פעילים נגד קידום תוכניות בנייה גדולות בהרצליה, שהשתתפו בשבוע שעבר במפגש שיתוף ציבור בבניין העירייה – בו הציגה העירייה לתושבים חלופות שונות לתוכנית המתאר, דורשים להגביל את הבנייה לגובה בהרצליה ל-11 קומות לכל היותר. זאת לאחר שגילו שבשלוש החלופות של תוכנית המתאר שהציגה בפניהם העירייה לא הוגבל מספר הקומות באזורים שונים בעיר.
הפעילים טוענים גם כי מספר יחידות הדיור המתוכנן בעיר מדי שנה לפי התוכנית גדול מהנדרש, ושהתוכנית לא לוקחת בחשבון תוכניות בנייה גדולות שמקדמת המדינה בהרצליה, בעיקר בפרויקטים קריית המסלול בשדה התעופה ואפולוניה, שאם יאושרו יוסיפו לעיר עשרות אלפי יחידות דיור.
זהו המפגש השני מתוך סדרת מפגשים שתקיים עיריית הרצליה עד סוף חודש נובמבר בשכונות שונות בעיר, מפגשים בהם מציגים נציגי העירייה בפני התושבים את "שלושת כיווני הפיתוח" האפשריים לתוכנית המתאר של העיר. כ-40 אנשים השתתפו במפגש ביום רביעי שעבר, ובהם פעילים מהקבוצות השונות הפועלות נגד תכניות הבנייה: שישה מ"הרצליה איכות חיים", כ-25 מ"בינוי שפוי הרצליה" וכן כמה פעילים של המאבק לתכנון שפוי יד התשעה הרצליה. מי שהציג בפניהם את התוכנית היו מנהל המחלקה לתיכנון רב שנתי בעירייה ומי שאחראי על שיתופי הציבור אהוד לזר, וסגנית מהנדס העיר אדריכלית תמר פוריה שרביט.
"זה היה שיתוף ציבור סוער מאוד", אמרה קרני גילון מקבוצת הרצליה איכות חיים, "זו תוכנית מתאר ללא חזון וללא בשורה. הוצגו שלוש חלופות גרועות שבכולן גדילה לא פרופורציונלית של העיר. אין הגבלה לגובה הקומות, אין התייחסות רצינית לתשתיות, אין ניסיון להשתלב בפרויקט המטרו של משרד התחבורה בגוש דן ואין שום התייחסות לדעת הציבור, כפי שהשתקפה בסבב שיתוף הציבור הקודם". השתתפו במפגש גם נציגי רשימת "יש עתיד" למועצת העיר האדריכלית ומתכננת הערים גלילה יבין, ויורם זינגר ממובילי מטה המאבק לבינוי שפוי בהרצליה, שמסרו: "לצערנו, מהמידע שהוצג במפגש עולה כי האיום על אופייה של הרצליה, צביון השכונות, השטחים הפתוחים ואיכות החיים בה לא הוסר, בוודאי כשלוקחים בחשבון גם את תוספת יחידות הדיור המוצעת בתכניות הוותמ"ליות, שהוצאו מתחום שטח תכנית המתאר".
ממטה המאבק לבינוי שפוי הרצליה נמסר: "זהו הליך שיתוף הציבור השני שהעירייה פשוט עובדת עלינו. תושבי הרצליה הם מספיק אינטליגנטים לא רק לקרוא את השורות אלא גם את מה שיש בין שורות. זה לא הליך שיתוף ציבור, במקרה הטוב זה אולי הליך ידוע הציבור, ה'חלופה' שהעירייה 'ממליצה' דומה לתוכנית המתאר שהוקפאה והולכת לפגוע באופיה ובצביונה של הרצליה כולל בניית מגדלים רבי קומות. אנחנו חוששים שאחרי הבחירות יחזיר ראש העירייה את התוכנית שהוקפאה למתכונתה הקודמת (עם שינויים מזעריים) וימשיך לקדם תוכניות בניה הרסניות לעיר וללא מתן פתרונות של תשתיות".
