למה הבעלים של פלאפל חיים ושל הצריף ברחוב החלוץ הגישו התנגדות לתוכנית השימור?

שלושה בעלי נכסים בהרצליה הגישו התנגדויות לתוכנית השימור העירונית שפרסמה עיריית הרצליה להפקדה ביולי האחרון, תוכנית שבה הוגדרו כ-70 אתרים ומבנים המיועדים לשימור. מדובר במבנים של המשפחות הראשונות בעיר שהינם בבעלות פרטית, רובם משמשים למגורים וחלקם למסחר. נזכיר כי בחודש אוגוסט הגישו התנגדות לתוכנית כמה בעלי נכסים אחרים בעיר המיועדים לשימור.

בהתנגדויות שהוגשו בשם התושבים על ידי עו"ד עודד ישראלי, המתמחה בתחום המקרקעין, נטען כי תוכנית השימור במתכונתה הנוכחית פוגעת פגיעה קשה במתנגדים ובקניינם וזו עומדת בניגוד לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו, שהעלה את זכות הקניין לדרגת זכות יסוד חוקתית. כמו כן, נטען כי התוכנית גורמת לירידה בערך הנכס וכי לאיש מהצדדים אין אינטרס לנהל הליכי פיצויים בגין ירידת ערך כתוצאה מהתוכנית, ולכן יש להטיב את הוראות התוכנית כך שהפגיעה במתנגדים תצומצם ותקטן ככל האפשר. המתנגדים גם טוענים התוכנית מכבידה מבחינה כלכלית על בעלי הנכסים שצריכים להשקיע בשימור הנכסים.

באחד הנכסים, ברחוב סוקולוב 66, הבניין שבו פועל בין השאר פלאפל חיים, נקבע בתוכנית השימור כי לנכס ערך היסטורי-חברתי וכי "המבנה היווה חלק ממרכז עירוני מסחרי של הרצליה בתקופת הקמתה". תוכנית השימור מסמנת להריסה את החלק המערבי המסחרי בנכס, ומותירה לשימור רק חלק קטן שיאפשר כ-80-70 מ"ר מסחר ברחוב סוקולוב, במקום 257 מ"ר שבהם מתאפשר מסחר כיום. המתנגדים מתנגדים בתוקף להריסת החלק המערבי במבנה המשמש כיום למסחר, ועומדים על כך שכל חלקי המסחר הקיימים כיום יוותרו על כנם, ישומרו בהתאם לתיק תיעוד מאושר שיוכן לנכס ולא יסומן בנכס כל חלק להריסה.

בנכס נוסף, הממוקם ברחוב החלוץ 13, נטען כי בעורף המגרש נמצא צריף ישן ומתפורר, ללא גישה טובה וללא נראות מחוץ למגרש, ושימורו כרוך בטרחה רבה ובהוצאה כספית ניכרת. נטען כי הצריף לא היה במקור במגרש הנדון אלא הוקם והיה באזור שדרות ח"ן פינת י.ל. גורדון, בקרבה למיקום קולנוע תפארת שהיה בזמנו במקום, ורק לאחר שנים הועבר למגרש הנדון. הצריף חסר מידע היסטורי בנוגע לאדריכל המתכנן ולשנת הקמתו, אולם נראה כי הוקם בתחילת ימי העיר הרצליה. המתנגד מבקש לקבוע במסמכי התוכנית כי הצריף יועתק לשטח ציבורי בו הציבור בכללותו יוכל ליהנות ממנו, בין אם באזור המקורי בו היה בסביבת שדרות ח"ן או בכל מקום ציבורי אחר אליו תהיה גישה לציבור. המתנגד מוכן לתרום את הצריף לעיריית הרצליה בכדי שישמש את כלל הציבור בעיר.

התנגדות נוספת הוגשה על ידי בעלים פרטיים של נכס למגורים, ברחוב הנדיב 33, שלטענת המשפחה "אין כל ייחוד היסטורי בנכס שבבעלותה ואין לו כל ערך לשימור".

המתנגדים מתייחסים גם לאפשרות לניוד זכויות בניה וטוענים כי היא בלתי מנוצלות ולכאורה אפשרות "לסחור" בזכויות אלו ולהפיק מהזכויות תועלת כלכלית, מוטלים כולם בספק לאור מורכבות הליך הניוד, הצורך בהכנת תוכנית בניין עיר ספציפית למגרש המקבל, הערך הכלכלי המוגבל שזכויות הבניה לניוד מקנות לבעליהם והצורך בהתקשרות עסקית בעסקה במקרקעין עם גורם מקבל, על כל ההשלכות הכרוכות בכך, לרבות תשלום מיסים שונים והוצאות. כל אלה, לטענתם, יוצרים בקרב בעלי הנכסים רתיעה גדולה.

מהעירייה נמסר בתגובה: "תוכנית השימור של העיר הרצליה נערכה בצורה מקצועית וקפדנית, מתוך תפיסת חשיבות השימור האדריכלי של מבני העבר שהינם בעלי ערך היסטורי וערכי, לעיר הרצליה בפרט ולמדינת ישראל בכלל. ההתנגדויות לתוכנית יידונו במסגרת החוק".