"יש להקים אגף מיוחד במשטרה שיפעל למיגור האלימות נגד נשים"

שני אבידן

בישראל ישנה מגפה של אלימות במשפחה, בכל רבדיה: נפשית, כלכלית, פיזית ומינית. המקרים הקיצוניים מדווחים בחדשות בממוצע אחת לשלושה שבועות, כאשר אישה נרצחת בידי בן זוגה הנוכחי או בן זוגה לשעבר. את המקרים הללו המדינה מנסה למנוע באמצעות הברחת אותן קורבנות פוטנציאליות למקלטים לנשים מוכות. אולם, המקלטים עמוסים, ותקציבים אין, וההסברה למניעת התופעה מסתכמת בחיוב מעסיקים לתלות תקנון למניעת הטרדה מינית על החלק האחורי של דלת השירותים במקום העבודה. התופעה של ניצול יתרון פיזי/כוחני כנגד נשים צריכה להיות מדוברת ומגונה בצורה ברורה כחלק ממערכת החינוך של בתי הספר היסודיים. הפכנו מזמן לקהי חושים ואדישים כאשר מתקבלים דיווחים על אונס, כאילו היה מדובר באירוע מקרי ולא ברצח גוף ונפש של אישה אשר מתהלכת כמתה חיה (זומבי) בינינו ואין לדעת אם ומתי תצליח להשתקם. הצעת חוק שתיכנס לתוקף באפריל 2019 בניו-זילנד מעניקה עשרה ימי חופשה בתשלום על מנת לאפשר לאישה למלט את עצמה מזוגיות אלימה. החוק הזה, בעצם מחזק את ההבנה שאלימות במשפחה איננה מנותקת מחיי החברה, והיא זולגת גם למקום העבודה ומטילה אחריות על המעסיק. בניו-זילנד כנראה הבינו שצריך לגייס את כל החברה להתמודדות עם התופעה המכוערת ולא להותיר את זה רק לרשויות האכיפה, המשטרה ובתי המשפט. מאידך, מדינת ישראל עיטרה עצמה באות קלון כאשר הצעת הממשלה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית למניעת אלימות נגד נשים נדחתה – ברוב של 58 חברי כנסת נגד 56, לפני כחודש ימים בלבד. (אבידן, תושבת הרצליה, היא עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בגישור ובגירושין בשיתוף פעולה)

תומר שילה

תומר שילה

לצערנו, אוזלת ידה של משטרת ישראל והתנהלותה האיטית בעניין אינן עומדות בקנה אחד עם היעדים של המדינאים. למעשה, המשטרה כבר אינה הזרועה הארוכה של שלטון החוק אלא יותר ״משטרת לואי דה-פינס״, לא רק בתחום האלימות כנגד נשים, אלא בכלל. לדעתי, יש להקים אגף מיוחד במשטרה שיפעל למיגור האלימות נגד נשים, יתוקצב בנפרד ויפעל בנפרד, בדומה לאגף התנועה, שההשקעה התקציבית והיעודית בו, מוכיחה את עצמה. בנוסף לחיזוק הכוח המשטרתי הייעודי, יש להגדיל את התקצוב לרווחה, למקלטים לנשים מוכות ולכל הרשת החברתית התומכת בהן. לא יתכן כי אישה מוכה לא תתלונן במשטרה בשל שיקולים כלכליים וחשש כי היא וילדיה יחיו במחסור. (שילה, תושב הרצליה, הוא עורך דין, מומחה בייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל ופעיל חברתי בהרצליה)

טלי למדן

טלי למדן. צילום פרטי

23 נשים ונערות שנרצחו בשנה האחרונה. מזעזע ובלתי נתפס. כמובן ששביתת נשים תעורר את המודעות ואולי יוחלט דרך זה לנהוג ביד קשה כלפי הנוהגים באלימות ולסיוע לנשים מוכות לפני שיגיעו למצב קיצון כזה. איך יתכן שמעל מחצית הנרצחות התלוננו ולא הצלחנו למנוע את מותן? כשמערכת אכיפת החוק אינה קשובה לכאבן של הנשים ומערכת הרווחה עמוסה עד עייפה, ובין שתי המערכות אין קשר ושיתוף פעולה מספיק – אזי הרצח הבא נראה כבלתי נמנע. במקום לזרוק תקציבים על ימין ושמאל, חשוב מאוד שיפרישו תקציב נכבד ליישום התכנית הלאומית למניעת אלימות נגד נשים. (טלי למדן היא יועצת נדל"ן ברימקס סטאר הרצליה ופעילה חברתית למען קשישי העיר).