לידיעת המתנגדים מהרצליה הצעירה: הפעם תושבי שיכון דרום לא מתכוונים לוותר

"גודל הדירה שלנו הוא 40 מ"ר. אני ואשתי ישנים בסלון, והילד הקטן ישן לידנו. יש לנו עוד שני חדרים קטנטנים שאפילו שולחן מחשב לא יכול להיכנס אליהם ויש שם שתי מיטות קומתיים שבניתי בעצמי כדי שיתאימו לחדרים שבהם ישנים ארבעה ילדים. הילדים שלי לא יכולים להזמין חברים להתארח אצלנו כי ברגע שאנחנו פותחים את כל המיטות בבית לא נשאר לנו מטר מרובע בבית. אפילו את השולחן הקטנטן של פינת האוכל אנחנו מזיזים. כל שבוע באופן קבוע בעשור האחרון יש לנו סתימות בביוב. אנחנו חיים בבתים מעופשים, עם גגות נוטפים, עם נזילות בחורף ודליים, מצב לא הגיוני בכלל לשנת 2018. לבי מאוד קשה עם המתנגדים, הם לא בוחלים בשום אמצעי כדי לקדם את המטרה שלהם. חמש שנים הם התנגדו לתוכנית, וגם יצאו מדי ערב שבת להפגין מול ביתו של ראש העיר. עכשיו התושבים לא מתכוונים להשאר פאסיביים, וזה בלשון המעטה. יש לנו תמיכה מגורמים בממשלה ואנחנו מתכוונים לעורר גל מחאה עצום כדי לעצור את העוולה הזאת".

את הדברים האלה אומר תושב שיכון דרום בהרצליה, אושר אסרף, על רקע התנגדויות חדשות שהגישו בימים האחרונים תושבים מהשכונות הסמוכות לפרויקט הפינוי בינוי המתוכנן בשיכון, פרויקט שלא מצליח לצאת אל הפועל כבר כמה שנים. בעוד המתנגדים טוענים כי הפרויקט יביא לעומס רב על התשתיות בכל האזור, ובכלל זה בכבישים ובבתי הספר, מייחלים דיירי שיכון דרום – המתגוררים בשיכון שנבנה בשנות ה-60 של המאה הקודמת – שהפרויקט ייצא לדרך כדי שיוכלו סוף סוף לשפר את איכות חייהם.

שיכון דרום בהרצליה

שיכון דרום בהרצליה

כאמור, לפני כשבוע הוגשו מספר התנגדויות לפרויקט הנידון בימים אלה בוועד המחוזית לתכנון ובנייה. בין המגישים עו"ד עידית רז הראל, עו"ד שירלי גדניר, עו"ד רנן גרשט ועו"ד ישראל כספי ותושבים נוספים מהשכונות הסמוכות לשיכון דרום, בהן הרצליה הצעירה, נווה אמירים, צמרות וגני הרצליה.

נזכיר כי התוכנית אושרה להפקדה ב-25 בינואר 2017 והופקדה 19 חודשים לאחר מכן, ב-12 באוגוסט 2018. לפי התוכנית, 216 יחידות דיור ב-15 מבנים בשיכון דרום שנבנו בשנות ה-60 אמורות להיהרס ובמקומן אמורות לקום 661 יחידות דיור בבניינים של כ-25 קומות. עוד כוללת התוכנית שטחי ציבור ו-7,400 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה.

המתנגדים טוענים כאמור כי בתוכנית אין התייחסות מספקת להיבטי תחבורה ופתרון לעומס התחבורתי שייווצר. לדבריהם, מספר מקומות החניה ביחס למספר יחידות הדיור יביא למצוקת חניה שתקרין על השכונות הסובבות. הכניסה להרצליה והיציאה ממנה מכיוון רמת השרון יהפכו לפקק תנועה קבוע. בנוסף הם טוענים כי חסר תכנון מוסדות חינוך וציבור ויש תכנון לא פרופורציונלי של שטחי מסחר ותעסוקה – ואין צורך בכל כך הרבה.

שיכון דרום בהרצליה

שיכון דרום בהרצליה

רז הראל התמודדה ברשימת דרך חדשה למועצת העיר, רשימה שזכתה רק במנדט אחד. "הגשנו התנגדויות שעליהן חתמו יותר ממאה תושבים מהרצליה הצעירה, מגדלי בר כוכבא, נווה אמירים וצמרות ב'", היא אומרת, מי שעזר לי מאוד וחתם יחד איתי על ההתנגדות הוא יוסי בן דרור. חשוב לי לציין שההתנגדות היא לא לכך שתהיה בניה שם שהיא חיובית ואנחנו מאוד בעדה. הבקשה היחידה שלנו היא שהתוכנית תהיה סבירה וברמת ההיגיון כדי שלא ייגרם נזק שיהיה בלתי הפיך במשך שנים רבות. אנחנו התנגדנו קודם כל לנושא התעבורה. כבר היום קשה לצאת מהאיזור בשעות הבוקר, במיוחד כשמורידים תלמידים בבית הספר, אז מה יקרה כשיתווספו עוד 600 יחידות? במסגרת התוכנית הם מציעים לפתוח את רחוב רבי עקיבא שיפנו ממנו שמאלה לכיוון רמת השרון, רעיון נהדר אבל הרחוב עדיין מאוד צר. מצד שני, גם ברמת השרון תהיה בניה – אז ניתקע שם שעות. העירייה אומרת שהם בונים על התוכנית התחבורתית של משרד התחבורה – מהיר בעיר. זו תוכנית מצוינת אבל לא בטוח ישימה. יש לנו גם טענות תכנוניות".

מתנגדת אחרת, שירלי גדניר, שהתמודדה למועצת העיר ברשימת הדרך שלנו בראשות מישל מורג שלא עברה את אחוז החסימה, אומרת: "מיד אחרי הבחירות ישבתי על ההתנגדות והגשתי אותה ב-2 בנובמבר. הצטרפו להתנגדות שלי כמה תושבים והוספנו תצהירים שלהם. יש יתרון בהגשת כמה שיותר התנגדויות כי אז יש יותר זכות עמידה מול הוועדה. להבנתי, יש פגם טכני חמור בהפקדת התוכנית שלדעתי שולל את כל החוקיות של ההפקדה שכן היא הופקדה 19 חודשים אחרי שאושרה להפקדה. לכן, על פי החוק האישור להפקיד בטל והיו צריכים להביא את התוכנית לאישור מחדש במליאת הוועדה המקומית של הרצליה. יש פה עניין מהותי כי ב-19 החודשים האלה קרו הרבה דברים שיכולים לשנות את התמונה, כמו למשל הפקדת תוכנית המתאר של הרצליה. אם מתייחסים לתא השטח של הרצליה הצעירה מערב, ששיכון דרום מהווה חלק קטן ממנו בלבד, אז תוכנית המתאר קובעת שבכל תא השטח הזה אין קיבולת להוסיף יותר מ-300 יחידות דיור. רק התוכנית של שיכון דרום לבדה מדברת על הוספה של 445 יחידות דיור ל-216 היחידות הקיימות. אין פה התאמה. צריך להיות איזשהו קשר בין דברים, זו עדיין אותה עיר ואותן תשתיות וזה לא יכול להיות מנותק אחד מהשני".

דיירי שיכון דרום טוענים שהפחתה של מספר יחידות הדיור תהפוך את הפרויקט ללא כדאי כלכלית.

"בדקתי את הדוח הכלכלי של הפרויקט, עשיתי חוות דעת שמאית וראיתי שזה ממש לא נכון. הרווח היזמי של הפרויקט עם הנתונים של היום מוגזם לחלוטין, הוא עולה על 50 אחוז. על פי תקן 21, רווח יזמי סביר לפרויקט הוא בין 20 ל-25 אחוז. אפשר לעשות פרויקט הרבה יותר צנוע שיהיה עדיין כלכלי. גם התמורות לדיירים הן חריגות ביחס לפרויקטים דומים. אין דירות שהן פחות ממאה מטר בפרויקט. גם מי שיש לו דירה של 35 מ"ר יקבל דירה של כמאה מ"ר פלוס מרפסת, מחסן וחניה. אם התמורות לדיירים היו תמורות מקובלות לפי תקן 21, שזה 25 מ"ר תוספת, אז גם היזם יכול היה להסתפק בפחות יחידות דיור ואז אפשר היה להסתפק בפחות שטחי מסחר, כי לכולם ברור שאין צורך בכל שטחי המסחר האלה, 7,500 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, שהסיבה היחידה שהוסיפו אותם זה כדי לממן את יחידות הדיור, כי הארנונה של מסחר ותעסוקה היא גבוהה. לא ייתכן לשפר דבר אחד ולפגוע בכל כך הרבה דברים אחרים, לשפר מצב של ציבור קטן ולפגוע באיכות החיים ובמצב של הציבור הרחב. התוכנית כמו שהיא אנחנו נילחם בה בכל הערכאות".

גם חברת המועצה החדשה דנה אורן-ינאי מסיעת דרך חדשה, מתנגדת לתוכנית במתכונתה הנוכחית. "אי אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו מתנגדים רק לשיכון דרום", היא אומרת, "אנחנו מתנגדים להיקף הבניה ולא לפרויקט עצמו ודיברנו על זה עם ראש העיר ואנחנו מבקשים למצוא פתרונות. אני חושבת שאפשר למצוא פתרונות שלא יעצרו את הפרויקט, יקדמו אותו במהירות ושהקבלן לא יפסיד כסף ושהכל ישתלב ביחד, התנועה למשל או הקמת בית ספר חדש. הדרישה היא לעשות את זה כמה שיותר מהר בשביל לא לפגוע בתוכנית. למעשה, את כל תוכניות הבניה מהתחנה המרכזית הישנה, צומת כדורי, אולפני הקסם, נווה ישראל, פרויקט משהב, שיכון דרום צפון ושיכון דרום דרום, אנחנו מבקשים לראות את כל הפרויקטים האלה בראייה כוללת ולא בראייה פרטנית, כי זה יגרום לכך שנמצא את עצמנו תקועים בבתים ואיכות החיים שלנו תיפגע מאוד. לכן אחד הדברים שאנחנו רוצים לדון בהם הוא ראייה כוללת של כל האזור. לא חתמתי על התנגדות כי אני רוצה לדון באלטרנטיבות. אני חושבת שצריך למצוא פתרון בשיכון דרום שבו כל הצדדים יהיו מרוצים, כמו כל פרויקט. זו סתם אווירה לא טובה על ויכוח שצריך להתקיים אבל בצורה הרבה יותר עדינה ולא אימוציות שיקרעו את השכונה".

מי שמרכזת את פרויקט שיכון דרום ומייצגת את דייריו מול הקבלן היא ליאורה אהרון.

ליאורה, המתנגדים טוענים שבעלי הדירות לא גרים בפועל בשיכון דרום, אלא משכירים את הדירות, ושמה שמעניין אותם זה הרווח הכלכלי שלהם מהפרויקט.

"זה נכון שרוב הדיירים לא גרים פה בפועל. אלה אנשים שגדלו בשכונה והם לא יכולים לגור בהן היום עם המשפחות שלהם והם נאלצים לשכור במקום אחר. יש עשרות מקרים כאלה ורוב הדירות בשכירות. הדירות קטנות או שיש בעיות רטיבות שגורמות לילדים לחלות והגגות מוצפים במים. רוב הדירות היו של הסבא וסבתא של הבעלים, הם ירשו אותן ומחכים לפינוי בינוי. אלה הדירות להשקעה שישנן. אם מחירי הנדל"ן בהרצליה לא היו מאמירים – והיום כל חדר מסריח מושכר ב-3,000 שקל לחודש – הייתה פה עזובה וסלמס והיו פה עובדים זרים שהיו ממלאים את השכונה".

עוד הוסיפה אהרון: "הנתונים שציינה המתנגדת שירלי גדניר שגויים ביסודם. היא עוסקת בפינוי בינוי ואמורה לדעת שהרווח היזמי לפי תקן 21 לא יעלה על 25 אחוז. כמו כן, התמורה שהדיירים מקבלים לוקחת בחשבון זכויות בניה בלתי מנוצלות. ודאי לא ניפגע בזכות קניינית של דיירים. לא נמשיך להוכיח את אי הדיוקים מעל דפי העיתון".

שיכון דרום בהרצליה

שיכון דרום בהרצליה

תושב שיכון דרום אושר אסרף מוסיף: "כל האיזור הוא איזור שנעשתה בו עוולה. שיכון דרום הוקם לפני 60 שנה והוקם לו בית ספר לב טוב. הכל היה מסביב מטעים של עצים. שיכון דרום היה מאופיין באוכלוסייה מאוד חלשה, מרביתם היו עולים חדשים שלא ידעו קרוא וכתוב ולא ידעו מה זה להתנגד. קמו שכונות מסביב, הקימו את צמרות, נווה אמירים והרצליה הצעירה וכולן נבנו על אותן תשתיות של שיכון דרום. בית הספר לב טוב הפך להיות בית הספר של כל השכונה ולא רק של שיכון דרום, ובגלל זה יש עומסים בלתי רגילים של ילדים בכל כיתה. נוצר מקום של עוול וחוסר צדק משווע. במשך הרבה שנים, הגיע כל פעם יזם אחר ותכנן איזשהו פרויקט שלא רקם עור וגידים. תמיד הכוח האלקטורלי נמצא בבניינים ולא אצל 200 משפחות וכל ראש עיר מחפש את הכוח האלקטורלי במקום שבו האוכלוסייה יותר גדולה.

"ההרגשה שלי היא שהמתנגדים מתנגדים באופן עקרוני לכל דבר – היום הם מתנגדים לגובה הבניינים, והם אומרים שלא יהיה מוסד חינוכי כי לב טוב לא יכול להכיל את כולם, וכשהעירייה מציעה להם מקום שבו הם יבנו בית ספר חדש הם מתנגדים למקום. זה לא משנה מה, הם תמיד יתנגדו. הם יורדים לרזולוציות מטורפות, למשל איך נשלם את תשלומי הוועד. בחוזה יש סעיף מיוחד של משפחות מרובות ילדים וכו' שפטורות מתשלום במשך עשור. הם אפילו לא מודעים לפרטי התוכנית. תקיעת הפרויקט יוצרת פערים חברתייים. התוכנית הזאת תשונה עוד 200 פעם בעשר השנים הקרובות, כי המקור להתנגדויות הוא לא מהותי אלא התנגדות עקרונית. אני בן אדם פשוט. מה שמעניין אותי זה הביוב הצף והיתושים שמסכנים חיים. אם נרצה או לא נרצה, הפרויקט יצא לפועל בין אם בעוד חמש שנים או 15 שנה. אין מקום לבתים כאלה במדינה".