ראש עיריית הרצליה לשעבר אלי לנדאו הלך לעולמו

ראש עיריית הרצליה לשעבר, אלי לנדאו, הלך הלילה לעולמו. הלוויתו תתקיים מחר, בשעה 14:00, בבית העלמין הישן בנתניה, ברחוב רד"ק 2.

לנדאו, תושב הרצליה פיתוח, היה אמור לחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-80. הוא נבחר לראשות עיריית הרצליה בשנת 1983 וכיהן בתפקיד כ-15 שנה עד 1998, אז החליפה אותו יעל גרמן. במהלך כהונתו, לנדאו קידם והקים כמה פרויקטים גדולים בעיר. בין השאר, את המרינה בהרצליה, קניון שבעת הכוכבים והמרכז הבינתחומי הרצליה.

הוא שירת בדרגת סרן בחטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה והיה בין ראשוני הצנחנים שנכנסו לעיר העתיקה והגיעו לכותל המערבי. על חוויותיו משתי המלחמות כתב שני ספרים: "ירושלים לנצח" ו"סואץ – אש על המים". הוא היה כתב צבאי בעיתון מעריב ובמלחמת יום הכיפורים סיקר את הקרבות בסיני וברמת הגולן. הוא נמנה עם קבוצת עיתונאים שפירסמה בשנת 1973 את הספר "המחדל", שהיה הספר הראשון שנתפרסם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים ,ובו ביקורת על מחדליה ותיאור משדות הקרב.

בשנים 1979 עד 1981 שימש כעוזרו של שרון שהיה אז שר החקלאות ועוזר שר הביטחון. לאחר מכן שימש יו"ר השק"ם. במקביל לתפקידו כראש העירייה מילא בראשית שנות ה-90 את תפקיד יו"ר מרכז השלטון המקומי ולאחר מכן יו"ר מועצת השלטון המקומי. עם סיום כהונתו כראש עיריית הרצליה התמנה ליו"ר חברת החשמל, תפקיד אותו מילא עד לשנת 2004.

• האזינו: השיר שכתב אלי לנדאו על הרצליה

מעיריית הרצליה נמסר: "עיריית הרצליה אבלה על פטירתו של ראש העיר לשעבר של הרצליה, מר אלי לנדאו ז"ל. אדם בעל חזון ואיש רב פעלים שתרם רבות לקידומה ופיתוחה של הרצליה".

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון הביע צערו ומסר "עשייתו למען העיר של אלי לנדאו ז"ל טבועה וניכרת בכל פינה בה. חזונו וערכיו מהווים עבורי השראה גם במפעלינו כיום. אני מבטיח כי פועלו של האיש היקר הזה יונצח על ידי עירו בדרך ראויה".

מנכ"ל העירייה יהודה בן עזרא אמר על פטירתו: "בנימה אישית, אני מביע צער עמוק. כמי שעבד לצידו שנים רבות, אהבתי אותו והייתה לי הערכה גדולה על כל שעשה למען העיר ולמען תושביה – ובעיקר למען החלשים שבהם".

"היו בינינו קשרי ידידות", מספר נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה פרופ' אוריאל רייכמן, "היתה לו אישיות מאוד מעניינת ומורכבת, עם לב רחב, אך אנשים לא תמיד ידעו את זה. הוא עזר בחפץ לב לכל אדם שנזקק לעזרה ואיפה שהוא רק יכול היה לעזור הוא עזר. הוא היה ראש עירייה שמאוד אהב את העיר וחי אותה. הוא הקפיד על הדברים הקטנים כגדולים. כשהיה נוסע באוטו שלו ורואה לכלוך מיד היה מזעיק את כולם כדי לטפל בעניין. הוא היה מראשי הערים שלא התעסקו רק בעניינים השוטפים, הוא גם היה יזם גדול בעיר. אחת היוזמות שלו היתה המרכז הבינתחומי, ולצד זה היו יוזמות רבות, כמו פארק הרצליה והמרינה והפיכת העיר לבירת ההייטק.

"היה בו משהו מהחספוס הציוני של הדור שלי, דור הצנחנים, שהיו היו מוכנים ללכת בכל עניין לאומי עד הסוף. הוא חלק מדור שהולך ונעלם במדינה הזאת. היה באיש הזה הרבה יותר ממה שאפשר לראות במבט ראשון. הוא ללא ספק היה בין ראשי הערים המובילים במדינה אחרי שני הגדולים, טדי קולק ושלמה להט (צ'יץ'). הוא היווה דוגמה ביזמות אורבנית ברמה גבוהה מאוד. אחרי שפרש מראשות העיר הוא עסק בתחומים אחרים, והייתי שמח אם היו לו עוד כמה שנים טובות בעשייה הציבורית המקומית. הערכתנו במרכז הבינתחומי התבטאה בתואר שקיבל מאתנו, עמית כבוד, שהענקנו לו והיה בזמנו אות ההערכה הגבוה ביותר שאנחנו מעניקים. מגיע לו שנזכור אותו היום על תרומתו המשמעותית להרצליה ולמדינה בעת שלקח חלק בשחרור ירושלים ובתור קצין בצנחנים ועל תרומתו לתקשורת בתור כתב צבאי".

מנכ"ל מדיקל סנטר הרצליה דני אנגל, סיפר: "זה עצב גדול מבחינתנו ואובדן גדול. מדיקל זה משהו מאוד משפחתי, והוא היה חלק משמעותי מהמשפחה. הוא האב הרוחני של בית החולים והוא התווה את הדרך וראה אותה עוד לפני עשר שנים. הוא איש מאוד מיוחד שתמיד ראה קדימה ורחוק. המשפחה רכשה מחצית מהמדיקל לפני כ-12 שנה והוא היה הרוח החיה. הוא תמיד היה מעורב וברקע, והוא היה האיש שאיתו הלכו להתייעץ על דברים חשובים, איש של חזון ודברים גדולים, האיש עם המילה הנכונה, איש אכפתי ואנושי. יש לו הרבה מניות בהתפתחות העיר הרצליה. המדיקל סנטר זה עוד אחד מהתחנות של בניית הרצליה כעיר שיש בה גם אוניברסיטה שהוא היה מעורב בהקמתה, המרינה, אזור התעשייה של מערב הרצליה וגם בית החולים. הוא היה מעורב בבניית העיר גם כשכבר לא היה ראש עיר. הוא היה מטופל אצלנו ועשינו כל מה שיכולנו וצר לנו שלא הצלחנו, זה עצב גדול. לפני כשבועיים הוא חלה בשפעת וגופו לא הצליח להתמודד עם המחלה. הוא נלחם קשה והרבה זמן ובסוף כוחותיו כלו".

"הכרתי את לנדאו שנים רבות", מספר חבר המועצה ירון עולמי, "בתחילת שנת 98, כשהשתחררתי עבדתי בתור מאבטח בעירייה, כשהיא עוד היתה בנדיב, והיינו נפגשים כל בוקר והיינו מתלוצצים והוא הכיר אותי גם מסניף הליכוד. בכניסה שהיו חניות שמורות לראש העיר וסגניו והייתי צריך לשמור שלא יחנו שם. שנים רבות הייתי יו"ר חוגה האוהדים של בני הרצליה והייתי פוגש את לנדאו במשחקים. היה אכפת לו מאוד מהאוהדים ומחוג האוהדים והיה מאוד סימפטי כלפינו. אני זוכר טיסה שלנו ביחד לאילת במטוס שהוא חכר בשביל בני הרצליה. נסענו יחד ארבעה אוהדים עם ראש העיר למשחק כדורסל. הוא גם אירח פעם את פלוגת הצנחנים שלי ליום התנדבות בנווה ישראל והוא אירח אותנו בלשכה שלו לאחר מכן והגיש לנו את גביע המדינה שבני הרצליה זכתה בו. גם כשסיים את תפקידו וגרמן החליפה אותו שמרנו על קשר דרך הכדורסל, דרך הליכוד ועוד כל מיני פעילויות. יש לי הרבה זיכרונות טובים ממנו, גם מלשכת ראש העיר וגם מאחר כך. זה מאוד עצוב שהוא הלך מאתנו, הוא היה בן אדם באמת נדיר ויש לו זכויות רבות בעיר הזאת".

חברת הכנסת וראש עיריית הרצליה לשעבר יעל גרמן מסרה: "אני משתתפת בצערה של משפחת לנדאו על מותו של ראש עיריית הרצליה לשעבר אלי לנדאו. אלי לנדאו היה יריב פוליטי שלי אך אני יודעת את תרומתו לעיר והבאת המרכז הבינתחומי ופיתוח אזור התעשייה".