מפגש שיתוף הציבור. צילום באדיבות התושבים
העירייה הציגה לתושבים כאמור את שלוש החלופות, כשבכל אחת מהן מתוכננת הבנייה הרוויה בגובה של יותר משמונה קומות, לחלק אחר של העיר. בחלופה הראשונה, "עיר מבוססת תחבורה ציבורית" הבנייה הרוויה לגובה מתוכננת לאורך הצירים הראשיים. לפי החלופה השנייה, "פיתוח המבוסס על העדפת נסיעה ברכב פרטי", הבנייה לגובה תהיה בדרום מערב העיר, ובשכונת יד התשעה. החלופה השלישית היא "פיתוח מרכז עיר חדש", ולפיה הבנייה לגובה תהיה בדרום העיר – בשטחים שממזרח ומערב למחלף שבעת הכוכבים ובין השאר בשטח המיועד לתוכנית "קריית השחקים"; וכן לאורך רחוב הרב קוק, מצפון ומדרום לרחוב; וכן במרכז העיר, באזור פינת הרחובות בן גוריון וסוקולוב.
"בשלוש החלופות שהוצגו בפנינו הוגדרו אזורים נרחבים בעיר כאזורי מגורים בהם יהיה ניתן לבנות יותר משמונה קומות, אבל בעירייה לא ציינו מה הגובה המקסימלי המותר לבניה", אומר אחד התושבים המתנגדים, "דרשנו להגביל את גובה הבניה עד לשמונה קומות במרכז ו-11 קומות בפאתי העיר, בדיוק כפי שהשכנה רעננה עשתה בתוכנית המתאר שלה, לגבי מרכז העיר".
תושבים אחרים מתחו ביקורת על הכוונה להוסיף לפי התוכנית 800 יחידות דיור בכל שנה עד שנת 2030, כלומר 9,600 יחידות דיור בכל התקופה, כשבין השנים 2030 ל-2035 התכנון הוא להוסיף כאלף יחידות דיור בשנה, כלומר 6,000-5,000 יחידות דיור בכל התקורה. לטענתם, בהתבסס על ממוצע הגידול הארצי לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הריבוי הטבעי מצריך פחות מ-400 יחידות דיור לשנה.
טענה אחרת היתה כי המתכננים מתעלמים מתוכניות גדולות שמקדמת המדינה בהרצליה באמצעות הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) בהן פרויקט קריית המסלול בשטח שדה התעופה, פרויקט קריית השחקים, פרויקט אפולוניה והפרויקט המתוכנן בשטח מכון טיהור השפכים. התושבים חוששים שמימושן של תוכניות אלה, שאינן נמצאות בסמכות העירייה, יוסיף עוד עשרות אלפי יחידות דיור להרצליה, מעבר למספר 800 או 1,000 יחידות דיור בשנה. הנחת העבודה של העירייה, אומרים התושבים, היא שחלק מהתוכניות האלה לא יתממשו עד שנת 2035. "זו הנחה שגויה והמדינה עלולה להפשיר הקרקעות הללו בהליך מזורז לבניית עשרות אלפי יחידות דיור", הם טוענים.
נמתחה ביקורת גם על התעלמות תוכנית המתאר, כלשון התושבים, מהכוונה של משרד התחבורה לחבר את הרצליה בקווי מטרו תת-קרקעיים לערים השכנות כולל תל אביב.
הפגנת תושבים ביולי בכניסה לשדה התעופה נגד קידום התוכנית בותמ"ל
רוצים להישאר מעודכנים?
בתגובה לטענות התושבים על אי הגבלת גובה הקומות המאושר לבנייה בתוכנית המתאר, אמר השבוע גורם מקצועי בעירייה לצומת השרון כי "לתוכנית מתאר אין סמכות לקבוע את מספר הקומות של הבניינים בעיר. היא לא עושה זאת כי היא יכולה ליצור נזק כספי ותכנוני לעיר. היא רק יכולה לקבוע אם בונים לגובה של עד שמונה קומות או שזה צמוד קרקע, מעבר לזה זה לרדת לרמה של תב"ע. ראש העירייה בזמנו, כשהוא הוציא מטעמו הודעה על תוכנית המתאר, הוא דיבר על כך שגם בהתחדשות עירונית הוא מבקש לא לעלות מעל 15 קומות. אנחנו כן לוקחים בחשבון את הדבר הזה. כדי לנצל התחדשות עירונית בצורת פינוי בינוי מתחמי, אי אפשר שלא לעלות מעבר לשמונה קומות לגובה. אי אפשר לדעת אם זה יהיה 13, 14 או 15, כמו שביקש ראש העיר או טיפה יותר ואז אנחנו נצטרך לעשות פה את האיזונים, אבל אלה הכיוונים. אתה לא יכול לקבוע מסמרות שאחר כך לא תוכל לבצע פינוי בינוי. מה יהיה אם בסוף יגיע יזם או תגיע המדינה ויגידו שאין כדאיות כלכלית בפינוי בינוי של מתחם כלשהו ללא עליה ל-14 קומות? במקרה הזה יצרת פה תוכנית שהיא סותרת את כל המצב של השטח. תוכנית שמעקרת את כל היכולת שלך לתכנן".
אז המקסימום הוא 15 קומות?
"אנחנו מבינים שסכמת התכנון תהיה בניה לגובה שהוא לא יותר גבוה מזה. אבל בשכונות מסוימות, לצורך העניין ביד התשעה, אנחנו מבינים שכנראה יצטרכו להיות יותר מאשר 15 קומות. אני לא יכול לדעת אם זה 17 או 18 קומות כי התוכנית עדיין מאוד מוקדמת. זה שינוי פרדיגמה, שגם הנחה אותנו ראש העירייה, שכאשר מתקדמת תוכנית בניה לא לחכות להצגתה לציבור כשהיא מוגמרת אלא להגיע לפני לשמוע את הציבור ואת הלבטים שלו. מה הצרכים שלו, מה הדרישות שלו. אנחנו מבינים שגם ביד התשעה וגם באיזורים אחרים שבהם מתוכננת בניה לגובה, לא תתוכנן בניה לגובה אם התושבים לא ירצו. התושבים צריכים להבין את המשמעות של זה לכאן או לכאן, את היתרונות והחסרונות".
שכונת יד התשעה בהרצליה. צילום עזרא לוי
אחד התושבים התלונן כי יש עדיין אפשרות תיכנונית להקים מגדלים של 67 קומות בקריית השחקים, תוכנית שהעירייה בעצמה יזמה וקידמה, ושנמצאת כיום במסלול המהיר בותמ"ל ולא בידי העירייה.
"יש את האמירה התיכנונית של ראש העיר שכל תוכנית חדשה שתהיה תותאם לצביון השכונתי ולא תעלה על 15 קומות. תוכנית קריית השחקים היא תוכנית נקודתית שהתחילה ב-2012, בקדנציה הקודמת. תוכנית שמדובר בה על חטיבת קרקע די גדולה, שכוללת שטחים מגליל ים, שכוללת שטחים של מינהל מקרקעי ישראל, וגם של העירייה שיש לה שם הרבה מאוד זכויות בנייה. ב-2015 התוכנית הועברה לתכנון הותמ"ל, כאשר המושג 67 קומות הוא מושג מוטעה. יש שם זכויות בנייה שיכולות להגיע עד ל-67 קומות, אבל זו לא תהיה התוכנית. העירייה לא מקדמת תוכנית כזאת ובניה לגובה כזה, בטח שלא במתכונת הנוכחית, ואנחנו מתנגדים לבניה בגובה כזה, ואנחנו לא נותנים יד לדבר כזה כי זה בניגוד למדיניות התיכנונית של ראש העיר, הוועדה המקומית ומינהל ההנדסה. כשתופקד תוכנית כזאת אנחנו נתנגד בכל הכלים".
הדמיית תוכנית קריית השחקים, מתוך אתר עיריית הרצליה
(במאמר מוסגר נזכיר שבאוגוסט 2015 היתה זו הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהרצליה שאישרה להפקיד במחוזית את תוכנית קריית השחקים, להקמת יותר מ-1,500 יחידות במגדלים של עד 67 קומות, בשטח של 120 דונם, באזור המכונה 'משולש התחבורה', שבין שדרות שבעת הכוכבים, מסילת הרכבת ורחוב בן ציון מיכאלי. בהמשך עברה התוכנית מהמחוזית לותמ"ל, ובאוקטובר 2017 החליטה הוועדה המקומית הרצליה לבקש להחזיר את הדיון בתוכנית לוועדה המחוזית, כמו גם בתוכניות אחרות בהרצליה שמקודמות בותמ"ל. מעיריית הרצליה נמסר לגבי קריית השחקים: "עיריית הרצליה מתנגדת לבנייה לגובה בקריית שחקים. התכנית, שמקודמת על ידי הוותמ"ל, הינה הפרויקט על קרקע של קיבוץ גליל ים ורמ"י. כיום, ב-2018, יש להרצליה מענה הולם של יח"ד כדי לסייע להיצע הדיור לזוגות הצעירים, ללא צורך בתוספת הגובה. התכנית הרעיונית שהוצגה בוועדה המקומית בשנת 2015 היתה תכנית רעיונית, ראשונית בלבד, וטרם הוצגה התכנית הוותמל"ית המפורטת לאישור העירייה. לא בכדי פעלנו למשוך את תכנית המתאר ולהחזירה לידי הציבור ושיתופו – המטרה היתה, בין היתר, למנוע יישומן של תכניות בנייה של גורדי שחקים").
ומה לגבי טענת התושבים שקצב הריבוי הטבעי של הרצליה לא מצדיק את מספר יחידות הדיור שאתם מתכננים?
"תוכנית מתאר מקבעת עקרונות תכנוניים מבלי לרדת לפרטים נקודתיים, שכונתיים, רובעים, אלא מייצרת איזו סכמה תכנונית אלמנטרית לאיזה כיוון ולאילו מגמות תתארגן העיר לקראת התכנון שלה. המושג הזה של ריבוי טבעי הוא שגוי ולא מתאים. אם עיר, כלומר רשות תיכנונית, לא מאשרת תוכנית מתאר מקומית, הגוף הסטטוטורי שמעליו, הוועדה המחוזית או המועצה הארצית לתכנון ובניה, קובעים עבור הרשות. אז עדיף לרשות לעשות את האיזונים הנכונים בתוך הבית שלה, כלומר לייצר מנגנון נכון של היקף יחידות הדיור החזויות לתוכנית. התוכנית היא סינתזה בין רצונות וצורכי הציבור, הבנים הממשיכים, לבין הדרישות הלאומיות. אין מה לעשות, בסופו של דבר תוכנית מתאר חייבת לעבור אישור של הוועדה המחוזית. העירייה אומרת כאן אמירה תכנונית מאוד ברורה: לא נוסיף יחידות דיור לעיר אלמלא יהיו התשתיות המתאימות בכל התחומים שהתשתית הבולטת ביותר היא התחבורה והתנועה".
התושבים אומרים שהחרגתם את התוכניות שמקדמת המדינה בהרצליה. הטענה היא שלמעשה מספר יחידות הדיור הפוטנציאלי הרבה יותר גדול.
"תוכנית המתאר כוללת את פרויקט קריית השחקים אבל לא את קריית המסלול ולא את אפולוניה. החרגנו אותן. אנחנו מסתכלים עליהן כעל אוויר חם ומבינים שהן לא יקרו. אנחנו נתנגד לתוכנית קריית המסלול באופן נמרץ. הודענו למדינה שלא תהיה שם תוכנית וגם שדה התעופה לא אמור להתפנות. אין שם תוכניות מתאימות ונכונות למציאות, אין שם קמצוץ של תחילת עבודה על תשתיות, יש שם שטחים כלואים, בעיית ניקוז חמורה ובעיית תחבורה. אנחנו לא רואים אותה כחלק מתוכנית המתאר וכחלק מתוכנית העיר, ואנחנו מאמינים שככה זה גם יעבור בוועדה המחוזית. גם תוכנית אפולוניה נמצאת בערכאות והעירייה ניצחה. אנחנו לא מתכוונים לקדם שם בניה. כך גם לגבי תעש רמת השרון-הרצליה. יש שם שטח מזוהם והטיהור שלו לא יקרה ב-20 שנה הקרובות. העלויות של הטיהור שלו הן בעשרות מיליארדים של שקלים ואנחנו דורשים מהמדינה לא לקדם שם שום תוכנית".
ומה לגבי הטענה על ההתעלמות מקו המטרו?
"לשרטט מטרו פנימי בעיר שיהיו בה 140 אלף תושבים זה לא ריאלי. אנחנו בשיח הזה מול משרד התחבורה, ולהציב עובדה שיהיה מטרו מבלי שכל התכנון של הקו הירוק הסתיים, זה נראה לא רציני. אנחנו מבינים שב-20-15 שנה הקרובות יעבדו פה על הקו הירוק ואנחנו לא רוצים לייצר פה פתרון מטרו שהוא לעוד 50 שנה. תוכנית המתאר צריכה להיות פרגמטית ולא פנטזיונרית, כי היא פשוט לא תאושר. מה שכן מתוכנן כחלק מהפתרונות התחבורתיים זה הארכת הקו הירוק לתוך מסוף התחבורה, לייצר קווי תחבורה ייעודיים, לייצר אוטוסטרדת אופניים – אופני דן ולייתר כל מיני כלים אחרים שיתנו מענה".
נזכיר כי ועדת המשנה להתנגדויות של מחוז תכנון תל אביב החליטה לפני כשנה, ב-12.09.2017, להקפיא את הטיפול בתוכנית המתאר הכוללנית של העיר שהופקדה אצלה במרץ 2017. הוועדה המחוזית קצבה לעירייה פרק זמן של שנה וחצי, עד לסוף מרץ 2019, שבסיומו תשוב לדון בשאלת תוכנית המתאר. הדיון בעניין בוועדה המחוזית נעשה בעקבות בקשה של עיריית הרצליה להחזיר אליה את תוכנית המתאר ולאחר שמליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית הרצליה, בראשות ראש העירייה משה פדלון, החליטה ב-05.06.2017 לבטל את תוכנית המתאר העירונית שבה תמכה בעבר, שלושה חודשים בלבד לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה את הפקדתה להתנגדויות. החלטת העירייה לבקש להחזיר את תוכנית המתאר אליה כדי לבחון התוכנית מחדש ולקיים הליך יסודי של שיתוף הציבור הגיעה בעקבות התנגדות חריפה של תושבים רבים בהרצליה שדרשו למשוך את התוכנית בטענה כי התכנון שהיא מציגה לקוי ויישומה יפגע בעיר ויהיה בכיה לדורות.
יוסף האוסף
בחלק גדול מהמקרים פרוייקט פינוי בינוי מאפשר לעשות סדר בפריטים שבתכולת הדירה וכן להפיק רווח אלטרנטיבי שניתן להפיק מהחפצים שאין בהם עוד צורך. הדבר נכון בעיקר בדירות של אנשים מבוגרים. ככל שיש בדירה פריטים ישנים כמו תקליטים, ספרים, עיתונים ישנים או כל פריט משנות החמישים, יש מצב שמדובר על פריטי אספנות בעלי ערך כספי. אם אתם רוצים לדעת כיצד להעריך את תכולת הדירה באופן עצמאי חפשו בגוגל "פינוי דירה יוסף האוסף" וקבלו מאמר מדוייק שמסביר איך לעשות זאת.