אפליקציית זום הגאונית לתקופה זו", מספרת אורלי, "המנות ראשונות היו כמו תמיד אשכנזיות, למרות שאני עירקית. כבד קצוץ שעופר הכין, גפילטע פיש, מרק עוף שלי וקניידלך של עופר. עד שאבי נפטר לפני שנתיים היתה מסורת להגיש למנה עיקרית 'שומשומיה', שזה בשר כבש עם מלא שום ונענע. במקום זה אכלנו לעיקרית עוף ממולא בבורגול, חמוציות ועוד דברים טובים בסגנון די אשכנזי עם כמה סוגי סלטים שהכנתי, חלקם נוסטלגיים כמו חציל במיונז. השם ישמור, אני לא זוכרת כמה זמן לא השתמשתי במיונז. אכלנו סלט חסה עם אבוקדו, סלט כרובית, תפוחי אדמה ובצל צרובים על האש ולקינוח – פבלובה תותים, שמככבת אצלנו כל עונת התותים ולאו דווקא בפסח. כל עוד אנחנו בריאים, הקורונה בעיני שחררה אותנו להיות בני חורין מהעבדות בה אנחנו חיים, מהשאיפה להישגים, מהרצון לכבוש יעדים בעולם, מהתחרות הגלויה או הסמויה בין אנשים, מן ברקס לאנושות בכלל ולכל אדם בפרט. עצירה ממרוץ החיים המטורף שלא בטוח שהוא נכון לנו ונראה אפילו שקצת נמאסנו על העולם שהחליט לסמן לנו שדי, תרדו קצת ממני. מאחלת בריאות לכל עם ישראל, כל השאר זה בונוס".

"זה היה הסדר הכי מענג שהיה לי"

משפחת מיכליס

מי: אפרת, מעצבת פנים; דני, עורך דין; והבנות שלהם נטלי, (11), נורית, (10), ענבל, (8), ערבה, (7) ואיריס, (4.5).

"חגגנו את ליל הסדר בסגר אצלנו בבית המשפחה עם חמש בנותינו", מספרת אפרת, "זה לא היה פשוט. בדרך כלל אנחנו מוזמנים. ההורים שלי במושב פארן, של בעלי בסביון, האחיות שלי באנגליה ואחי בתל אביב. בכל זאת, עמלנו כל הבנות, הוצאנו מתכונים ומהבוקר בישלנו והכנו ביחד מאכלים טעימים. נורית הכינה עוגה, נטלי הכינה מרק, ערבה סידרה את השולחן, ענבל הכינה סלט, ואיריס הקטנה הסתובבה לנו בין הרגליים. האמת, שהיה לי העונג לבשל עם הילדות. קבענו עם כל המשפחה הבינלאומית סדר בזום, כולם התייצבו וביחד קראנו את ההגדה, שרנו ולבסוף אפילו אכלנו ביחד. כל משפחה סיפרה מה הכינה והראתה. זה היה הסדר הכי מענג שהיה לי, שמחה להודות. יצירתי וכייפי. ועכשיו, כן מתגעגעים לכל המשפחה, נקווה שנתראה 'על אמת' בקרוב. אמן".

"ניסינו דרך הזום לשמור על האווירה הקלילה"

משפחת אילון

מי: אנדי, עוסקת ב-NLP (טיפול רגשי), טיפול בכאב, שיקום נוירולוגי (פרקיסנון) והידרותרפיה שיקומית; אמיר, עובד בארגון תערוכות ובתם טסיה.

"אנחנו בדרך כלל עושים סדר גדול עם ארבעת הילדים שלנו, בני 30 עד 36, עם בני הזוג שלהם וחברים עם הילדים שלהם", מספרת אנדי, "השנה העברנו את הארוחה כולנו יחד הודות לזום, כל המשפחה המורחבת. זה היה ממש כיף. הכנתי סלמון בטריאקי, שעועית עם שומשום ובצל מוקפץ, פירה, תפוחי אדמה עם תבלינים, סלט גזר עם בוטנים וסלק ולקינוח עוגת גבינה. היתה אווירה מוזרה, אחרת, שונה, ניסינו דרך הזום לשמור על האווירה הקלילה. הילדים הכינו כל אחד משהו אחר, קראנו קצת ושרנו חלק מהשירים וכמובן שהשארנו גם צלחות וכוס לאליהו הנביא".

"האתגר היה לשיר את 'אחד מי יודע' בלי הפסקה"

משפחת אהרון

מי: קרין, סופרת; רמי; ירדן (17), דניאל, (15) ומיקה (12).

"היינו המשפחה שלנו והשתתפנו בזום משפחתי של ההורים של גיסתי. גם אני וגם בעלי יתומים מהורים", מספרת קרין, "השתתפו אחי ובן זוגו הסיני מלונדון וקרובת משפחה אמריקאית אז הסדר התנהל בעברית ובאנגלית. ניהלה את הסדר סבתא רינה שהיא אמא של גיסתי וכוכב הערב היה האחיין שלי בן השלוש שעשה לנו שמח. בשנה שעברה התארחנו אצל דודה של בעלי. היא לקחה עלינו חסות ומזמינה אותנו לכל החגים. היא לא רצתה לעשות זום ולכן הצטרפנו לחגיגה עם אחי והזמנו גם את אחי מלונדון להצטרף, אז היינו בפעם הראשונה שלושתנו ביחד אחרי הרבה מאד שנים. התחלנו מוקדם כדי שלא יהיה עומס בזום. הכנו רק סלמון ופירה כי הילדים שלי לא אוהבים הרבה דברים והבת שלי צמחונית וכמובן שהיו מצות. קצת מביך, לא היתה לי צלחת פסח אז הדפסתי תמונה של צלחת פסח ושמתי על צלחת. קראנו את ההגדה ושרנו את השירים. האתגר היה לשיר את 'אחד מי יודע' בלי הפסקה מ-1 עד 13 וכל אחד ניסה בתורו לשיר את זה מהר. מהכל תמיד יוצא גם טוב. היה נחמד מאוד והעיקר להיות ביחד".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה