סטודנטים המתנדבים עם דיירי הוסטל "השחר" בהרצליה לאנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית, הוסטל שמפעילה עמותת אקים, מתרעמים על החלטת העמותה להפסיק את הפעילות עבור בעלי המוגבלות שהתקיימה, עד השבוע שעבר ובמשך 17 שנה, במועדונית במקלט שברחוב סעדיה גאון בשכונת נווה ישראל. נציין שבעמותת אקים מבהירים כי המועדון לא נסגר אלא עבר לפעול במתכונת שונה, כשבמקום המפגש במקלט תתקיים עבור בעלי המוגבלות פעילות שבועית חווייתית משתנה מחוץ להוסטל. אתמול (ה'), למשל, התקיימה הפעילות הראשונה במתכונת החדשה, כשבעלי המוגבלות השתתפו במפגש קריאה בקפה גן סיפור בהרצליה.
ביום שלישי השבוע פתחו הסטודנטים עצומה נגד הכוונה להפסיק את הפעילות במועדונית. הסטודנט דניאל צחובוי, תושב בית יהושע בן 28, היה זה שהעלה את העצומה. "הכוונה היתה לגרום לכמה שיותר אנשים לשמוע על זה ולהעלות את הנושא למודעות, במטרה להחזיר למקבלי השירות את המועדונית ולמנוע סגירה של מועדוניות אחרים בערים אחרות", הוא אומר, "יש לנו כ-90 חתימות כרגע ואנחנו רוצים לגייס לפחות עשרת אלפים. אנחנו סטודנטים לשיווק דיגיטלי ואנחנו נשתמש במה שלמדנו כדי להגיע לקהילה ולגרום לה להיות מעורבת. זה מסר לאקים, לקהילה ולמדינה".
דניאל צחובוי
קבוצת הסטודנטים המתנדבים במועדונית עם דיירי ההוסטל התגבשה לפני כחודשיים, בעקבות הצעה של אחת הסטודנטיות, תמר לניר, להגיע למועדון של אקים בהרצליה לפעילות חנוכה. "הגענו כמה חבר'ה מהלימודים, גם המורים שלנו הצטרפו, והיה חווייתי ומטורף", מספר נתנאל רחמים, בן 25 ואב טרי שמתגורר בפתח תקווה, "מצאנו את עצמנו בחנוכה בונים איתם חנוכיות, רוקדים איתם. זו היתה חוויה מיוחדת, של שמחה ואהבה. אווירה שאי אפשר להסביר אותה במילים. נקשרנו אליהם. אחרי שבועיים, בתחילת דצמבר, החבר'ה מהלימודים החליטו שהם רוצים לפגוש אותם שוב והם נפגשו בהוסטל עצמו. חשבתי להתנדב במועדון על בסיס קבוע, אבל לפני שבועיים קיבלנו את הבשורה הקשה שהמועדון לא ימשיך לפעול במקלט".
נתנאל רחמים
לניר מוסיפה: "באנו פעמיים ואנחנו רוצים להמשיך לבוא. את הצורה שבה התקבלנו במועדונית לא ראיתי בשום מקום. עשינו מעגל וכל המשתתפים במועדונית הציגו את עצמם וגם אנחנו, וכולם מחאו כפיים אחד לשני וצחקו. ארן (בושרי, המדריך במועדונית; מ.ל.ג) הנגיש לנו את האוכלוסייה הזאת שאנחנו לא מכירים ואולי גם מפחדים ממנה לפעמים. הוא איפשר לנו להרגיש נוח איתם והם איתנו. התחבקנו, רקדנו. זה פשוט היה מיוחד".
רוצים להישאר מעודכנים?
בושרי, בן 42, עוסק בתחום החינוך המיוחד יותר מ-22 שנה. הוא מספר שלפני תשע שנים שמע שמחפשים באקים מדריך למועדון שלהם, המקום מצא חן בעיניו ומאז הוא שם. "לפני שנה המנהלת של המועדון עזבה ואני קיבלתי את הניהול של המועדון", הוא מספר, "עשיתי שיתוף קהילתי והבאנו אנשים מהשכונה והתחילו לתרום לנו כל מיני דברים והמקום ממש התחיל להתרומם. דווקא עכשיו, לפני כחודשיים, הגיעה הבשורה המרה. מנהלת האזור של אקים החליטה החלטה גורלית שעשתה רע לכולנו. היא החליטה שהמועדון עולה להם הרבה כסף, אין לו ערך מוסף ואין בו שיתוף קהילתי. היא רוצה שהכסף שהולך על ההסעות למועדון ילך לדברים אחרים. היא רוצה לקחת אותם לפיצה ולבאולינג, שזה מעולה אבל זה לא שיתוף קהילתי. היא רוצה שכל ההתנהלות של המועדון תהיה בהוסטל שהוא הבית שלהם. ניסיתי להסביר לה שגם אם הייתי הבן אדם הכי עשיר בעולם, והיה לי מגרש משחקים ואת כל מה שאני רוצה בבית, עדיין הייתי רוצה לצאת החוצה מהבית שלי. אבל את זה היא לא הבינה. הם עשו מהלך שאין ממנו חזרה. ברגע שהם ייצאו מהמקלט העירייה תשים עליו יד ולא נקבל יותר את המקלט. אם היו מעבירים את המועדון לחדר במתנ"ס שיהיה שלנו, עם נגישות לנכים ואינטרנט, הייתי מרוצה ולא הייתי אומר מילה. אז למה לא להישאר במועדון עד שימצא חדר במתנ"ס או משהו דומה? המועדון הוא כמו החדר הפרטי שלהם. יש להם שם יותר מקום לחופש ביטוי. בהוסטל זה אחרת, זה הרבה יותר רשמי. יש ילדה בת ארבע וחצי שגרה בשכונה ובאה למועדון כל שבוע עם סבתא שלה. היא לא תיכנס להוסטל כי בשבילה זה הרבה יותר מפחיד".
ארן בושרי (מימין) ותמר לניר
לניר מוסיפה: "יש הבדל בין לבוא להתנדב בהוסטל לבין לבוא למועדונית. הוסטל זה מקום טיפולי, שיש בו גם מקרים קשים וסיעודיים. זה גם מקום שהם חיים בו אז ההתנהגות היא אחרת. יש משהו במועדון שהוא בתוך הקהילה ליד המכולת במקלט שכולם יכולים לבוא וליזום שם כי זה לא הבית של אף אחד. אנחנו כקבוצה מתנדבת יכולים לבוא עם הרעיונות שלנו ויש שם הרבה יותר אפשרות לשיתוף קהילה מאשר בהוסטל, שהוא קצת כמו בית חולים, מקום רפואי, ממוסד. במועדון אנחנו כמתנדבים יכולים לקבוע את התכנים, אנחנו יכולים לרקוד יחד, להתחבק ולהרגיש חופשי. אנחנו רוצים לגייס את כל תושבי הרצליה והשרון, וכל מי שחשובה לו האוכלוסייה הזו ורוצה שיהיה להם מועדון משלהם, עם הציורים שלהם והסרטים שלהם, מקום שבו הם יכולים לפגוש אנשים כמונו, מהקהילה, ומדריכים".
חברי המועדון של אקים בפעילות בקפה גן סיפור ביום חמישי שעבר
תגובת אקים: "לאחרונה הוחלט באקים להפעיל את מועדון אקים בהרצליה במתכונת חדשה ועדכנית, המותאמת לצרכי החברים. עד כה נהגו חברי המועדון, כולם מעל גיל 21 וכולם, חוץ משלושה חברים, מתגוררים בהוסטל השחר בעיר, להיפגש פעמיים בשבוע – פעם בשבוע בביה"ס ברנר לפעילות שמוקדשת כולה, לספורט וכושר ופעם בשבוע התקיים המפגש במקלט בעיר. המקלט על פי כל הדעות, לא יכול עוד לשמש את חברי אקים ולא מתאים לצרכי החברים המבוגרים יותר, שמתקשים בהליכה וזקוקים להנגשה משמעותית. אי לכך הוחלט להעתיק את הפעילות מהמקלט לחללים מכבדים וראויים יותר ולהפעיל את המועדון במתכונת חדשה, שתואמת את תפיסת אקים לשילוב ולהכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה. מבחינת הפעילות במתכונת החדשה, המפגש השבועי בבי"ס ברנר ימשיך להתקיים כרגיל ויכלול פעילות ספורט בריאה ומהנה. בנוסף, אחת לשבוע יצאו החברים למגוון פעילויות בקהילה כגון קולנוע, תאטרון, באולינג וכד'. היום למשל, יום חמישי, יתקיים מפגש קריאה בקפה גן סיפור בהרצליה, במהלכו יוקרא לחברים סיפור בפישוט לשוני ולאחריו יתקיים דיון קבוצתי בנושאים שעלו מהסיפור, כמובן בליווי כיבוד מפנק באדיבות בית הקפה. פעילות כזו מעניקה ערך מוסף משמעותי לאנשים שלנו, מאפשרת להם לחשוב בזכות ובעד עצמם ולהביע את דעתם ברוח 'שום דבר עלינו בלעדינו' (שזו הגישה הערכית אותה מקדמת אקים). אנו בטוחים, וכל בר דעת יסכים, כי פעילות מאין זו מהווה חלופה ראויה, מכבדת ומשלבת בקהילה בהרבה יותר משהות במקלט, מתחת לאדמה ובניתוק מוחלט מהקהילה. אקים פועלת ללא לאות לשילוב חבריה בקהילה ועל כן שמחנו לשמוע שסטודנטים צעירים מגלים עניין באוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית. אנחנו סמוכים ובטוחים כי ברגע שתחברו אותם אלינו נוכל לשלבם בפעילות. אנחנו נשמח להמשך שיתוף פעולה איתם כמו גם עם גורמים נוספים בקהילה, כל פעילות משותפת מבחינתנו היא מבורכת. כבר בט"ו בשבט אנחנו מתכננים מסיבה גדולה של כל חברי המועדון. אנו מחפשים כרגע חלל שיארח את האירוע וכמובן נשמח אם הסטודנטים או כל אדם אחר מהקהילה יצטרף לאירוע ויבוא לחגוג איתנו".
תגובות